ת"א 46408-11-11 גיציס ואח' נ' מלכה ואח'

 פסק דין

1. התובעים רכשו מהנתבעים דירה בנתניה ולטענתם לאחר שקיבלו אותה לחזקתם גילו כי הדירה רוויה בליקויי רטיבות ואחת החניות (מתוך 2 שרכשו)  לוקה בקשיי שימוש בלתי סבירים. לפיכך ביקשו לחייב את הנתבעים בפיצוי המוסכם  (בסך 170,000  ₪ ) או לחילופין בגובה הנזק שנגרם להם בפועל (בסך  89,949 ₪ ).

רקע עובדתי

2. ביום 24.1.10 התקשרו התובעים בחוזה מכר (להלן- "החוזה") עם הנתבעים לרכישת דירה בת 5 חדרים ברחוב ריינס 37/9 בנתניה ,הכוללת שתי חניות ומחסן בקומה האחרונה של הבניין (להלן- "הדירה") בתמורה ל- 1.7 מיליון ₪.

נדמה כי אלו העובדות היחידות המוסכמות על  הצדדים .

3. לטענת התובעים הסכימו לתמורה הנ"ל על אף היותה גבוהה לכל הדעות, וזאת לאור מיקומה של הדירה ובשל מצגיהם של הנתבעים ולפיהם הדירה הינה תקינה לחלוטין- ללא כל פגמים ובעיות.כבר במהלך המו"מ לקראת חתימת החוזה ביקשו התובעים לדעת באם קיימים בדירה ליקויים או פגמים, והנתבעים הפיסו דעתם כי אין כל בעיות או פגמים בדירה, מערכותיה תקינות וכי אינם יודעים על נתונים נוספים אשר יש בהם כדי להשפיע על שווי הדירה.

4.  באפריל 2010 נמסרה החזקה בדירה לתובעים וכשהחלו בשיפוץ בסיסי התגלו בעיות רטיבות בדירה. ב 6.5.10 פנה התובע למומחה הנדסי מחברת אורד מהנדסים לשומת הנזק אשר הוערך בסך של 28,014 ₪.
5. משהתגלו הבעיות והליקויים בדירה נאלצו התובעים לטענתם להרחיב את עבודות השיפוץ מעבר למתוכנן ולבצע תיקונים באמצעות קבלן מטעמם ע"מ לפעול להקטנת הנזק. השיפוץ הנרחב כלל החלפת רצפה, כל האינסטלציה, שיפוץ אמבטיית ההורים והמטבח, כאשר עלות שיפוץ זה הסתכמה ב- 64,171.35 ₪ . לסכום זה יש להוסיף עלות דמי שכירות לחודש (בסך של 4500 ₪) שבמסגרתו בוצע השיפוץ הנ"ל .

6. הנתבעים מנגד ביקשו לדחות את נסיון התובעים להשית עליהם עלויות שיפוץ נרחב שאותו תכננו התובעים מראש. לטענתם המליצו לתובעים לנצל את רצונם בהחלפת הריצוף ולהחליף את הצינורות לחדשים יותר. במהלך המו"מ הסכימו הנתבעים להפחית ממחיר התמורה של הדירה סך של 200,000 ₪ (בהשוואה להערכת שמאי מטעם הבנק) וזאת לאחר שהתובעת 1 הסבירה לנתבעים כי היא מאד רוצה בדירה ומתכוונת לערוך בה שיפוץ נרחב ויסודי. הנתבעים השאירו בדירה כמחווה של רצון טוב מספר פריטים כגון קולט אדים ואף הקדימו את פינוי הדירה לטובת הצגת הדירה לבעלי מקצוע שונים. לכן, אם התגלו ליקויים תוך כדי הרמת הריצוף הרי שלא היו ידועים לנתבעים לרבות בעיות רטיבות בהן היו מטפלים לו היו מול מבטח הדירה . הנתבעים אינם קבלנים ומכרו דירה לאחר 12 שנה של מגורים בה ולכן לא מצופה מהם להרים מרצפות ולבדוק תחתם. במשך כל 12 שנות מגוריהם בדירה לא סבלו הנתבעים מבעיית רטיבות מלבד בעיית רטיבות קלה ביותר במרפסות החיצוניות, בעיה שהתגלתה במהלך שנת הבדק וטופלה על ידי הקבלן במסירות ובאופן משביע רצון.

7. לטענת התובעים הנתבעים הוליכו אותם שולל לא רק משיצרו בסיס להאמין כי הדירה תקינה ומסודרת ללא בעיות רטיבות אלא שלא טרחו לגלות להם קיומה של בעיה ביחס לשימוש בחנייה השנייה המצויה מאחורי החניה הקדמית מתוך שתי החניות שנמכרו. לאחר קבלת החזקה התברר להם כי לצורך שימוש בחנייה השניה (להלן- "החנייה השנייה") יש צורך בתיאום עם בעל החנייה הקדמית לצורך הוצאת הרכב החונה בה- דבר הגורם לטרדה ואי נוחות מרובה.

התובעים הגישו את חוות דעתו של השמאי המקרקעין, מר אלי סידאווי, שקבע כי הגבלת השימוש בחנייה השנייה גרמה לירידת ערך בסך של 31,500 ₪.

8. הנתבעים הדגישו כי מצבה של החניה השניה היה גלוי לעין ולא היה ניסיון מצדם ללחוץ את התובעים בשלב המו"מ. התובעים בקרו במקום מספר פעמים ,עיינו בתשריט והצהירו כי בדקו את הממכר. עוד ציינו כי מעולם לא נתקלו בבעיה בהפעלה או שימוש בחניה שכן השכנה נוהגת לחנות באזור ציבורי וכך עושה גם היום.