אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גורביץ ואח' נ' נורדיה מושב שיתופי של חיילים משוחררים בע"מ ואח'

גורביץ ואח' נ' נורדיה מושב שיתופי של חיילים משוחררים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/01/2020 | גרסת הדפסה

ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
46361-11-17
18/11/2019
בפני השופטת:
חנה קיציס

- נגד -
התובעים:
1. יהודה גורביץ
2. מירה אפרים

עו"ד אסתר קויפמן
הנתבעים:
1. נורדיה מושב שיתופי של חיילים משוחררים בע"מ
2. אורנית בן אברהם
3. עינת רוזנטל
4. לירון קנון
5. ענבל לייב
6. ברק חקלאי
7. דר דגני
8. אור דימטשטיין
9. נטע גב
10. ענבל דרורי
11. גל גלעדי
12. גיל לודריק
13. שיר קנון
14. טל חי יהונתן
15. אביטל יאירי
16. רותם קנון
17. יובל עזיזה
18. קרן זהר
19. יניב רוזנטל
20. דניאל גלעדי
21. גיל קנון
22. שי כרמון
23. שקד פרום
24. מגן אבידור
25. נווה דרסלר
26. הילה כרמלי
27. רם דגני
28. מתן דימטשטיין
29. תמיר עזיזה
30. אביב רדנור
31. הדס רדנור

עו"ד אריה שפירא ועו"ד גלי פלד [בשם נתבעת 1]
פסק דין
 

 

  1. לפניי תביעה בעניין הקצאת מגרשים לבניה במושב נורדיה.

    המושב נורדיה הוקם בשנת 1948 כמושב שיתופי, הוא מונה כיום כ-230 בתי אב ומתנהל באמצעות אגודה שיתופית (להלן: "האגודה") היא הנתבעת 1. האגודה קידמה הליכים תכנוניים ליצירת מגרשים לבניה במסגרת פרוגרמה במושב. המחלוקת מושא תובענה זו התעוררה בעקבות פעולות שבהן נקטה האגודה להקצאת מגרשים לבניה לבני דור ההמשך במושב. לטענת התובעים פעולות אלה מנוגדות לתקנון ומיטיבות עם צאצאיהם של מייסדי המושב על חשבון חברים אחרים, תוך פגיעה בעיקרון השוויון ועל כן יש להורות על בטלותן.

  2. התובעים 2-1 נמנים על חברי האגודה: התובע הוא בנם של בני (ז"ל) ובתיה גורביץ אשר עלו לישראל בשנת 1969 והתקבלו לאגודה בשנת 1971. התובע התקבל לחברות באגודה בשנת 1987. התובעת היא בתם של אריאלה ויצחק סניור שהתקבלו לאגודה בשנת 1972. התובעת התקבלה לאגודה בשנת 1987.

  3. האגודה חוכרת את משבצת קרקעותיה מרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") בהתאם לחוזי חכירה המתחדשים מעת לעת. האגודה קידמה הליכים תכנונים לייעוד קרקעות לבניה, כדי לאפשר לבניהם של חברי האגודה להתגורר במושב. בשנת 2000 אושרה למתן תוקף תכנית צש/21/22-4. על פי התוכניות שבתוקף, כ-300 מגרשים מיועדים לבנייה בתחומי המושב. 186 מגרשים מבין מגרשים אלה, הועמדו לרשות חברי האגודה לרבות בשלבים א' וב' של הבניה. 103 מגרשים יוקצו בעתיד לזכאים בהתאם להתקדמות שלבי הבניה.

  4. בשלבים א' ו-ב' של הבניה הוקצו מגרשים לחברי האגודה ללא קריטריונים, אלא לכל מי שהיו בידיו אמצעים כספיים זמינים לבניה.

  5. החל משנת 2015 האגודה מנוהלת באמצעות ועד ממונה מטעם רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הוועד"). החלפת הוועד הנבחר נעשתה בעקבות משבר חברתי חמור אליו נקלע המושב, בין היתר על רקע הקצאת המגרשים בשלבים א' ו-ב'. הוועד הממונה כולל שמונה חברים, מחציתם חברי אגודה ומחציתם אנשי מקצוע נטולי זיקה למושב.

  6. הוועד נרתם לקידום הבניה במושב. מאחר שהיצע המגרשים קטן מהביקוש, החליט הוועד לקבוע קריטריונים שעל בסיסם תגובש רשימת הממתינים למגרש – לפי סדר עדיפות. במקביל להליך ההקצאה קידם הוועד הליך של שיוך בתי הקבע במושב לחברים המתגוררים בהם.

    ביום 26.3.2015 הופץ לחברי האגודה מסמך עקרונות לקידום הליך שיוך הבתים במושב (להלן: "עקרונות השיוך"). מסמך עקרונות השיוך עסק בשיוך הבתים הבנויים ובהקצאת מגרשים פנויים עבור משפחות חברים ללא מגרש. סעיף 8 למסמך קבע "סדרי עדיפות בסימון מגרשים פנויים עבור משפחות חברים ללא מגרש". בסעיף זה פורטו גם ההגדרות באשר לסדרי העדיפויות: דור א' - חברים ותיקים הנמנים עם דור מייסדי המושב; דור ב' - בנים של חברי דור א'; דור ג' - נכדים של חברי דור א'. בהתאמה נקבע גם סדר העדיפות בהקצאת מגרשים פנויים כאשר בנים למשפחות דור ב' זכו בעדיפות בולטת על פני בנים למשפחות דור ג'. לעקרונות השיוך צורפה רשימת חברים הזכאים לקבל מגרש בהתאם לסדרי העדיפות שנקבעו בסעיף 8 הנ"ל.

  7. ביום 26.4.2015 התקיימה אסיפה כללית של חברי האגודה. באסיפה הוחלט כי השאלה אם לקבל את עקרונות השיוך תוכרע באמצעות הצבעה חשאית בקלפי. ההצבעה התקיימה ביום 17.5.2015. רוב המצביעים התנגדו לעקרונות השיוך ולפיכך ההצעה נדחתה.

  8. ביום 23.5.2017 התקיימה אסיפה כללית נוספת. במוקד הדיון עמדה הצעה לשיוך מגרשים לחברי האגודה (להלן: "הצעת השיוך") ובה קריטריונים להקצאת מגרשים. להצעה צורפה רשימת זכאים ערוכה לפי סדר עדיפות על בסיס הקריטריונים המוצעים. גם הפעם הוחלט על הצבעה חשאית בקלפי וגם הפעם נדחתה ההצעה לאחר שרוב המצביעים התנגדו לה.

  9. למרות החלטת האסיפה הכללית מיום 23.5.2017, המשיך ועד האגודה לקדם את הליכי הבניה בשלבים ג'1 ו-ג'2, ושלח לחברי האגודה רשימה של זכאים לבניה (כאשר הכוונה למגרש שכן האגודה אינה בונה את הבתים מתקציבה) וזאת על בסיס הרשימה שצורפה להצעת השיוך. כך הוקצו 9 מגרשים בשלב ג'1 (הודעה מיום 2.8.2017) ו-19 מגרשים בשלב ג'2 (הודעה מיום 18.10.2017).

  10. ביום 21.11.2017 הוגשה התביעה שבפניי, במסגרתה עתרו התובעים להצהיר על בטלות כל ההחלטות שקיבל הוועד על סמך רשימת הבניה שצורפה להצעה שנידונה באסיפה הכללית מיום 23.5.2017. עוד עתרו התובעים להצהיר כי הרשימה האמורה פסולה מעיקרה בהיותה מבוססת על קריטריונים מפלים, בלתי מידתיים ובלתי סבירים.

  11. ביום 5.12.2017 הגישו התובעים בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על האגודה להתחייב כלפי מי מבני המושב ו/או מחבריו ולבצע כל פעולה לקידום הליכי הבניה בשלבים ג'1 ו-ג'2 בהרחבת המושב לרבות יצירת זיקה בין המגרשים ובין מי מבני המושב או מחבריו. ביום 11.12.2017 ניתן צו מניעה ארעי בהסכמת הצדדים.

  12. בדיון בבקשה לצו מניעה מיום 7.1.2018 הוריתי על צירוף בעלי המגרשים העתידיים בשלבים ג'1 ו-ג'2, כמשיבים לבקשה. האגודה הודיעה בדיון זה כי בכוונתה לכנס אסיפה כללית נוספת לשם אישור הקצאת המגרשים. הדיון בבקשת הסעד הזמני נדחה ליום 4.2.2018, כדי לאפשר לתובעים לעדכן את רשימת הנתבעים ולאגודה לכנס אסיפה כללית נוספת.

  13. ביום 10.1.2018 הוגש כתב תביעה מתוקן לו צורפו הנתבעים 31-2 (להלן: "הנתבעים הנוספים").

  14. ביום 17.1.2018 נשלחה לחברי המושב הזמנה לאסיפה כללית שנקבעה ליום 23.1.2018, כשעל סדר היום עמדה "החלטה בעניין רשימת הבניה למגרשים הפנויים". בסעיף 5 להצעה שצורפה להזמנה הוגדרו הדורות במושב כדלקמן:

    משפחה דור א' - "חברים ותיקים אשר נמנים עם דור המייסדים של המושב".

    משפחה דור ב' - "בנים של משפחה דור א' ומשפחות שהתקבלו למושב לאחר המועד בו החלה קליטת בנים של משפחות דור א'".

    משפחה דור ג' - "נכדים של משפחה דור א' וכן בנים של חברים שהתקבלו מבחוץ".

    משפחה דור ד' - "נינים של משפחה דור א' וכן נכדים של חברים שהתקבלו מבחוץ".

    בסעיף 8 להצעה נקבע כי מטרת רשימת הבניה היא "לקבוע הסדר צודק ושוויוני, עד כמה שניתן, בין משפחות החברים הוותיקים על מנת שבניהם יוכלו להתקבל לחברות במושב ולבנות את ביתם במושב". בסעיף 9 להצעה נקבע כי "סדר העדיפות הפנימי נקבע לפי הוותק המשוקלל של הורי הבנים וזאת על מנת ליתן ביטוי לוותק של ההורים".

    בסעיף 10 להצעה נקבע סדר העדיפות ברשימת התור לבניה כדלהלן:

    עדיפות ראשונה - בן ראשון של משפחה דור ב', בין אם הוא חבר ובין אם הוא לא חבר, כאשר בתוך עדיפות זו תהיה עדיפות לבן שהוא חבר.

    עדיפות שניה - בן שני של משפחה דור ב', בין אם הוא חבר ובין אם הוא לא חבר, כאשר בתוך עדיפות זו תהיה עדיפות לבן שהוא חבר.

    עדיפות שלישית - בן שלישי של משפחה דור ב', ובתנאי שהוא חבר.

    עדיפות רביעית - בן רביעי של משפחה דור ב', ובתנאי שהוא חבר.

    עדיפות חמישית - בן ראשון של משפחה דור ג', ובתנאי שהוא חבר.

    עדיפות שישית - בן שני של משפחה דור ג', ובתנאי שהוא חבר.

    עדיפות שביעית - בן שלישי של משפחה דור ב' שהוא עדיין אינו חבר.

    עדיפות שמינית - בן חמישי של משפחה דור ב', ובתנאי שהוא חבר.

  15. ביום 21.1.2018 פנו התובעים לרשם האגודות השיתופיות בבקשה להורות לוועד לא לכנס את האסיפה הכללית שתוכננה ליום 23.1.2018, ולהפסיק את הליך הקצאת המגרשים לאלתר; ביום 22.1.2018 הגיב הוועד על פניית התובעים; בו ביום השיבה עו"ד אסתר אליאס בשם רשם האגודות השיתופיות כי לא נמצא מקום להתערבות הרשם.

  16. ביום 23.1.2018 נערכה אסיפה כללית לאישור הרשימה ביחס למגרשים שנותרו פנויים, והוחלט כי ההצעה תעבור להצבעה בקלפי; ביום 25.1.2018 נערכה ההצבעה ונספרו 130 קולות בעד הצעת הוועד, 85 קולות נגד ההצעה ו 4 נמנעים (להלן: "ההחלטה מיום 25.1.2018").

  17. ביום 4.2.2018 התקיים הדיון בבקשה לצו מניעה. במהלך הדיון הסכימו התובעים לצמצם את בקשתם לצו מניעה שיחול רק על שלושה מגרשים מתוך המגרשים בשלבים ג'1 ו-ג'2.

  18. בהחלטה מיום 14.2.2018 ניתן צו מניעה זמני האוסר על הקצאת שלושה מגרשים, וזאת לאחר שהתקבלה טענת התובעים כי הוועד לא היה מוסמך לקדם את רשימת הבניה לאחר שהאסיפה הכללית דחתה את הצעת השיוך. בנוסף קיבלתי את טענת התובעים כי ההחלטה מיום 25.1.2018 לאשר את רשימת הבניה בהמשך לאסיפה הכללית מיום 23.1.2018 לא זכתה לרוב הדרוש על פי סעיף 90 לתקנון.

  19. לאחר שניתן צו המניעה, ביום 20.3.2018 התכנסה אסיפה כללית נוספת כשעל סדר יומה דרישת חלק מחברי האגודה לקיים הצבעה נוספת בעניין רשימת הבניה. באסיפה נקבע כי תיערך הצבעה בקלפי. ההצבעה התקיימה ביום 21.3.2018. פרוטוקול ועדת הקלפי מלמד כי הצביעו 258 חברים, 2 קולות נפסלו ובסה"כ נספרו 256 קולות כשרים: 175 קולות בעד הרשימה ו-81 קולות נגדה (להלן: "ההחלטה מיום 21.3.2018").

     

    טענות התובעים

  20. החלטות הוועד והחלטות האסיפה הכללית לקידום רשימת הבניה התקבלו שלא כדין ועל כן הן חסרות תוקף.

  21. הוועד אינו רשאי לפעול בניגוד להחלטת האסיפה הכללית, אשר כאמור עד להגשת התביעה דחתה את הצעת השיוך.

  22. האסיפה הכללית מיום 23.1.2018 התקיימה פחות משנה לאחר האסיפה מיום 23.5.2017, אשר דחתה את הצעת השיוך. בהתאם לסעיף 90 לתקנון, שינוי החלטה לפני שחלפה שנה מיום קבלתה, מותנה ברוב של 2/3 מקולות המצביעים. מספירת הקולות עולה כי ההצעה לא זכתה לרוב הנדרש.

  23. גם ההחלטה מיום 21.3.2018 אשר זכתה לרוב של 2/3 התקבלה שלא כדין ולפיכך היא חסרת תוקף, וזאת נוכח הפגמים הפרוצדוראליים הבאים:

    • כינוס האסיפה הכללית ביום 20.3.18 היה טעון אישור של רשם האגודות השיתופיות, ובהעדרו האסיפה אינה חוקית והחלטותיה חסרות תוקף.

    • האסיפה הכללית התכנסה מכוח בקשת חברים באגודה. חלק מחתימות חברי האגודה על גבי הבקשה לכינוס האסיפה אינן חתימות מקוריות אלא מזויפות במובן זה שחותמים מסוימים חתמו גם בשם חברים אחרים בניגוד לתקנון המחייב חתימות אישיות.

  24. רשימת הדיור וסדר הקדימויות שנקבע בה, פסולים מיסודם; על פי רשימה זו חולקו חברי המושב ובניהם לארבעה דורות, כשנקודת הייחוס של כל קבוצה היא מידת הקרבה המשפחתית לדור המייסדים. סדרי העדיפות לחלוקת מגרשים פנויים הוגדרו לפי חלוקה זו. על פי ס' 56 לתקנון, האגודה מחויבת לשמור על רמת שיכון שווה לבעלי ותק שווה, כשהכוונה הינה לוותק של החבר ולא לוותק של הוריו, ומכאן שאין לתת ביטוי לייחוס המשפחתי אף אם מדובר בדור המייסדים. ההחלטה להקצות מקרקעין רק לבעלי קשר דם לדור המייסדים פסולה ואף לא תואמת את מדיניות רמ"י. מעולם לא נעשתה חלוקה של חברי המושב לפי דורות ואין לכך ביטוי בתקנון האגודה.

  25. על פי רשימת הבניה אין היתכנות ריאלית כי ילדי התובעים יזכו במגרש לבניה, על אף שהתובעים חברים באגודה למעלה מ-32 שנים, לעומתם, בנים של חברים אחרים באגודה בעלי ותק חברות זהה זכאים לכל הפחות למגרש אחד, ואף למעלה מזה.

  26. רשימת הבניה מבדילה בין התובעים לבין משפחות אחרות במושב, ומפלה אותם באופן קיצוני בחלוקת המגרשים לבניה.

  27. בכתב התביעה נטען בנוסף כי יש לראות את הורי התובעים כמי שנמנו על דור המייסדים ואולם בסיכומיהם הבהירו התובעים כי הם אינם עותרים כי ייקבע כך, וכי די להם בהצהרה כי חלוקת החברים לדורות לפי יחוס משפחתי כפי שנקבע בהחלטת האסיפה הכללית וברשימת הבניה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון.

     

    טענות האגודה

  28. אין כיום די מגרשים פנויים לבניה לכל צאצאי חברי האגודה ועל כן קם צורך להגדיר סדר עדיפות בחלוקת המגרשים באמצעות קביעת קריטריונים. עם ביצוע הבניה בפועל יסומנו המגרשים לזכאים על פי רשימת הבניה, באמצעות הגרלה.

  29. הוועד רשאי לקבל החלטות לגבי הקצאת המגרשים. קביעת הקריטריונים לחלוקת המגרשים מצויה בתחום סמכותו. לפיכך, אין צורך באישור האסיפה הכללית להחלטות הוועד בעניין הקצאת המגרשים.

  30. האסיפה הכללית אישרה את רשימת הבניה מיום 25.1.2018 ברוב רגיל, ואישרה אותה שוב ביום 21.3.2018 ברוב מיוחד. האסיפה הכללית שבמסגרתה זכתה רשימת הבניה לרוב מיוחד התכנסה בעקבות דרישה של 39% מחברי האגודה לקיים הצבעה חוזרת בעניין רשימת הבניה.

  31. כינוס אסיפה כללית לפי דרישה של חברי האגודה אינו מצריך אישור של רשם האגודות השיתופיות. התובעים פנו אל רשם האגודות השיתופיות בטענה זו אך הרשם דחה את בקשתם וקבע כי אין צורך באישורו. דינו של ועד ממונה כדין ועד נבחר שאינו זקוק לאישור רשם האגודות כדי לכנס אסיפה כללית.

  32. מאחר ואין די מגרשים פנויים לבניה אין מנוס מקביעת קריטריונים לחלוקת המגרשים. אין כל פסול בקריטריון של קירבה לדור המייסדים. העדיפות ברשימת הבניה נקבעה בהתאם לקרבת הצאצאים לדור המייסדים היות שהמייסדים הם אלה שהקימו את המושב בשנת 1948, ונתנו את כל מרצם ומשאביהם להקמתו. שיטת הדורות, שעל פיה גובשה רשימת הבניה היא שיטה לגיטימית, הנותנת ביטוי לוותק של משפחות חברי המושב תוך הדגשת ותק דור המייסדים.

  33. הקריטריונים שנקבעו ברשימת הבניה סבירים ונתונים לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים באגודה. העובדה שאפשר לקבוע קריטריונים אחרים אינה הופכת את החלטת האסיפה הכללית לבלתי סבירה באופן המצדיק את ביטולה. התובעים מנסים לכפות על האגודה קריטריונים אחרים אשר לא אושרו על ידי האסיפה הכללית. חברי האגודה אמרו את דברם כאשר אמצו את הקריטריונים הסבירים שנקבעו ברשימת הבניה.

  34. רשימת הבניה אינה סותרת את סעיף 56 לתקנון, שכן הסעיף עוסק בהעמדת קורת גג לחברים אך כאן האגודה אינה מספקת לנתבעים הנוספים מדור. פרשנות סבירה של סעיף 56 לתקנון היא שסעיף זה אינו רלוונטי למקרה של העמדת מגרשים פנויים לחברי האגודה.

  35. התובעים דורשים כי ותק החברות של בניהם יחושב כנגזרת מוותק החברות שלהם. התובעים אינם יכולים לדרוש כי המגרשים יחולקו לאור הוראות סעיף 56 לתקנון ובד בבד לדרוש כי חישוב הוותק יעשה על בסיס ותק החברות שלהם ולא של ילדיהם. ותק החברות של ילדי התובעים נמוך: בניו של התובע כלל אינם חברי אגודה ואילו בניה של התובעת התקבלו לחברות רק בשנים האחרונות; האחד בשנת 2012 והשני בשנת 2016.

     

    עמדת הנתבעים הנוספים

  36. לדיון בצו המניעה התייצבו הנתבעים 5, 6, 9, 10 ו-26. נתבעים אלו ביקשו להצטרף לטענות האגודה. מקצת מנתבעים אלו בקשו ארכה להגשת כתב הגנה, בקשתם התקבלה, אך בסופו של יום לא הוגש כתב הגנה על ידי מי מהם. הנתבעים הנוספים לא התייצבו לדיון ההוכחות ואף לא הגישו סיכומים.

     

    דיון והכרעה

    החלטת הוועד להקצאת המגרשים בשלב ג'1 ובשלב ג'2 (הודעות הוועד מיום 2.8.2017 ומיום 18.10.17)

  37. התובעים טוענים כי בהתאם לסעיף 89 לתקנון כל החלטה בעניין שיכון ודיור יש לקבל במסגרת האסיפה הכללית ברוב של 2/3 (סעיף 7 לכתב התביעה). לטענת האגודה בכתב ההגנה גם הוועד מוסמך לקבל החלטות בעניין הקצאת מגרשים ואין צורך באישור האסיפה הכללית. הוועד היה מוסמך לקבוע את רשימת הבניה, הוא זה שקבע את חלוקת המגרשים בשלבים א' ו-ב' ואין כל מניעה כי יוסיף ויעשה כן בשלבים הבאים.

  38. אני דוחה את טענת התובעים כאילו הוועד אינו מוסמך לקבל כל החלטה שעניינה שיכון ודיור וכי כל החלטה בעניין זה צריכה להתקבל באסיפה הכללית וברוב מיוחד.

  39. ענייני הדיור מוסדרים בתקנון בשני סעיפים: סעיף 56 לתקנון מטיל על האגודה חובה לדאוג לשיכון חברי האגודה וכך קובע הסעיף 56א לאחר שתוקן בשנת 2003:

    "האגודה תדאג לשכן את חבריה תוך שמירה על רמת שיכון שווה לבעלי ותק שווה בהתאם ליכולתה הכלכלית של האגודה ובהתחשב בצרכי משק האגודה ופיתוחו וקיום יתר חובות האגודה והכל בהתאם להחלטות".

    סעיף 89 לתקנון קובע כדלקמן:

    "האסיפה הכללית רשאית להתקין תקנות פנימיות, ברוב מיוחד, בעניינים הבאים:

    הון החבר ורכושו, נוהלי שיכון ודיור קופות גמל ופנסיה תקנות סוציאליות לחבר.חינוך השתלמויות ולימודים על תיכוניים".

    יודגש כי סעיף 56 לפני תיקונו הכפיף את החלטות האגודה בעניין השיכון להחלטות האסיפה הכללית ואולם נוסח זה שוּנָה כאמור והדרישה לאישור האסיפה הכללית אינה קיימת עוד בתקנון. מכאן כי ועד האגודה רשאי להוציא לפועל את חובת האגודה לדאוג לשיכון ולדיור לחבריה בהתאם להוראות סעיף 56 לתקנון ואילו בכוחה של האסיפה הכללית לקבוע נהלים נוספים בענייני שיכון ודיור ובלבד שאלו יתקבלו ברוב מיוחד.

  40. יחד עם זאת וכפי שקבעתי בהחלטה מיום 13.2.2018 בעניין צו המניעה, נפל פגם בהתנהלות הוועד כאשר זה החליט להוציא לפועל את רשימת הבניה ולגבש את רשימת הזכאים להקצאת מגרש על אף שרשימה זו נדונה באסיפה הכללית ונדחתה. כאמור רשימת הבניה הובאה לאישור האסיפה הכללית במסגרת עקרונות השיוך וזו החליטה ביום 17.5.2015 לדחות את הרשימה. רשימה דומה הובאה לאישור האסיפה הכללית בשנת 2017 ושוב מצאה האסיפה הכללית לדחות את ההצעה שעמדה בפניה. בנסיבות אלו, ועד האגודה לא היה רשאי להמשיך ולקדם רשימה זו כיוזמה עצמאית שלו. הוראת סעיף 108 לתקנון מחייבת את הוועד לבצע את החלטות האסיפה הכללית ועל כן היה על הוועד להימנע מקידום רשימת הבניה ועקרונותיה אשר כאמור נדחו על ידי האסיפה הכללית.

  41. גם תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 (להלן: "התקנות") מכפיפה את הוועד להחלטות האסיפה הכללית וקובעת כי "הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה".

  42. הנה כי כן, הן הוראות התקנון הן הוראות התקנות מחייבות את הוועד לפעול לקידום המטרות שנקבעו בהחלטות האסיפה הכללית ואם זו מצאה לנכון שלא לאשר את יוזמת הוועד, עליו לכבד החלטה זו. לפיכך הוועד אינו רשאי להמשיך ולקדם את רשימת הבניה או לפעול מכוחה.

  43. המסקנה היא כי בהודעות הוועד מיום 2.8.207 ומיום 18.10.2017 להקצות את המגרשים בשלב ג'1 ובשלב ג'2 לנתבעים 29-2 נפל פגם משמעותי, והיה עליו לקבל את אישור האסיפה הכללית למהלך שכזה. יחד עם זאת כאמור אין מניעה כי הוועד יפעל לקידום נושא השיכון ובלבד שלא יחרוג מגבולות סעיף 56 לתקנון, ועל כך ארחיב בהמשך.

     

    החלטות האסיפה הכללית

    סמכות האסיפה והיקף ההתערבות בהחלטותיה

  44. האסיפה הכללית של האגודה היא האורגן המרכזי ובה נקבעת מדיניות האגודה (סמדר אוטולנגי אגודות שיתופיות – דין ונוהל כרך א' 281 (1995) להלן: "אוטולנגי"). ככלל בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות האסיפה הכללית. עליו לבדוק את תקינות ההחלטה על פי כללי הביקורת המקובלים במשפט המינהלי. הבחירה לרסן את היקף הביקורת מבוססת על אופייה המיוחד של האגודה השיתופית שחבריה מרצונם הכפיפו את אורח חייהם להחלטות הקולקטיב. ביקורת שיפוטית על החלטות אסיפה כללית של אגודה שיתופית תעשה בשלושה מישורים: מישור מהותי, מישור פרוצדורלי ומישור נורמטיבי. בפן המהותי יש לבדוק אם ההחלטה התקבלה בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), לתקנותיה, ולתקנון, שכן האסיפה הכללית אינה רשאית לקבל החלטה החורגת מהוראות החוק והתקנון. בפן הפרוצדורלי יש לבדוק את הליך קבלת ההחלטה. בפן הנורמטיבי יש לבדוק את סבירות ההחלטה, האם היא התקבלה בתום לב והאם היא אינה נוגדת את תקנת הציבור (אוטולנגי, בעמ' 334-330; ע"א 7966/08 קיבוץ מענית נ' רוכמן, פסקה כ"ח לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין (3.8.2011); ע"א 1773/06 אלף נ' קיבוץ איילת השחר, פסקה 39 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה (19.12.2010) (להלן: "עניין אלף")).

  45. כאמור, בית המשפט גוזר על עצמו ריסון ואיפוק בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות האסיפה הכללית ונמנע מלהחליף את שיקול דעתן של הרשויות המוסמכות באגודה בשיקול דעתו (ע"א 10419/03 דוד נ' רמת הדר – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277, 288-287 (2005(; עניין אלף, שם). שונים הדברים, כאשר החלטת האסיפה פוגעת בזכות יסוד של החבר או בזכות הראויה להגנה, במקרים כאלה תגבר הנטייה לבחון את תקינות ההחלטה:

    "היקף הביקורת השיפוטית שתופעל על-ידי בית-המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האספה הכללית של קיבוץ אינם אחידים ותלויים בטיב ההחלטה העומדת לביקורת. הביקורת תופעל במישור הפרוצדורלי, במישור המהותי ובמישור הנורמטיבי. כעיקרון, יש לנהוג בריסון ובאיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית ... עם זאת ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר, וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה, ובייחוד בזכויות יסוד, כך ייטה בית - המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל ... בין יתר הקריטריונים שבעזרתם יבחן בית - המשפט את תקינותה וחוקיותה של החלטת האספה הכללית יבדוק הוא אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; אם האספה הכללית לא חרגה מסמכותה; אם ההחלטה התקבלה בתום-לב; אם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; אם ההחלטה סבירה ואם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה"

    (ע"א 8398/00 כץ נ' קיבוץ עין צורים, פ"ד נו(6) 602, (1.10.2002)).

  46. הפסיקה הכירה באפשרות להתערב בהחלטות האסיפה הכללית גם במקרה של פגיעה בזכויות המיעוט באגודה, תוך אימוץ דוקטרינת קיפוח המיעוט מתחום דיני החברות (ראו: ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (23.2.2010)).

    החלטות האסיפה הכללית תיבחנה אפוא בהתאם לעקרונות אלו.

     

    ההחלטה מיום 25.1.2018

  47. האסיפה הכללית התכנסה ביום 23.1.2018 לצורך אישור "רשימת הבנים למגרשים הפנויים", וההצבעה בקלפי נערכה ביום 25.1.2018. הליכים אלו התקיימו בטרם חלפה שנה ממועד דחיית הצעת השיוך ובכלל זה דחיית רשימת הבניה.

    סעיף 90 לתקנון האגודה קובע כי:

    "החלטה שנתקבלה באסיפה הכללית לא ניתן לבטלה או לשנותה תוך שנה מיום קבלתה, אלא אם כן התקבל השינוי בהחלטה מיוחדת, ובתנאי שאותה הצעה לביטול או לשינוי, הובאה לדיון על-פי דרישתם של לפחות 25% מכלל חברי האגודה". החלטה מיוחדת מוגדרת בתקנון כ"החלטה המתקבלת ברוב 2/3 מקולות המצביעים באסיפה".

    על פי הודעת האגודה תמכו באישור רשימת הבנים למגרשים פנויים 130 איש, 47 התנגדו לה ו-4 נמנעו. דהיינו נראה כי חסרו לפחות 16 קולות על מנת שרשימה זו תאושר כדת וכדין, ועל כן המסקנה היא שנפל פגם פרוצדורלי בהחלטה ודי בכך כדי להביא לפסילתה.

     

    ההחלטה מיום 21.3.2018

    המישור הפרוצדורלי

  48. התובעים טוענים כי בכינוס האסיפה הכללית נפלו פגמים פרוצדורליים היורדים לשורשו של עניין ומחייבים את ביטול החלטת האסיפה. לטענתם, האסיפה התכנסה ללא אישור מוקדם של רשם האגודות השיתופיות כנדרש בדין. בנוסף, חלק מהחתימות על מסמך הבקשה לכינוס האסיפה - זויפו, כך שהדרישה לכינוס האסיפה לא כללה חתימות של 25% מחברי האגודה כמצוות הדין.

    האם כינוס האסיפה הכללית היה טעון אישור של רשם האגודות השיתופיות?

  49. התובעים טוענים כי בהתאם לסעיף 14(1) לפקודה ולתקנה 28א(ב) לתקנות, ועד ממונה זקוק לאישור רשם האגודות השיתופיות כדי לכנס אסיפה כללית. וכך נקבע בסעיף 14(1) לפקודה:

    "רשאי הוועד להועיד בכל עת אסיפה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אסיפה כזאת בתוך חודש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרשם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה".

    לענין כינוס אסיפה כללית לאחר דרישה, קובעת תקנה 28א(ב) לתקנות:

    "נדרש ועד ממונה לכנס אסיפה כללית על פי סעיף 14(1) לפקודה לא יעשה כן אלא באישורו של הרשם".

  50. ביום 21.1.2018 פנו התובעים לרשם האגודות השיתופיות ודרשו ממנו להורות לוועד שלא לכנס את האסיפה הכללית שזומנה ליום 23.1.2018, וזאת בין היתר מאחר ולא התקבל אישורו לכינוס האסיפה. לאחר שהרשם קיבל את תשובת האגודה הוא הודיע לתובעים כי הוא אינו מוצא מקום להתערב במחלוקת והפנה את התובעים להוראות הדין המאפשרות במקרים מסוימים לכנס את האסיפה ללא אישורו.

    התובעים טוענים כי בהתאם להוראות הדין ולמרות תשובת הרשם כינוס האסיפה היה טעון אישור. האגודה טוענת מנגד, כי בהתאם להוראות הדין ועד ממונה אינו זקוק לאישור הרשם כדי לזמן אסיפה כללית, אלא אם הוועד מתנגד לכינוס האסיפה.

  51. בנסיבות העניין סבורני כי גם אם נפל פגם בכינוס האסיפה ללא אישור הרשם (להרחבה ראו בג"ץ 8084/12 אדרי נ' רשם האגודות השיתופיות (6.1.2014) (להלן: "עניין אדרי")) הרי שאין זה פגם היורד לשורשו של עניין באופן המצדיק ביטול של החלטות האסיפה. מסקנתי זו מתבססת בין היתר על שלושת הטעמים הבאים: ראשית, בעקבות פניית התובעים אל הרשם, היה האחרון מודע לכינוס האסיפה ובחר שלא להתערב. שנית, מדובר בפגם קל שאין בו עיוות דין ובהתאם לתקנה 39 לתקנות, סטייה בלתי מהותית מהוראות התקנות אינה פוגעת בכשירות ההחלטה שהתקבלה באסיפה. שלישית, התובעים לא תקפו את החלטת הרשם באמצעות עתירה מתאימה (ראו עניין אדרי הנ"ל). מטעמים אלה, יש לדחות טענה זו של התובעים.

    האם האסיפה הכללית התכנסה כדין?

  52. האסיפה מיום 21.1.2018 התקיימה לפני שחלפה שנה ממועד דחיית הצעת השיוך ובכלל זה דחיית רשימת הבניה. כאמור, סעיף 90 לתקנון האגודה מחייב כי ההצעה לשינוי החלטת האסיפה הכללית תובא לדיון על פי דרישתם של לפחות 25% מכלל חברי האגודה, וכי ההצעה תאושר על ידי 2/3 מקולות המצביעים באסיפה.

  53. אין מחלוקת כי ההצעה אכן אושרה ברוב הנדרש אלא שלטענת התובעים חלק מהחתימות על גבי הבקשה לכינוס האסיפה מזויפות, במובן זה שחלק מן החותמים על הבקשה, חתמו גם בשם אחרים. התובעים טוענים כי אין לקבל חתימות באמצעות נציג או מיופה כוח. כפועל יוצא לשיטתם לא עמדה בפני הוועד דרישה של 25% מכלל חברי האגודה לכינוס האסיפה הכללית. להוכחת טענה זו צירפו התובעים חוות דעת גרפולוגית ערוכה על ידי הגב' מלי קדוש. חוות הדעת התייחסה ל-43 חתימות מתוך 124, כאשר על פי מסקנת הגב' קדוש בכל קבוצת חתימות חתם אדם אחד בשם מספר חותמים. כך אדם אחד מחמשת בני משפחת אבידור חתם בשם כל בני המשפחה, אחד מבני משפחת דותן חתם בשם שני בני המשפחה, אחד משלושת בני משפחת דר חתם בשם כולם וכך הלאה.

    התובעים לא זימנו לעדות מטעמם את החברים שלפי הנטען חתמו בשם אחרים ואף לא את אלו שאחרים חתמו בשמם. די בכך לטעמי כדי לקבוע כי אין די בחוות הדעת כדי להוכיח את טענת הזיוף. מכל מקום, גם אם הייתי מקבלת את מסקנות הגב' קדוש עדיין לא היה בסיס לטענה כי האסיפה זומנה שלא כדין ואבהיר:

    כאמור די בחתימות של 25% מחברי האגודה בכדי לכנס את האסיפה. האגודה מונה 318 חברים ועל כן די בדרישה של 80 חברים. על פי חוות הדעת ועדותה של הגב' קדוש אחד מכל בני משפחה חתם בעצמו על הדרישה לכינוס האסיפה וגם חתם בשם בני משפחתו ומכאן שלכל היותר זויפו 27 חתימות (כך בסיכומי האגודה. על פי חשבוני המדובר ב-25 חתימות בלבד). גם אם נגרע 27 חתימות מתוך 124 אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי למעלה מ-25% מחברי האגודה דרשו את כינוס האסיפה ולא נפל כל פגם בכינוס האסיפה.

    המישור המהותי

  54. התובעים טוענים כי החלטת האסיפה הכללית מיום 21.3.2018 סותרת את הוראות התקנון ועל כן אין לה כל נפקות. התובעים מפנים בעניין זה לסעיף 56(א)1 לתקנון וטוענים כי זה עיגן את חובתה של האגודה לשכן את חבריה תוך שמירה על עיקרון השוויון ואילו ההחלטה מיום 21.3.18 סותרת עיקרון זה.

  55. האסיפה הכללית מוסמכת לקבל החלטות הנוגעות למטרות האסיפה הכללית ושם כאמור נקבעת מדיניות האגודה, אך אין לה סמכות לקבל החלטה המנוגדת להוראות התקנון. "על כן החלטת אסיפה כללית המשקפת סטייה מהוראות התקנון ומתקבלת בלא שינוי התקנון כדין, הינה פגומה ונעדרת תוקף" (ענין אלף, פסקה 44 לפסק הדין והאסמכתאות הנזכרות שם).

  56. האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין חבריה. הרעיון המכונן המנחה את דרכה הוא כי השיתוף שבין חברי האגודה והסיוע ההדדי הם שיביאו אותם להשגת תכליות כלכליות וחברתיות. כך קובע סעיף 4 לפקודה וכך גם נקבע בסעיף 3 לתקנון אשר אימץ את עקרונות המושב השיתופי ועיגן אותן:

    "המושב השיתופי הינו התאגדות חופשית של אנשים למטרות התיישבות, קליטה, קיום חברה שיתופית המאורגנת על יסודות של בעלות כלל החברים על הקניין הציבורי, עבודה עצמית, עזרה הדדית, שוויון ושיתוף בכל שטחי היצור הצריכה והחינוך".

    (ראו לעניין זה את דברי הנשיא ברק בע"א 524/88‎ פרי העמק - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב‏, פ''ד מה(4) 529, פסקה 14 לפסק הדין (1991)).

  57. תקנון האגודה השיתופית הוא המסדיר את היחסים בין חברי האגודה השיתופית לבין עצמם ובינם לבין האגודה. תקנון האגודה יפורש כדרך בה מפרשים חוזה בשים לב למאפייניו המיוחדים:

    "תקנונו של תאגיד – כגון, תקנונה של חברה, אגודה שיתופית או עמותה - הוא בעל מעמד מיוחד. במהותו זהו חוזה. עם זאת זהו חוזה בעל אופי מיוחד. זהו "חוזה סטטוטורי". מייסדי התאגיד ניהלו לגביו משא ומתן. מצטרפים מאוחרים קיבלו אותו כמות שהוא. חרף מעמדו המיוחד, על פרשנותו של "החוזה הסטטוטורי" חלים דיני הפרשנות הרגילים, החלים בפרשנותם של חוזים ... עם זאת יש להתחשב באופיו המיוחד של התקנון. במובן מסויים יש לראות בו "יצור כלאיים" שבין חוזה לחיקוק. אופי מיוחד זה משפיע, מעצם טבעו, על פרשנותו..." (אהרון ברק פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה 50 (2001)).

    כמובן שתכליותיה של האגודה השיתופית - חיי שיתוף תוך שוויון בזכויות ובחובות על בסיס קשר אישי ועזרה הדדית - מהוות מקור פרשני להבנת הוראות התקנון.

     

    מן הכלל אל הפרט

  58. סעיף 56(א)1, הוא "סעיף השיכון" בתקנון, השתנה בשנת 2003:

    תיבת טקסט 3תיבת טקסט 217

    תמונה 2

  59. הנוסח החדש (סעיף 56 (א)(1)) קובע:

    "האגודה תדאג לשכן את חבריה תוך שמירה על רמת שכון שווה לבעלי וותק שווה, בהתאם ליכולתה הכלכלית של האגודה ובהתחשב בצרכי משק האגודה ופיתוחו וקיום יתר חובות האגודה, והכל בהתאם להחלטות".

    (הדגשה שלי - ח.ק.)

    ולעומתו הנוסח הישן שהיה בתוקף עד שנת 2003 (סעיף 56(א)) קבע:

    "האגודה תדאג לשכן את חבריה תוך שמירה על רמת שיכון נאותה ושווה לבעלי זכות שווה, ובהתאם להחלטות האסיפה הכללית..." (הדגשה שלי - ח.ק.).

  60. מכאן שעד שנת 2003 היתה האגודה מחויבת לדאוג לרמת שיכון נאותה ושווה בין בעלי זכות שווה, אך מאז התיקון חובת האגודה היא לדאוג לשיכון תוך שמירה על רמת שיכון שווה לבעלי ותק שווה. בתיקון זה ניתן למעשה מעמד בכורה ל"עיקרון הוותק" של חברי האגודה כך ששאלת הותק היא שתחלוש על הליך השיכון.

  61. הצבת עיקרון הוותק במרכז הבמה מחייבת את האגודה להקצות את המגרשים על פי ותק החברות בה, ומונעת ממנה להקצות את המגרשים על בסיס קריטריון סותר. ודוק: תיקון התקנון בשנת 2003, תוך החלפת "קריטריון הזכות השווה" ב"קריטריון הוותק" מלמדת כי אין מדובר ביד המקרה או בניסוח אקראי אלא בכוונת מכוון המבטאת באופן ברור ומובהק את רצונם של חברי האגודה.

    זה המקום להזכיר כי עוצמתם של עקרונות יסוד, נעוצה בכך שהם לא נקבעים כפתרון רגעי לבעיה קונקרטית אלא נבחרים בקפידה כמורי דרך לטווח הארוך.

    בהתאם יש לשמור על עקרון הוותק, שחברי האגודה אימצו בשנת 2003, לפני שהקצאת המגרשים עמדה על הפרק.

  62. הנה כי כן, הוראת התקנון מחייבת את האגודה לחלק את המגרשים לחברי האגודה הזכאים, קרי למי שעדיין אין לו בית קבע, על פי ותק החברות. הקצאת המגרשים על פי הקרבה לדור המייסדים וללא קשר לוותק החברות באגודה עומדת בסתירה להוראת התקנון.

  63. על פי עדותו של מר שלמה ניימן מנהל הקהילה של האגודה, לאורך כל שנות קיומה של האגודה לא התקבלה החלטה המעניקה זכויות שונות על פי החלוקה לדורות והחלוקה היחידה שיש היא חלוקה בין מי שהתקבל לפני או אחרי יום 1.9.2002 (עמ' 38 לפרוטוקול). יחד עם זאת כפי שעולה מהוראות התקנון, האבחנה בין מי שהתקבל לחברות לפני יום 1.9.2002 נוגעת לענייני פרנסת חברים אלו, חובת האגודה למצוא לחבריה מקום עבודה וחובתו של החבר להעמיד לרשות האגודה את כל כוח עבודתו, איסור על הכנסה צדדית וכד'. האבחנה אינה חלה על ענייני שיכון ודיור.

  64. האגודה טוענת כי סעיף 56 אינו רלוונטי לנידון שכן האגודה אינה מספקת לחבריה קורת גג אלא רק מעמידה לחבריה את האפשרות לקבל מגרש. לשיטתה הסעיף חל במקרה בו האגודה מחלקת בתים לחבריה ותחולתו לעבר אז בנתה האגודה בתים וחילקה אותם לחבריה. כיום לא ניתן להחיל את סעיף 56 על הסיטואציה בה חברי האגודה חפצים לקבוע את סדר העדיפות לקבלת מגרשים.

    יש לדחות טענה זו. הקצאת המגרשים לבניה גם אם החבר הוא זה הנושא בעלות המגרש והבניה, היא דרכה של האגודה לדאוג כיום להעמדת השיכון לחבריה. עד שנות ה-90 האגודה היא זו שמימנה את הקמת בתי הקבע ואולם משהתדלדלו מקורותיה הכספיים לא היה באפשרותה להוסיף ולעשות כן (סעיף 8 לתצהיר התובע). כיום האגודה משמשת כצינור לקבלת המגרשים ובפועל היא הקובעת מי יהיה זכאי לקבל מגרש לבניה. על כן יש לקבוע כי גם קביעת סדר העדיפות לקבלת מגרש כפופה להוראות התקנון, והאגודה אינה רשאית לסטות מהוראותיו.

  65. זאת ועוד, המדובר בחלוקה של אדמות מדינה ועל כן יש להקפיד כי חלוקתן תעשה בדרך סבירה והוגנת ותוך שמירה על ערכי צדק חלוקתי ושיווין ולאור עקרונות אלו יש גם לפרש וליישם את הוראות התקנון:

    "הלכה היא כי כאשר מדובר בחלוקה של משאבים ציבוריים, ובמיוחד משאב מוגבל ורב ערך כמקרקעין שבידי ממ"י, קיימת חובה לשקול שיקולים של צדק חלוקתי ושיוויון. זאת, על מנת להבטיח חלוקה סבירה והוגנת של המשאבים (ראו, למשל, בג"ץ 446/12 האגודה לצדק חלוקתי בע"מ נ' מועצת מקרקעי ישראל, פיסקה 47 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (26.8.2012); בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל, פיסקה 50 (9.6.2011); בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25, 66-64 (2002) (להלן: עניין שיח חדש)). דברים אלה אומנם כוונו במקור לרשות מינהלית, אך הם יפים גם לענייננו, בשינויים המחוייבים. החלטות המושב כפופות הן לעיקרון השוויון (ראו תקנה 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 (להלן: תקנות האגודות השיתופיות לפיה ועד האגודה השיתופית מחויב לפעול בתחום סמכותו, לטובת האגודה וללא הפליה (כך בכלל, וכך בפרט כאשר מדובר בהחלטה שעניינה הקצאת מקרקעין ציבוריים (ראו,ע"א 8223/99 ברוך נ' עזריאל – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד נו(3) 742, 752-751 (2002) (להלן: עניין ברוך))"

    (ע"א 6200/11 עזריאל מושב עובדים נ' סלם, פסקה 20 לפסק הדין (‏2.6.2014)).

  66. אכן הוראת התקנון לחלוקה על פי ותק חברות יש בה מן הפגיעה בחלק מחברי המושב ובפרט באלו אשר לא הזדרזו להביא ילדים לעולם, ובהתאמה נדחה גם המועד בו יהיה באפשרות צאצאיהם להצטרף כחברים לאגודה. יחד עם זאת קריטריון זה מבטיח את חלוקת נכסי האגודה לחבריה בלבד על פי קצב הגידול הטבעי של חברי האגודה. זהו הקריטריון בו בחרה האגודה ויש לדבוק בו.

  67. כאמור התקנון קבע כי האגודה תדאג לשיכון חבריה תוך שמירה על רמת שיכון שווה לבעלי ותק שווה. ההחלטה מיום 21.3.2018 חרגה מעיקרון החלוקה השוויונית שבין חברי האגודה על פי ותק החברות וקבעה כי המגרשים יחולקו על פי הקרבה לדור המייסדים, אשר כבר זכה לפתרון שיכון בעבר. קריטריון זה יוצר שוני בין חברי האגודה על בסיס אבחנה בין משפחות המייסדים לבין המשפחות שהגיעו לאחר מכן וכתוצאה מכך מתן עדיפות לבניהם של משפחות המייסדים ומיצובם כדור ב' על פני בניהם של המשפחות האחרות, שמוצבו כדור ג'. כך חברי האגודה בעלי ותק שווה מובחנים ומופרדים זה מזה ואינם בעלי זכות שווה לקבלת מגרש, כאשר הפגיעה בשוויון הולכת ומחריפה ביחס לדור הבא; נכדי המייסדים מוגדרים כדור ג' ואלו נכדי אותם משפחות שהצטרפו כ-20 שנה לאחר מכן יוגדרו כדור ד'.

    בכדי להמחיש את הדברים אדגים את הפגיעה בשוויון כפי שבאה לידי ביטוי ברשימת הבניה – סדר העדיפות בהקצאת מגרשים:

    • עזיזה יובל, לייב רועי, וקרסנטי-גיל עד עידן שובצו במקומות 23-21 לרשימה כאשר הם כלל אינם חברים בעמותה.

    • קנון רותם שובץ במקום 20 ברשימה בעוד שהוא התקבל לחברות באגודה רק ביום 15.10.2018 (לאחר הגשת התביעה).

    • ליברמן שרון וקנון יובל שובצו במקומות 4 ו-5 ברשימה כאשר הם התקבלו לחברות ביום 5.1.2012 בעוד שכרמון הגר, גורביץ מירית וירדני איריס, אשר התקבלו לחברות ביום 15.2.2005 שובצו במקומות 96-94 ברשימה.

    • ברשימה משובצים בנים של חברים כאשר לא נסתרה הטענה כי חלקם בכלל קטינים ואלו מדורגים במקום גבוה בהרבה מחברי אגודה שהתקבלו לחברות בשנת 2005.

  68. נמצא כי הוראות התקנון מחייבות את האגודה לדאוג לשיכון חבריה על פי ותק החברות באגודה וכי החלטת האסיפה הכללית נוגדת את התקנון. בסעיף 79 לתקנון הוסמכה האסיפה הכללית "להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות האגודה ובסמכויותיה שאינו מנוגד לעקרונות המושב השיתופי". האסיפה הכללית אינה רשאית לקבל החלטה הסותרת את הוראות התקנון אלא אם כן תוקן התקנון בדרך שנקבעה בסעיף 116 לתקנון. אין חולק כי בענייננו האגודה לא נקטה בהליך של שינוי התקנון; שאלת תיקון התקנון לא נכללה בסדר היום ובכל מקרה לא תמכו בהצעה 3/4 מהנוכחים באסיפה הכללית.

  69. בעניין אלף נקבע כדלקמן:

    "על מנת לקבל החלטות העומדות בניגוד ליסודות הקיבוץ, כפי שעוגנו בתקנונו, יש לנקוט פעולה לשינוי התקנון, בהתאם להוראות המחייבות לענין זה. עמדה על כך פרופ' אוטולנגי בספרה:

    "החלטות האסיפה הכללית אינן יכולות להיות בניגוד לתקנון. תרצה האסיפה הכללית לשנות את הוראות התקנון, תצטרך לנקוט בפרוצדורה המיוחדת לשינוי תקנון. אין האסיפה הכללית יכולה לעקוף את התקנון ולקבל החלטה הנוגדת את ההסדר שנקבע בו. החלטה נוגדת תיתכן רק בפרוצדורה של שינוי התקנון" (שם, בעמ' 327).

    יוצא מכך כי, ככלל, החלטת אסיפה כללית המשקפת סטייה מהוראות התקנון ומתקבלת בלא שינוי התקנון כדין, הינה פגומה ונעדרת תוקף (ראו והשוו: ע"א 708/83 "שלב", הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ נ' גרין, פ"ד מ(1) 169, 180-181 (1986); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 537 ו- 548 (1986))"

    (פסקה 44 לפסק הדין).

  70. התוצאה היא כי החלטת האסיפה הכללית סותרת את הוראות התקנון ומטעם זה יש לפסול אותה.

  71. האגודה טוענת כי שיטת הדורות היא שיטה לגיטימית הנותנת ביטוי לוותק של משפחות חברי המושב וביחוד לוותק של דור המייסדים וכי הקביעה כי התור לבניה יערך בהתאם לקרבה לדור המייסדים היא סבירה וכי בעצם התובעים מנסים לאכוף על חברי האגודה קריטריון אחר והוא ותק החברות של ההורים.

  72. התובעים מדגישים בסיכומים כי הם אינם מבקשים לקבוע סדר עדיפויות לילדיהם על בסיס ותק החברות שלהם כהורים, וציון הוותק בכתבי הטענות נועד אך להמחיש את חוסר ההגינות וחוסר המידתיות שבסיסי ההחלטה ואת האבסורדיות המתקבלת כתוצאה מיישומה. על כן יש לדחות את טענת האגודה כאלו מטרת התביעה היא לקבוע קריטריון אחר המיטיב עם התובעים ופוגע באחרים. כמפורט לעיל כל שמבקשים התובעים הוא לקבוע כי ההחלטה מיום 23.1.2018 התקבלה בניגוד לדין וזאת עלה בידם להוכיח.

  73. אכן, אלמלא הוראת סעיף 56 לתקנון יתכן ולא היה מקום לפסול את החלטת האסיפה הכללית; ניתן לחשוב על מספר קריטריונים אפשריים לקביעת הדרוג כגון גיל הילדים, חלוקה שוויונית לכל משפחות חברי האגודה, ועוד. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות וכל אחת מהן תרומם קבוצה אחת במושב ותפגע באחרת. הקריטריונים בהם בחרה האספה הכללית אינם חורגים באופן משמעותי מאמת הסבירות וספק רב אם היה מקום להתערב בבחירת האספה הכללית לאמצם. עוד יש לקבוע כי ההחלטה אינה מפלה את התובעים לעומת חברים אחרים; כמפורט בסיכומי האגודה (סעיפים 42-41) החלטת האסיפה לא פגעה רק בילדי התובעים אלא גם בחברים נוספים בני גילם של התובעים.

  74. לאור האמור יש לפסול את החלטת האסיפה הכללית מן הטעם שזו סותרת את הוראת התקנון ויש לדחות את טענות התובעים באשר לפגמים הפרוצדורליים שדבקו בה.

     

    ההשלכה המעשית וצו המניעה שניתן

  75. כל עוד לא שונה התקנון יש להקצות את המגרשים על פי ותק החברות באגודה. הוותק הגבוה ביותר הוא של אותם זכאים ברשימת הבניה שהתקבלו לאגודה בתאריך 15.2.2005. המדובר ב-44 חברים בעוד שבשלב זה מקודמים הליכי אישור ביחס לכ-30 מגרשים. על הוועד להקצות את המגרשים לחברים הנ"ל ואם מספר המעוניינים לרכוש מגרש עולה על ההיצע עליו לפעול בדרכים החוקיות כדי לקבוע את מנגנון החלוקה הפנימי בין חברים אלו.

    לאחר מכן יש להקצות את יתרת המגרשים לאלו שהצטרפו בשנת 2006, 2007 וכך הלאה.

  76. כאמור בניו של התובע כלל אינם חברים באגודה ועל כן הם אינם זכאים לקבל מגרש. בן אחד של התובעת הצטרף לאגודה בשנת 2012 וקודמים לו ברשימת הותק למעלה מ-60 חברים. בן שני הצטרף לאגודה בשנת 2016 וקודמים לו למעלה מ-80 חברים. מאחר ובשלב זה הוקצו רק כ-30 מגרשים, אין מקום כי צו המניעה הזמני שניתן בראשית הדרך יוסיף ויעמוד על כנו, חזקה על הוועד כי יפעל להקצאת המגרשים על פי האמור בפסק הדין ויודיע לחברי האגודה על דרכי פעולתו.

     

    סוף דבר

  77. התביעה מתקבלת בחלקה: החלטת האסיפה הכללית מיום 25.1.2018 והחלטת האסיפה הכללית מיום 21.3.2018 מבוטלות.

  78. הודעות הוועד מיום 2.8.2017 ומיום 18.10.2017 מבוטלות, על הוועד לפעול להקצאת המגרשים בהתאם להוראות סעיף 56 לתקנון האגודה ובהתאם לסעיפים 76-75 לפסק הדין.

  79. בכפוף לכך, צו המניעה מיום 14.2.2018 מבוטל בזאת.

  80. האגודה תישא בהוצאות התובעים בסכום של 20,000 ₪.

     

     

     

    ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ