פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "החוק") בקשר עם נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד X.X.1998, ביום 8.4.2018 בעת שעבד כנהג ברכב פינוי אשפה בעיר רעננה. הנתבעת היא מבטחת הרכב.

התובע מסר גרסה עובדתית, שתפורט בהמשך. הנתבעת אינה מציעה גרסה עובדתית אחרת אולם לשיטתה, גם אם גרסת התובע תתקבל, הרי אין מדובר בתאונת דרכים. בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 4.3.2025 הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בשאלה המשפטית בלבד.

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת

1. ביום 8.4.2018 עבד התובע כנהג משאית לפינוי אשפה (להלן: "המשאית") מטעם חברת "מפעת 1965 (1987) בע"מ" בעיר רעננה. בהתאם לסדרי העבודה באותו יום, התובע החל את יום עבודתו בשעה 06:30 בבוקר. עד לשעה 13:30 עבד התובע ביחד עם עובד נוסף, ומשעה 13:30 המשיך התובע לעבוד לבדו באיסוף אשפה מנקודות שאליהן הופנה על ידי העירייה.

2. במהלך עבודתו, בשעה 16:00 לערך, הגיע התובע עם רכבו לפנות אשפה בסמטה, שאליה נאלץ להיכנס בנסיעה לאחור. כאשר התחיל בנסיעה לאחור הבחין שמצלמת הרוורס של המשאית מלוכלכת, ושאינה מספקת תמונה ברורה של הדרך. לשיטת התובע, לא היה יכול להמשיך בעבודתו לבד תוך נסיעה לאחור מבלי שהדבר יהווה סכנה ממשית לעוברי אורח. התובע עצר את המשאית, עלה על ארגז המשאית כדי לנקות את המצלמה שהייתה מותקנת עליו, ולאחר שניקה אותה והתכונן לרדת, החליק ונפל על הרצפה (להלן: "התאונה").

3. התובע תיאר את התרחשות האירוע בעדות קצרה שמסר בישיבת קדם המשפט:

   "תוך כדי העבודה אני נוסע בסמטאות, זה ברעננה, באתי לנסוע רברס וראיתי שבמצלמה לא רואים כלום כמעט אז חניתי ועליתי למעלה לנקות את הכל וכשירדתי נפלתי על הגב והרגל היתה מתחת לרגל השניה. מצלמת הרברס נמצאת בארגז מאחורה למטה. זו משאית זבל. המצלמה בחלק העליון של הארגז. יש מדרגה שעומדים עליה הפועלים, ויש עוד מדרגה, עולים ומנקים, יש גם מתקן שם. הייתי לבד. זה היה בארבע אחה"צ. אני עובד משש, שש וחצי בבוקר עד חמש כמעט. היתה לי עוד עבודה לעשות.

   ... יש את המדרגה, מתקן כמו מדרגה, עולים ומטפסים ומנקים את המצלמה. עליתי על המדרגה, שמתי את הרגל השניה על המסרק, על הברזל, על המדרגה השניה, ניקיתי ואיך שבאתי לרדת אז החלקתי. היו לי כאבים בגב וברגל. נפלתי אחורה על הרצפה על הגב. אחרי זה היו לי כאבים. נחתי כמה דקות וישבתי במשאית אחרי זה לנוח. הודעתי לחברה ויום למחרת הלכתי לבית חולים."

4. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולתובע שולמו דמי פגיעה.

   טענות הצדדים

5. לטענת התובע, פעולת ניקיון המצלמה מהווה טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, ובהתאם לתנאים שנקבעו ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (4.2.2009) (להלן: "עניין נביל") וברע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רבו ספנייב (16.6.2010) (להלן: "עניין ספנייב")).

6. הנתבעת טוענת, בעיקרו של דבר, כי פעולת הניקוי של המצלמה אינה עונה על התנאי שנקבע בעניין נביל, לפיו נדרש כי הטיפול ברכב ייעשה עקב אירוע פתאומי שנתעורר הצורך בו במהלך הנסיעה ואשר נועד לאפשר את המשך הנסיעה (ראו: עניין נביל, סעיף 14). לשיטת הנתבעת, מצלמת הרוורס אינה אמצעי חיוני הנדרש לצורך הפעלת הרכב במובן הפיסי, ומכאן שניקיון המצלמה אינו מהווה פעולה נדרשת לצורך בהמשך ביצוע הנסיעה. הנתבעת הטעימה כי המבחן שנקבע בדין אינו מבחן של סיכון אלא של חסם פיזי, כלומר האם הרכב יכול לנוע עם הליקוי או לא. לשיטת הנתבעת, הסיכון שנוצר כתוצאה מן הליקוי שהתגלה ברכב אינו רלוונטי.