דוד מילר ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל

כללי

1. הוריהם המנוחים של התובעים, יהושע ושפרה מילר ז"ל ("ההורים"), חכרו מהנתבעת קרקע חקלאית בנתניה ("הקרקע") לפי חוזה חכירה שנערך בשנת 1963. שפרה ז"ל נפטרה ביום 26/6/76. יהושע ז"ל נפטר ביום 21/11/82.

    

2. התובע ואחותו המנוחה מטמונה ז"ל ירשו את ההורים. מטמונה ז"ל נפטרה ביום 26/1/22. התובע הוא יורשה היחיד לפי צו קיום צוואה מיום 25/5/22.

    

3. ביום 7/6/17 חתמו הצדדים הסכם השבה לפיו ישיבו התובעים את הקרקע לנתבעת ויהיו זכאים לפיצוי כספי ("הסכם ההשבה"). התובע ומטמונה ז"ל תוארו בהסכם ההשבה כ"בעל הזכויות" בקרקע.

    

4. לאחר החתימה על הסכם ההשבה פיצתה הנתבעת את התובע ואת מטמונה ז"ל בסך כולל של 914,851 ₪ עבור החזרת הקרקע לנתבעת ("הפיצוי").

    

    

   התביעה והתביעה שכנגד

    

5. התובעים טוענים כי הפיצוי לא חושב כדבעי והם תובעים סך נוסף של 171,372 ש"ח. הנתבעת טוענת כי לאחר ששילמה את הפיצוי התברר לה כי ההורים מכרו לצד ג' את מלוא זכויותיהם בקרקע עוד בשנת 1973 ולכן התובעים לא היו זכאים לקבלת הפיצוי. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד במסגרתה נדרשו התובעים (הנתבעים שכנגד) להשיב את הפיצוי.