פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

מהן אמות המידה לקביעת נכות בגין טנטון קבוע באוזניים? מהי המשמעות התפקודית של נכות בגין טנטון? אלה הן השאלות העומדות ביסוד התביעה שלפנינו.

ביום 28.5.2021 נפגע התובע, יליד X.X.1992, בתאונת דרכים. מומחים שמונו מטעם בית המשפט בהליך זה העמידו את נכויותיו בשיעור מצטבר של 21.62%, מתוכם 8.32% בתחום האורתופדי, 5% בתחום הפסיכיאטרי ועוד 10% בתחום האא"ג. מומחה בתחום הנוירולוגי שבדק את התובע לא מצא כי נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום זה. הנתבעת – חברת הביטוח, אינה חולקת על חבותה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אולם בין הצדדים קיימת מחלוקת בנוגע לגבוה הנכות, וכפועל יוצא גם ביחס להיקף הפיצוי.

חוות הדעת הרפואיות

התובע נבדק על-ידי המומחה האורתופדי מטעם בית המשפט, ד"ר משה לוינקופף. בהתאם לחוות הדעת, בבדיקת עמוד השדרה הצווארי הודגמה הגבלה קלה בטווח התנועות ביישור, פנייה לשמאל והטיה לימין. בבדיקת עמוד השדרה המותני הודגמה הגבלה קלה בטווח התנועות ביישור ופנייה לשמאל. על יסוד ממצאים אלה, העמיד המומחה את שיעור נכותו של התובע על 5% בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, לפי פרט 37(5)(א) חלקי לתקנות הביטוח הלאומי, תשט"ז-1956 (להלן:תקנות המל"ל); ועל 3.5% נוספים בגין הפגיעה בעמוד השדרה המותני לפי פרט 37(7)(א) לתקנות המל"ל. כן קבע המומחה אי כושר מלא לתקופה של חודש.

עוד נבדק התובע על-ידי המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט, ד"ר אורי ברודסקי. בהתאם לחוות הדעת, בעקבות תאונת הדרכים החל התובע לסבול מתסמיני הפרעת הסתגלות עם מרכיבים פוסט טראומתיים, חרדתיים ודכאוניים, שבעטיים החל בטיפול תרופתי. המומחה העמיד את נכותו הנפשית הכוללת של התובע על 5% לפי פרט 34(ב)(3), (2) ו-(2-1) מותאם לתקנות המל"ל, ואת נכויותיו הזמניות על 20% לשישה חודשים, ועל 10% לשישה חודשים נוספים.

מומחה שלישי מטעם בית המשפט שבדק את התובע הוא ד"ר דניאל עובד, בתחום הנוירולוגי. ד"ר עובד קבע כי התובע סובל אמנם מנכויות נוירולוגית בשיעור של 5% בגין כאבי ראש, אך סבר כי לא קיים קשר סיבתי בין נכות זו לבין התאונה שבנדון.