אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' עיריית נתניה

פלוני נ' עיריית נתניה

תאריך פרסום : 29/08/2023 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום נתניה
32053-10-20
25/08/2023
בפני השופטת:
ליאת הר ציון

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד איילון
נתבעת:
עיריית נתניה
עו"ד רוטמן
פסק דין
 

 

 

  1. התובע טען כי נפל במקרקעין השייכים לעירייה עקב מפגע, ונחבל בראשו ובירך. מומחה בית המשפט קבע לתובע נכות אורתופדית בשיעור של 20% עקב הפגיעה בירך.

     

  2. לאחר שהתובע נחקר על ידי בית המשפט בקדם משפט מיום 24.1.23, הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה יסכמו טענותיהם, וכל צד יצרף מסמכים מטעמו.

     

  3. אירוע הנפילה ארע ביום 15.1.2020. המחלוקת נוגעת לשאלת האחריות והנזק.

     

    שאלת החבות

     

    גרסת התובע

     

  4. הנתבעת מסתמכת על דוח מד"א שם נרשם כי "בהגיענו למקום נמצא שוכב על המדרכה גבר כבן 62 לדברו החליק ברחוב כשחש סחרחורת קלה ומעד מאבן".

     

    באותו מסמך נרשם כי קיים חשד לשבר בירך רגל ימין. עוד צוין מקום התאונה "נתניה ספיר 3". עוד מצוין כי קיים דימום קל בראש ובוצעה חבישה, וכי התובע בהכרה מלאה.

     

  5. לטענת הנתבעת, התובע אישר לרופאיו כי הוא משתמש בקנאביס רפואי (4 סיגריות ליום), וכן השתמש בקנאביס טרם התאונה. לטענת העיריה, התובע היה תחת השפעת קנאביס במועד התאונה וסבל מסחרחורת, ועל כן מעד ונפל. על כן, אין חבות לעירייה בבחינת גורם זר מתערב או לחילופין אשם תורם משמעותי.

     

  6. התובע טוען כי נפל עקב המפגע במדרכה וחש סחרחורת עקב הנפילה (ולא לפניה), וכך גם מסר למד"א, אולם הדברים שנרשמו אינם מדויקים.

     

  7. לאחר שנתתי את דעתי למכלול חומר הראיות, אני סבורה כי התובע עמד בנטל הוכחת התביעה. להלן אנמק.

     

  8. גרסת התובע למעשה נשענת על סמך עדות יחידה. הדבר מחייב לכן משנה זהירות והנמקה מפורטת- ר' לעניין זה ע"א 295/89 חיים רוזנברג נ' שרה מלאכי, מו (1) 733 שם נפסק:

    "סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] קובע, שאם פוסק בית המשפט על-פי עדות יחידה של בעל דין, ולעדות זו אין סיוע, אזי עליו לפרט בהחלטתו, מה הניע אותו להסתפק בעדות זו".

    עוד ראה ע"א 224/78 יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס, לג (2) 90:

    "...יכול היה בית המשפט להכריע בענין גם על יסוד עדות יחידה של בעל דין או של בעל ענין בדבר, אולם זאת בתנאי שהשתכנע כי ניתן לתת אימון בדבריו וכי יכול היה לנמק בפרוטרוט מדוע הוא רואה להסתפק בעדות יחידה כאמור".

  9. כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי יש לקבל את גרסת התובע בעדותו, אשר מקבלת חיזוקים בחומר הראיות שהובא בפני לרבות תמונות הנזק וכן תיעוד רפואי. כאמור, הנתבעת ויתרה על הבאת מצהירים מטעמה וכן על חקירה נגדית ועל כן, קביעתי תתבסס על חומר הראיות שהונח בפני לרבות חקירת התובע על ידי בית משפט.

     

  10. לעניין נסיבות התאונה התובע נחקר בפני בקדם משפט ביום 24.1.23, וטען כי:

    "...הגעתי הביתה בשעה 11:00 רגיל, לקחתי את הכלב שלי, שהוא כלב קטן, לעשות סיבוב שיעשה את צרכיו. חזרתי לכיוון הבית ולא שמתי לב, במדרכה היו שלוליות עמוקות, נכנסה הרגל שלי לשלולית, מעדתי, בחיים לא מעדתי ולא היו לי סחרחורות... מעדתי ולא יכולתי לקום, אחרי 10 דקות הגיע קטנוע ושאל מה יש לי, אמרתי לו שיש לי סחרחורת, יצא לי דם מהראש ולא יכולתי לעמוד. הגיע אמבולנס והגעתי לכפ"ס. אני לא משקר, אני לא מחפש לסחוט את אף אחד... היתה לי סחרחורת אחרי שנפגעתי".

     

  11. התובע הסביר בעדותו כי הייתה לו סחרחורת עקב התאונה. הפרמדיק של מד"א אכן ציין כי התובע נפל מסחרחורת אולם, גם כתב במפורש כי התובע "מעד מאבן". כלומר, הוא שמע מפיו של התובע כי הוא נפל מאבן.

    עוד מצוין בדוח מד"א כי קיים דימום בראש מהמכה בנפילה. כך גם נרשם בתיעוד הרפואי כי התובע נחבל כתוצאה מהמכה בירך ובראשו, והדבר יכול להתיישב עם טענת התובע כי חש סחרחורת עקב הנפילה.

     

  12. לעניין הטענה כי התובע בעת אירוע התאונה היה תחת השפעה של קנאביס רפואי וסבל מסחרחורת, הרי שהטענה לא הוכחה. לא הוכח כי התובע היה תחת השפעה של קנאביס וגם לא הוכח כי שימוש בקנאביס (או כל תרופה פסיכיאטרית אחרת שנטל התובע לטענת הנתבעת) גורם לסחרחורת.

     

    לא ניתן ללמוד מהתיעוד הרפואי כי התובע נמצא תחת השפעה של קנאביס. מהתיעוד הרפואי שהוצג גם עולה כי התובע גם לא התלונן על סחרחורות ולא נבדק על הסחרחורת.

    בתיעוד הרפואי נרשם כי התובע מעד ברחוב ולא מצוין דבר לענין הסחרחורת.

     

  13. כאמור, אירוע הנפילה עצמו אינו מוכחש ואף הנתבעת מודה בקיומו של מפגע במקום התאונה בסיכומיה, אולם טוענת כי מדובר בבליטה קטנה שנוצרה במקום בו בוצע תיקון אספלט. גם גרסה זו מחזקת את טענות התובע בדבר נסיבות התאונה.

     

    התובע הציג בפני תמונה של מקום הנפילה במקום אשר צוין על ידי מד"א. ניתן לראות בתמונה כי המדובר ברחוב משובש, והתובע אף סימן את המקום שבו נפל. במד"א צוין כי מעד מאבן ואכן ניתן לראות בתמונה שהוצגה את המפגע הנטען, אשר עולה כי אף תוקן לאחר מכן.

     

  14. יש לקבוע כי התובע עמד בנטל הוכחת התביעה במאזן ההסתברויות הנדרש וזאת לאור- עדותו של התובע בפני אשר לא נסתרה, תמונות המפגע שצורפו, דו"ח מד"א אשר מתעד כי התובע מעד מאבן והרישומים הרפואיים בהם נרשם כי התובע מעד ברחוב, סימון התובע על גבי התמונות של מקום הנפילה, גרסת הנתבעת המאשרת קיומה של בליטה שנוצרה במקום הנפילה עקב תיקון אספלט.

     

    קיומו של מפגע

     

  15. בא כוח העירייה הפנה בסיכומיו לפסיקה לפיה רחובות העיר אינם משטח סטרילי (ע"א (מחוזי ירושלים) 4344/97 כהן ג'ני נ' עירית רמת גן (21.01.1998)).

    לטענת הנתבעת המדובר בבליטה קטנה שנוצרה עקב תיקון אספלט (לא הובאו ראיות בתמיכה לטענת הנתבעת).

     

    לאחר שעיינתי בתמונות ושמעתי את עדות התובע וראיתי את תמונות הרחוב בכללותו, אני סבורה כי אין המדובר במפגע שעניינו סטייה מיושר מתמטי. המדובר בבליטה שמהווה מפגע. ניתן ללמוד על כך מתמונות המפגע ומתיאורו על ידי התובע.

     

    כמו כן, נכון להיום המפגע תוקן, באופן שבו הוחלפה כל המדרכה במקום על יד העיריה. לטענת התובע עצם ביצוע העבודות מלמד כי נדרשו עבודות לתיקון המפגעים במדרכה.

     

  16. אני סבורה כי יש לקבל את טענת התובע, שיפוץ המדרכה מחזק את הטענה כי נדרש היה תיקון מצב המדרכה, לאור המפגעים בה, (בעניין זה לא צורפו מסמכים על ידי הנתבעת).

     

  17. די בנתונים אלה בצירוף התמונות אשר הוצגו על ידי התובע בהם נראה המפגע ותיאור התובע, ובהעדר ממצאים של הנתבעת בשטח לעניין זה לאחר בדיקה שנעשתה על ידה, ולאור התיקון שנעשה על ידי הנתבעת במדרכה, כדי לקבוע כי המדובר במפגע.

    ר' בהקשר זה ת"א (שלום רמ') 16908-02-16 פלונית נ' עיריית מודיעין (ניתן ביום 17.02.2018) ות"א (שלום ראשל"צ) 37869-11-14 פלונית נ' עיריית ראשון לציון (ניתן ביום 17.05.2018).

     

    חבות העיריה

     

  18. על הנתבעת כעירייה מוטלת חובת זהירות מושגית באשר לשמירה על תקינות המדרכות ושבילים בגנים ציבוריים ומניעת מפגעים אשר יסכנו את שלומם של העוברים והשבים. כפועל יוצא, היה על הנתבעת לצפות באופן אובייקטיבי וסביר את התרחשות הנזק שנגרם. כמו כן, קיימת חובת זהירות קונקרטית מצד הנתבעת כלפי התובע. במקרה הנדון המדובר במפגע שהתרשמתי כי הוא מהווה מכשול.

     

  19. משקבעתי כי התגבשה חובת זהירות כאמור, עובר הנטל אל כתפי הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה (ר' ע"א 760/81 נחלת יהודה נ' זדה פ"ד ל"ט (1) 19). הנתבעת לא עמדה בנטל להראות כי נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע את המפגע. לא הוצגה גרסה על ידי הנתבעת לעניין זה ולא הובאו ראיות.

     

  20. על כן קיימת לנתבעת אחריות לאירוע התאונה.

     

    הנזק

     

  21. ראשית, נחזור על הנתונים הרלווטים: שנת לידה: 14.2.1955, מצב משפחתי : גרוש ואב לשני ילדים נשואים, תאריך התאונה: 15.1.2020, גיל בתאונה : 65, גיל כיום : 67, נכות : 20% נכות צמיתה בשל שבר בצוואר הירך.

     

  22. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לתובע נכות בשיעור של 20% בגין שבר צוואר ירך ימין. בתאריך 19.1.20 התובע עבר ניתוח שיחזור וקיבוע עם מסמר. התובע התלונן בפני המומחה כי מאז התאונה הוא מתקשה בהליכה, וההליכה גורמת לכאב סביב פרק ירך ימין וגב תחתון. המומחה מצא מגבלה בתנועת הירך, בעיקר בסיבוב הפנימי, וכי המגבלה קיימת במישרים נוספים באופן קל.

     

  23. המומחה קבע לתובע נכויות זמניות:

     

     

    100% נכות אורטופדית זמנית לפי סעיף 35 (1)(ז) מצב לאחר חבלה שבר צואר ירך ימין מוגבלות תפקודית 15.1.2020 עד 14.2.2020.

    80% נכות אורטופדית זמנית לפי סעיף 35 (1)(ז) מצב לאחר חבלה שבר צואר ירך ימין מוגבלות תפקודית בהליכה נזקק לאמצעי עזר 15.2.2020 עד 14.4.2020.

    50% נכות אורטופדית זמנית לפי סעיף 35 (1)(ז) מצב לאחר חבלה שבר צואר ירך ימין מוגבלות תפקודית בהליכה נזקק לאמצעי עזר 15.4.2020 עד 14.5.2020.

    20% נכות אורטופדית קבועה לפי סעיף 35 (1)(ז) מצב לאחר חבלה שבר צואר ירך ימין הגבלה בתנועת מפרק ירך מימין על רקע שבר צוואר הירך וקיבועו.

     

  24. ראשי הנזק שנתבעו הם כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות ונסיעה.

     

  25. הוצאות רפואיות

     

    המומחה קבע כי הטיפולים שיידרשו ניתנים במסגרת קופת חולים לרבות רפואה משלימה. בסיכומים התבקש פיצוי עבור קנאביס רפואי שאושר לתובע עקב התאונה. הטענה לא הוכחה. לפי התיעוד הרפואי התובע נטל קנאביס רפואי גם טרם התאונה. המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס בחוות הדעת לצורך בנטילת קנאביס רפואי. על כן, אין במסמכים הרפואיים שהובאו כדי להוות ראיה לצורך הטיפולי בקנאביס בקשר סיבתי לתאונה ולנזק הנדרש. בגין רכיב זה יפסקו הוצאות רפואיות באופן גלובלי בסך של 5000 שח.

     

  26. נסיעות

     

    יש להעריך הוצאות נסיעה בגין נסיעות לאור אופי הפגיעה לעבר ולעתיד בסך של 5,000 שח.

     

  27. כאב וסבל

     

    בשים לב לנכויות הזמניות שנקבעו על ידי המומחה בשל מוגבלות תפקודית בעיקר בחודשים הראשונים לאחר התאונה, וההגבלה בתנועה שבעקבותיה נקבעה נכות צמיתה של 20%, הניתוח שעבר התובע ותקופת ההחלמה בת 3 חודשים (לרבות אשפוז במחלקה הסיעודית), אני קובעת פיצוי בגין כאב וסבל סך של 75,000 שח.

     

  28. עזרת זולת

     

    התובע יליד 1955. בן 68 כיום. התובע עבר ניתוח בעקבותיו שהה בתקופת מחלה בת 3 חודשים, אושפז תקופה של כשבועיים בדורות. לא הובאו ראיות בפועל לעניין עזרת זולת, אולם המדובר בפגיעה בירך המשליכה על התפקוד. על כן יש מקום לפסוק, בדרך של הערכה, פיצוי בגין עזרת זולת בשיעור של 10,000 ש"ח לעבר ו- 30,000 ש"ח לעתיד.

     

     

  29. ניכויים  

     

    התובע הגיש תביעה לנכות כללית והוכר לו 70% נכות רפואית כללית ו100% בגין דרגת אי כושר השתכרות לתקופה מיום 2.5.2020 ועד 31.1.22. התובע קיבל תגמולי מלל בסך של 63,172 שח.

    נכותו הזמנית נקבעה לפי הנכויות הבאות:

    20% - שבר בעצם הירך

    5% - PTSD

    60% - מחלת ריאות כרונית

     

    בסיכומי התובעת נטען לעניין הניכויים, כי יש לחשב באופן יחסי את התגמולים שמיוחסים לתאונה מהנכות הכללית (ר' בהקשר זה סעיפים 30 עד 38 לסיכומי התובע). לא הוגשה חוות דעת אקטוארית על ידי הנתבעת, אולם אין פיצוים צפויים לניכוי בעתיד ועל כן יש להסתמך על הנתונים שהובאו לעניין הקצבאות שהתקבלו מהמלל.

     

  30. יש לבצע את הניכוי על יסוד הפסיקה שניתנה ברעא 9388/12 ‏ מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אינה ליוונוב. 65% מתוך 70% אינם קשורים לתאונה. ומכאן 5% מתוך 70% קשורים לתאונה, והיחס הוא 7.14% מתוך התגמולים שהתקבלו עקב ההכרה בנכות שאותם יש לנכות. (ר' סעיף 9 לפסק הדין בעניין מנורה) . ומכאן, יש לנכות סך של 4,510 שח.

     

     

  31. אשם תורם

     

    בעת התאונה היה התובע כבן 60. היה על התובע לנקוט זהירות ביחס לאופן הילוכו במדרכה ולהימנע מלהיתקל במכשול. יחד עם זאת, התובע העיד כי הוא הבחין במפגע רק עם נפילתו ולא קודם לכן. לא הוכח כי התובע הכיר את המפגע קודם לכן. מטעמים אלה, אני מעמידה את שיעור האשם התורם בשיעור של 10%.

     

    סיכומו של דבר:

     

  32. להלן פירוט של ראשי הנזק:

     

    כאב וסבל 75,000 שח

    עזרה 40,000

    הוצאות רפואיות 5,000

    הוצאות נסיעה 5,000

    אשר תורם 10%

    ניכויים 4,510

    __________________

    סך הכל – 107,990 ש"ח.

     

     

     

     

    סוף דבר

     

  33. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 107,990 ש"ח. לסכום זה ייתווספו אגרת משפט וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 23%.

     

    הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

     

     

    ניתן היום, ח' אלול תשפ"ג, 25 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ