ת"א 29034-08-11 חג'אג' נ' קורבט ישראל בע"מ

1.בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע עאמר חג'אג' (להלן: "התובע") הוא הבעלים של 500/330777 חלקים ו-250/330777 חלקים בחלקה 13 בגוש 10279 מאדמות שפרעם. לטענת התובע, הנתבעת- קורבט ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "החברה") הינה הבעלים של 46500/330777 חלקים בחלקה 13 בגוש 10279 מאדמות שפרעם. לטענת התובע, ביום 25.10.1999 הוא רכש מהנתבעת 500/330777 חלקים בחלקה (להלן: "העסקה הראשונה") וכן נרשמה לטובתו הערת אזהרה על בעלות הנתבעת בלשכת רישום המקרקעין בנצרת. ביום 14.3.2000 נערך הסכם נוסף בין התובע לנתבעת לרכישת 250/330777 חלקים בחלקה (להלן: "העסקה השנייה") ונרשמה הערת אזהרה על שמו. נטען שבהתאם לשני ההסכמים הנ"ל מס הרכישה בגין שתי העסקאות הנ"ל ישולם על ידי הרוכש ואכן התובע שילם את המס בסמוך לעריכת ההסכמים. נטען כי בהתאם להסכמים כאמור, מס שבח ומכירה ישולמו על ידי המוכר- הנתבעת. נטען כי חרף פניותיו משך השנים הנתבעת לא שילמה את המיסים ובתקופה האחרונה נותק עימה הקשר ועורכי הדין שייצגו אותה טענו שאין להם קשר לחברה. נטען שהתובע בסופו של דבר שילם את המיסים על מנת להשלים את רישום העסקאות. נטען כי התובע רכש את חלקיו בחלקה בתום לב ושילם את מלוא התמורה.

עמדות הצדדים בתצהיריהם

2.התובע בתצהירו חזר על הנטען בכתב התביעה. עוד הוסף כי ממועד הרכישה הוא מחזיק בפועל בחלקות וכי בעת כריתת ההסכמים או בסמוך לכך, רכשו אנשים רבים מהנתבעת חלקות אדמה בשטחים שונים באותה חלקה. עוד נטען כי הנתבעת או מי מטעמה מעולם לא טענו בנוגע לתוקפם של שני ההסכמים וכן כשלוש שנים לאחר מכן היו התכתבויות בין הצדדים לגבי תשלומי המס. נטען כי מעולם לא נטען לענין אחר חרף טענותיו של מר בוזגלו בכתב הגנתו כי חתימתו אינה מחייבת את הנתבעת, על אף שבעסקאות אחרות שכבר נרשמו הוא אישר את החתימה על רישום העסקאות בטאבו.

3.מטעם הנתבעת הוגש תצהיר על ידי מנהל החברה- תמיר מור. נטען כי לאחר שהתמנה למנהל החברה גילה כי עובד החברה לשעבר- בנו נעים, מכר בלא הרשאה נכסי מקרקעין של החברה בגוש 10279 בשפרעם. נטען כי מר נעים חתם על הסכמים אל מול רוכשים, לרבות התובע, בלי הרשאת החברה וללא ידיעתה, כאשר מעיון בהסכמי המכר שנחתמו כלל אין הרשאה כלשהי או פרוטוקול חברה המאשר לנעים לחתום בשמה ולחייב אותה. נטען כי התביעה הוגשה כנגד החברה וכן נעשו פניות שונות מרוכשים נוספים בנוגע לחלקות שנמכרו ולכן החברה פתחה בבירור מקיף של העסקאות שבוצעו. נטען שעולה מהמסמכים שכל החלקות נמכרו לכאורה במחירים הנמוכים ממחצית שווי החלקות ואף למטה מכך כפי שכתוב בהסכמים, אולם בפועל שולמו סכומים גדולים מהנקוב בחוזה שהועברו לנעים. נטען שבשנת 2003 במסגרת הליך שיפוטי שהתקיים בגין כל העסקאות בגוש הרלוונטי, לרבות העסקאות נשוא ההליך, הגישה המדינה הודעה לבית המשפט בה היא מפרטת את ממצאי חקירתה כנגד העסקאות ומר נעים. נטען כי עולה שמר נעים הודה שגבה סכומים גבוהים יותר מהנקוב בהסכמים. נטען ששעה בה התובע שילם סכום גבוה מהנקוב בהסכם, הרי שמדובר במרמה וקנוניה שהתובע מודע לה או צריך היה להיות מודע לה בניסיון להבריח את נכסי החברה ולהטעות את שלטונות המס.

4.לטענת הנתבעת, הפער העצום בין השווי האמיתי של החלקות לסכומים המצוינים מעיד על המרמה בעריכת העסקאות וחוסר תום לב של המתיימר למכור ושל הרוכשים. נטען כי רק הסכומים הנקובים בהסכם הועברו לחברה ויתר הסכומים הועברו לידיו של מר נעים ולכאורה לטענתו לב"כ החברה, ברם החברה מעולם לא קיבלה בגין העסקאות, מעבר למצוין בהסכם. עוד נטען כי רשויות המס לא קיבלו את נתוני העסקאות, בשל הסכומים המופרכים וביצעו הערכה משלהם של שווי העסקאות. בהתאם לחקירה, נקבעו הנתונים בשומות בגין כל העסקאות, לרבות העסקאות נשוא ההליך. נטען כי מעיון במסמכי התביעה עולה כי בהסכם הנוגע לחלקה הראשונה צוין כי התובע שילם לכאורה סך של 46,000 ₪ בעוד שהרשות המיסים קבעה כי שווי העסקה הריאלי הוא 115,020 ₪. בנוגע לחלקה השניה התובע שילם לכאורה סך של 25,000 ₪ ונקבעה ששווייה הריאלי הוא 53,595 ₪.

5.עוד טענה הנתבעת כי התובע צירף מסמכי עסקאות נוספים אשר בוצעו מול רוכשים אחרים בגוש וכלל לא ברור כיצד הגיעו לידיו. נטען לקנוניה בנכסי החברה. נטען שגם בנוגע לעסקה לפיה רכשה הגב' אניסה בלעאווי חלקה בסך של 60,000 ₪ נקבע ששווייה הריאלי הוא 419,000 ₪. נטען שהתובע לא פירט בתצהירו בנוגע לנסיבות חתימת העסקאות, כיצד התקשר עם החברה, מי חתם וכו'. נטען כי מדובר בהסכמים פיקטיביים שנועדו להבריח נכסים מהחברה. עוד נטען כי מדובר בפערים של 50% ומעלה ואין המדובר בכדאיות העסקה אלא בראיה למרמה בנכסי החברה. נטען כי חתימה מול תאגיד ללא הצגת פרוטוקול חברה המאשר לחותם לחייב את החברה מהווה עצימת עיניים העולה כדי רשלנות וכוונה לקנוניה בנכסי החברה. נטען כי החברה לא קיבלה את מלוא הכספים ועל התובע להפנות את טענותיו לגורם שלקח את כספו. נטען כי גם התובע אינו נקי כפיים.

העדויות בבית המשפט

6.התובע אישר בעדותו שהיו 2 עסקאות, האחת בשנת 1999 והשנייה בשנת 2000. הקבלות בגין העסקאות בסך 46,800 שקל ו- 25,000 שקל סומנו נד/1. התובע הופנה לדיון שהתקיים ביום 30.5.13 שם טען עורך דינו שהוא הודה ששילם כפול ממה שרשום בחוזה והשיב-"נכון ששלמתי יותר. שלמתי 50,000 דולר על שתי עסקאות בסך הכל. ערך הדולר של המועד ההוא". התובע נשאל כיצד הדבר נחשב לרכישה בתום לב והסביר-"כאשר קניתי את האדמה לחברה היה עו"ד. לא זוכר את השם שלו. יכול להיות רונן או משהו. הלכנו למשרד שלו בהדר, אמר לי להביא כסף ותקבל חוזה ותקבל אדמה עם טאבו. אז אני הלכתי ונתתי כסף. אני לא ידעתי שהוא לא רושם את הכל. לא קבלתי את הקבלה באותו יום. קבלתי את החוזה, נכון שכתוב בחוזה סכום אחר. לא שמתי לב. לא קראתי את החוזה". התובע שלל את הטענה לפיה הוא שותף לקנוניה ואישר שלא תבע אף אדם או הגיש ערעור או השגה על הקביעה של רשות המיסים. לדבריו, שילם מה שנשלח אליו. התובע נשאל מדוע לא צירף לתביעתו את האדם ששילם לו לאור המלצת בית המשפט בדיון הקודם והשיב שנתן זאת לעורך דינו. התובע נשאל מדוע לא הגיש תביעה כנגד אותו בנו נעים שנחקר ברשות המסים ואמר שהוא היה שותף לקנוניה והשיב-"לא הגשתי נגדו תביעה. אני יודע ממך שהוא אמר את זה. זה עכשיו אני יודע" (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 9- עמ' 9 ש' 24).

7.העד, תמיר מור, אישר את תצהירו מיום 24.3.13. העד אישר שהינו מנהל בחברה וכי אינו בעל מניות. העד נשאל האם יש לו אסמכתא כלשהי המעידה שהוא מנהל היות ולפי טופס מידע על פרטי החברה שמ-31.12.01 מי שהיה הדירקטור של החברה הוא אדם בשם רענן יוסף ובעלי המניות קורבט ורענן יוסף (סומן נת/1). העד נשאל מיהו רענן יוסף והשיב שמדובר באדם שמתגורר כיום בחו"ל. כאשר נאמר לו שהוא עדיין דירקטור בחברה השיב-"זה אתה אומר". הוצג פרוטוקול מינוי של העד כמנהל לצורך פעולות ספציפיות מיום 20.8.12 (סומן נד/2). העד אישר שהחל לעבוד בחברה לפני כשלוש שנים, אז מונה למנהל על פי המסמך שהוצג. הוא טען שאינו מכיר את בנו נעים. העד נשאל מתי נודע לו לראשונה על ההסכמים נשוא ההליך והשיב-"באותו רגע שהתמניתי לבדוק ולנהל את ההסכמים וכל מה שקשור לחברה, התחלתי לבדוק ולחטט אחורה והלכלוך צף. אז התחלתי לראות שהיו עסקאות שבוצעו בהונאה מראש כנגד החברה וכנגד רשות המסים וכנגד המדינה בכלל והתחלתי לראות שהצדדים וזה לא רק הוא יש צדדים שגם איתם אמצה את הדין שהם חלק מההונאה". הוא עוד נשאל האם הגיש בתגובה תלונה או תביעה והשיב-"אני עוד עובד על זה. אני עושה עבודה מאוד יסודית כי אני במקצועי מתווך מורשה מטעם משרד המשפטים ואני קצת מכיר את העבודה". עוד נשאל האם הגיש תלונה כנגד בנו נעים על החזרת כספים שלטענתו ניתנו במרמה והשיב-"אני עוד בונה את התיק ותאמין לי שכולם ימצו את הדין עד הגרוש האחרון ולא אתן יד להונאה בכוונה תחילה". העד נשאל מדוע לא הוגשה הודעת צד שלישי כנגדו על ידי החברה והשיב שהתובע הוא המחליט את מי לתבוע. הוא הוסיף שהוא בונה את התיק ומתכוון להגיש גם תלונות במשטרה (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 1- עמ' 11 ש' 15).