ד' נ' חברת ונ אבו אלעאפיה מאז 1879 (2006) בע"מ ואח'

רקע וטענות התביעה

בפניי תביעת נזיקין המתבססת על עילות לפי עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). התובע, כבן 17 בעת האירוע מושא התביעה, שוהה בלתי חוקי בישראל (להלן: "התובע"), עבד במאפיית "אבו-אלעפייה" ביפו-ת"א, אשר הייתה בבעלות הנתבעים. לטענתו ביום 16.7.2011, נלכדה ידו במכונה חשמלית, שגרמה לו שבר באצבעות ובכף יד ימין (להלן: "התאונה" או "האירוע") .

הנתבעים הגישו כתב הגנה ביום 25.6.15, ובו הכחישו את כל טענות התביעה, לרבות קרות האירוע, וממילא גם את חבותם לנזקים מושא האירוע.

ביום 7.10.15 הוגשה בקשה מטעם ב"כ הנתבעים להשתחרר מייצוג, וזאת מאחר והנתבעים ניתקו מגע עימו, וגם נמנעו מתשלום שכר הטרחה בגין הייצוג.

ביום 2.5.16 אמור היה להתקיים דיון, אך הופיע רק ב"כ התובע. ב"כ התובע ביקש שביהמ"ש ייתן פס"ד בהיעדר התייצבות הנתבעים. החלטתי לאפשר לתובע להגיש תחשיב נזק מלווה בתצהיר, על מנת לשקול מתן פס"ד ע"פ תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן:" התקנות").

התביעה טוענת, כי הנתבעים לא השכילו לספק מקום עבודה בטוח לתובע, ועל כן יש לחייבם בנזקיו. לדעת התביעה, בהיותם של הנתבעים מעסיקיו של התובע, הם הפרו את חובת הזהירות כלפיו, שהינה ברורה הן מהפן המושגי והן מהפן הקונקרטי.

ד"ר הרולד קלצ'ו, מומחה הרפואי מטעם התובע, ציין שהנכות הרפואית שנגרמה לתובע עקב הפציעה עומדת על שיעור של 20%, לפי סעיף 35 (2) ג לתקנות המל"ל.

מאחר והמדובר בנכויות אורתופדיות בידו הדומיננטית של התובע -יד ימין, בהיותו עובד כפיים, יש לפגיעות שלעיל השלכה משמעותית על תפקודו, ולכן ב"כ התובע טוען שיש לקבוע את נכותו התפקודית בשיעור של 40%.

נזק שאינו ממוני

לדעת ב"כ התובע המלומד יש לפצות את התובע בגין הכאב והסבל שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה בסך של 200,000 ₪, בהתחשב בנכות והשיקום הפיזותרפי הנדרש לתובע.

בסיס השכר