ת"א 15664-08 עמר ואח' נ' ימיני

לפני תביעה כספית בעילה נזיקית בגין רשלנות של הנתבע בייצוג התובעים בעסקה לרכישה ולמכר של מקרקעין.

רקע עובדתי :

ביום 25.03.04 נחתם במשרדו של הנתבע שהוא עו"ד, הסכם מכר שנערך על ידו (נספח א' לתצהירו של התובע, להלן-"הסכם רכישה") . ההסכם נחתם בין התובעים ומשפחת עוזרי ובין חברת "שכונת מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ" (להלן-"החברה") שיואל עמרני הוא מנהלה . התובעים ומשפחת עוזרי רכשו לפי הסכם הרכישה את מגרש מס' 255 בגני מודיעין (להלן- "המגרש") אשר רשום כמגרש חד משפחתי. בסעיף 5 להסכם הרכישה נקבע כי החברה מתחייבת להפוך את המגרש תוך 3 חודשים ממועד החתימה על ההסכם למגרש דו-משפחתי בהעברת זכויות למגרש, ממגרש 36 בגני מודיעין (להלן- "מגרש 36") ותיקון הת.ב.ע. בהתאם. מחצית הזכויות במגרש יירשמו לפי ההסכם על שם התובעים ומחצית על שם עוזרי. סעיף 5 להסכם הרכישה קובע כי תנאי זה הוא תנאי יסודי ובסיסי ובמידה והחברה לא תצליח להפוך את המגרש לדו משפחתי התובעים יהיו זכאים לבטל את ההסכם וכן זכאים להשבה ולפיצוי מוסכם. בקשה לתיקון ת.ב.ע לשינוי מגרש 36 לחד משפחתי והעברת הזכויות ממנו למגרש 255 של התובעים על מנת שיהיה מגרש דו משפחתי לא אושרה והמגרש נותר חד משפחתי.

אין חולק כי התובעים לא מימשו את זכותם לפי סעיף 5 להסכם ונמנעו משלוח הודעת ביטול של הסכם הרכישה במרוצת תקופה בת שלושה חודשים שנקבעה בסעיף 5 להסכם ומוסכם כי באותה תקופה ולאחריה בנו התובעים את ביתם במגרש ללא היתר בנייה כדין ובניגוד לת.ב.ע לפיה המגרש חד משפחתי (להלן-"הבית").

בסוף שנת 2006 פנו התובעים ליואל עמרני על מנת שיאתר להם רוכש עבור הבית שבנו. כעבור זמן הודיע עמרני לתובעים כי מצא עבורם רוכש לבית המתגורר בארה"ב המעוניין לרכוש אותו בתמורה בסך של 230,000 $ . הנתבע, ייצג את התובעים בעסקת הממכר של הבית וביום 11.02.07 התקיימה פגישה במשרדו בנוכחות התובעים ויואל עמרני בה ונערך הסכם בו נרשם שמו של הקונה , יצחק אלון (ההסכם צורף כנספח ז' לתצהיר התובע, ייקרא להלן- "הסכם המכר"). התובעים בלבד חתמו על הסכם המכר באותו מעמד, בהיעדרו של יצחק אלון.

לפי הוראת הסכם המכר שולם לתובעים תשלום ראשון על חשבון התמורה בסך 130,000$ ואין חולק כי הוא הועבר ע"י תום חביב, בין אם התובעים ידעו על כך במועד ההפקדה ובין אם בדיעבד. התשלום השני אמור היה להתבצע עד ליום 11.4.07 ומשלא הועבר לפי ההסכם התבקשו והסכימו התובעים ביום 15.4.07 לחתום על הסכם מכר חדש בו לא נירשם שמו של הקונה והתמורה נותרה כמו בהסכם המכר בסך של 230,000 $. בד בבד בהיעדר ביצוע של התשלום השני בסך של 100,000$ הודיעו התובעים לנתבע על כך שהם מפסיקים את ייצוגם בעסקת המכר וביום 22.04.07 הם שכרו את שירותיו של עו"ד הימלפרב לעסקה. ביום 23.04.07 פנה הנתבע אל עו"ד הימלפרב על מנת שיודיעו למי להעביר את התשלום השני לפי הסכם המכר ופנייתו נדחתה מחמת סירוב התובעים לקבלת התשלום. בה בעת, התשלום הראשון נותר בידי התובעים וכן הבית נשאר בחזקתם ואף הושכר על ידם לאחרים.

בנסיבות אלו הגיש תום חביב שהסתבר לכאורה שהוא הקונה של הבית , תביעה לאכיפת הסכם המכר עם התובעים או לביטולו וכן לסעד כספי ולפיצויים בת.א (י-ם) 9342/07 (להלן-"התביעה במחוזי"). התובעים טענו להגנתם כי הקונה הוא אלון יצחק ודחו את טענתו של חביב לפיה הוא הקונה. התביעה במחוזי התנהלה ובד בבד התבררה התביעה שבפני שהוגשה נגד הנתבע, תום חביב ויואל עמרני. במסגרת התביעה במחוזי הושג הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לפיו ייאכף ההסכם בתשלום יתרת התמורה ע"י חביב לתובעים כנגד מסירת החזקה בבית לידיו ובכך יהיה כדי להביא לסילוק התביעה שבפני נגד תום חביב (פסק הדין צורף כנספח ה' לכתב ההגנה המתוקן של הנתבע). בנוסף הגישו התובעים תביעה נגד החברה בת.א 14958/08 שהועברה לבוררות לבית הדין הרבני.