א. ואח' נ' פלוני

לפניי תביעה לסילוק יד של הנתבע מדירת מגורים שהושכרה בשכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972.

רקע עובדתי, טענות הצדדים ומהלך ההתדיינות

1. התובעות הן בעלות הזכויות בדירה המצויה ברחוב ארלוזורוב 50 בתל אביב, הידועה כגוש 6954 חלקה 13 תת חלקה 7 (להלן: "הדירה" או "המושכר"). הנתבע הוא בנה של המנוחה מ' א' (להלן: "מ'" או "המנוחה") שהייתה נשואה למנוח י' ק' והתגוררה עִמו במושכר מכוח חוזה שכירות מוגנת מיום 25.7.1975 (להלן: "י'" או "המנוח"). לאחר פטירת המנוח, מ' התגוררה במושכר עד לשנת 2022, אז עברה למוסד סיעודי בעיר חיפה, שבו היא נפטרה בחודש יולי 2023.

    

2. בחודש ספטמבר 2023 הוגשה התביעה דנן. התביעה הוגשה תחילה נגד המנוחה ולאחר מכן כתב התביעה תוקן והוגש נגד הנתבע, המתגורר כיום במושכר וטוען לזכות דיירות מוגנת במושכר.

    

3. בכתב התביעה טוענות התובעות כי המנוח הוא הדייר המוגן המקורי והבלעדי בנכס. לטענתן, המנוחה לא הייתה דיירת מוגנת מקורית במושכר אלא דיירת נגזרת, שכן בזמן חתימת הסכם השכירות לא הייתה נשואה למנוח ולא הייתה צד להסכם. עוד נטען, כי המנוחה הפסיקה להתגורר במושכר ונטשה אותו, עברה להתגורר עם הנתבע וחמותה ולאחר מכן שהתה במוסד סיעודי בחיפה מבלי שהייתה לה כוונה לשוב ולהתגורר במושכר. לטענתן, מאחר שהמנוחה איבדה את זכויותיה כדיירת מוגנת ממילא הנתבע אינו יכול לזכות בזכויות שאינן קיימות. עוד נטען, כי לנתבע אין זכויות בדירה מאחר שלא התגורר בדירה יחד עם אִמו המנוחה שישה חודשים עובר לפטירתה וכי התגורר בדירת מגורים אחרת בזמן בפטירתה. עוד נטען כי הנתבע אינו קרוב משפחה של המנוח ולא התגורר עִמו בדירה מעולם. לטענתן, הנתבע עבר להתגורר במושכר מתוך כוונה לרכוש זכויות מוגנות במושכר בחוסר תום לב. התובעות עתרו אף לתשלום דמי שימוש ראויים במושכר בסך של 35,000 ש"ח.

    

4. בכתב ההגנה טוען הנתבע כי קיימת לו זכות דיירות מוגנת בדירה מכוח היותו דייר נגזר לאחר פטירת אִמו. לטענתו, אִמו המנוחה הייתה דיירת מקורית בדירה, ושכרה אותה בשכירות מוגנת יחד עם המנוח והיא חתומה על הסכם השכירות המוגנת. לגרסתו, הוא עבר להתגורר במושכר בשנת 2021, כשנתיים לפני פטירת המנוחה, ומאז מתגורר בדירה דרך קבע. לטענתו אִמו המנוחה לא נטשה את המושכר והביעה את רצונה העז להמשיך להתגורר בדירה עד יומה האחרון, אך בשל מצבה הבריאותי נאלצה לעבור בשנת 2022 למוסד סיעודי לצורך טיפול סיעודי מורכב ושהתה בו עד לפטירתה. עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבע התגרש בשנות השמונים ואין לו דירה אחרת בבעלותו, ומתקיימים כל התנאים הקבועים בחוק הגנת הדייר להכיר בו כדייר נגזר לאחר פטירת אִמו.

    

5. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. התובעות הגישו תצהירי עדות ראשית של התובעת 1 והתובעת 3 וחוות דעת המומחית מלי קדוש (להלן: "הגרפולוגית"). הנתבע, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. ביום 30.1.2025 התקיימה ישיבת הוכחות בסיומה נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות, שלא צלח. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. ועתה הגיעה עת ההכרעה.