פלוני נ' עגם חיתוך להבה בע"מ ואח'

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת עבודה.

רקע

1.         התובע, יליד 6.8.1983, עבד בזמנים הרלבנטיים במפעל של הנתבעת 1 (להלן: "המפעל", "הנתבעת"), העוסק בעיבוד מתכות וייצור פלטות מתכתיות לתעשיה, בין השאר ע"י חיתוך מתכת בחום, באמצעות מבער היוצר להבה בחום גבוה (להלן: "ברנר").

            ביום 31.12.17, בעת שהתובע עבד במשמרת לילה במפעל, נפגע התובע כאשר אצבעו, אצבע מס' 2 ביד שמאל, נתפסה ע"י שרשרת (גלגל שיניים) שהפעילה את המכונה, ונקטעה (להלן: "התאונה").

התובע הובהל ע"י הפועל הנוסף היחיד שהיה במפעל, אשר הסיע אותו, לקבלת טיפול בביה"ח בנהריה. בקבלתו אובחנה אצלו קטיעה של אצבע 2 ביד שמאל בגליל האמצעי. התובע אושפז ל-4 ימים במהלכם עבר ניתוח בהרדמה כללית להטריית הפצע ותיקון העור בקצה הקטיעה.

2. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") כתאונת עבודה. ועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 14.5%: 10% בגין קטיעת 2 או 1.5 גלילים באצבע 2, לפי סעיף 43(2)(ג) של התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 ("תקנות המל"ל"), ובנוסף 5% בגין מצב נפשי, הפרעת חרדה, לפי סעיף 34(א)(2) מותאם.

3.         מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר אמין פאר, אשר העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 14.5%%; 10% לפי סעיף 43(2)ג' של תקנות המל"ל בגין קטיעה אצבע 2 ביד שמאל, וכן 5% לפי מחצית מסעיף 75(1)ב' של תקנות המל"ל בגין צלקת מכאיבה באצבע המשפיעה על תפקוד האצבע.

            מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של ד"ר מרדכי קליגמן, אשר העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%, לפי סעיף 43(2)ג' בגין קטיעה, ללא נכות על צלקת.

            מטעמי יעילות וחסכון בעלויות, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה נכותו הרפואית של התובע על פיה ינוהל התיק, תהא בהתאם לשיעורי הנכות שנקבעו במל"ל, דהיינו נכות רפואית משוקללת בשיעור 14.5%: 10% אורתופדית וכן 5% נפשית.

4.מטעם התובע העיד התובע בלבד, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר עליו נגדית. מטעם הנתבעות לא הובאו ראיות כלשהן (פרט לניכויי מל"ל). הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.