שניאור נ' ערב ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, שהעובדות לגביה אינן שנויות במחלוקת. רכב התובעת נפגע מעגלה נגררת שהיתה מחוברת לרכב בו נהג הנתבע 1. הנזק שנגרם מסתכם בסך 4,049 ₪.

2.המחלוקת היא אך ורק בחלוקת האחריות הביטוחית בין הנתבעות 2 ו-3. הנתבע 1 רכש מהנתבעת 3 פוליסת ביטוח עבור הרכב, והעדיף שלא לרכוש את הרחבת הכיסוי גם לנגרר, ואילו מהנתבעת 2 רכש הנתבע 1 פוליסת ביטוח לנגרר.

3.הנתבעת 2 טוענת, כי בהיות הנגרר חפץ פסיבי, נעדר חיות, הרי שהנזק נגרם ע"י המשתמש ברכב, ולכן על הנתבעת 3 לפצות את התובעת. לחילופין היא סבורה שיש לחלק את האחריות בחלקים שווים בין שתי המבטחות. הנתבעת 3 טוענת, מנגד, כי בדיוק למקרה כזה נרכשו הפוליסות כפי שנרכשו, כי הנתבע 1 ויתר על הכיסוי הביטוחי שלה לנגרר, ואילו הנתבעת 2 נטלה על עצמה אחריות מלאה לכיסוי זה.

4.במחלוקת בין הצדדים, דעתי כדעת הביניים, היא עמדתה החלופית של הנתבעת 2. לעניין זה אין לי אלא להצטרף לעמדת כב' הש' א' רובס, שהובעה בת"ק (חיפה) 53207-10-12 באשה נ. יטח ואח' (פורסם במאגרי פסיקה באינטרנט), שסקר את הדעות השונות בפסיקת בית משפט השלום בעניין זה, וצידד בדעת המחלקים את האחריות בין המבטחות.

5.אוסיף רק, להגיון הדברים, כי בויתור על רכישת ההרחבה, גרם הנתבע 1 לכך שהנתבעת 3 אינה נאלצת לכסות את מלוא הנזק, אלא את מחציתו בלבד; ומנגד, כי אחריות מלאה לנתבעת 2 תהיה רק במקרה בו הנזק נגרם על ידי הנגרר, בשעה שאינו נגרר בפועל על ידי רכב. ודו"ק.

6.לאור האמור, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעות 2-3, בחלקים שווים ביניהן, לשלם לתובעת סך של 4,049 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 365 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום, ועוד סך של 1,250 ₪ לשכ"ט עו"ד. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: