שמעי נ' סלובוצ'ק ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שארעה ביום 5.8.2012 בתל-אביב.

לטענת התובעת היא נסעה בכביש ז'בוטינסקי ברמת גן, פנתה מיד ימינה ולאחר מכן התכוונה להמשיך בכביש איילון דרום; כל אותה העת היא נסעה בנתיב הימני. היא הבחינה באוטובוס שמגיח מהנתיב השמאלי ומנסה לעבור לנתיב הימני. היא עצרה את הנסיעה על מנת לאפשר לו להשתלב בתנועה ולמרות זאת פגע האוטובוס ברכבה.

לטענת הנתבעים, האוטובוס נסע בנתיב השמאלי לכיוון כביש איילון. התובעת נסעה בנתיב הימני לאחר האוטובוס, היא סטתה עם רכבה לתוך נתיב נסיעתו של האוטובוס ורכבה פגע באוטובוס.

לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה; להלן הנימוקים אשר הביאו אותו למסקנה כאמור:

גרסת התובעת עדיפה עלי על פני גרסת הנתבע 1, מאחר וגרסת התובעת הייתה עקבית והיא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות;

התובעת הגיעה אל הכביש בו אירעה התאונה מצד ימין והיא אמורה הייתה לבצע פנייה נוספת ימינה לכיוון כביש איילון דרום. לא הייתה לה כל סיבה לסטות שמאלה. עם זאת, לא זהו הנימוק העיקרי לפיו מצאתי את גרסת התובעת עדיפה על פני גרסת הנתבע 1;

הנימוק העיקרי לפיו מצאתי את הנתבע 1 אחראי לתאונה נעוץ בעובדה שהתובעת הייתה בעצירה בעת שאירעה התאונה. התובעת טענה שהייתה בעצירה בהודעתה לחברת הביטוח מטעמה (ת/1), בכתב התביעה ובעדותה בדיון. עדותה מהימנה עלי. מעבר לאמור, אין בגרסתו של הנתבע 1 תיאור מצב דברים השולל את הטענה לפיה בעת התאונה היה רכב התובעת במצב של נסיעה.

המשמעות הינה, שגם אם רכבה של התובעת עמד כשחלקו נמצא בנתיב השמאלי המפריע למסלול הנסיעה של האוטובוס, הרי שהיה על הנתבע 1 להבטיח שהוא יכול להשתלב בתנועה ללא שיתקיים מפגש בין האוטובוס הנוסע לבין הרכב הפרטי המצוי במצב של עצירה, ואם אין ביכולתו לעשות כן היה עליו לתמרן בהתאם (לרבות בדרך של נסיעה לאחור) או ליתן לתובעת אפשרות לנסוע לפניו ורק לאחר מכן להמשיך את הנסיעה אל עבר כביש איילון דרום;

האוטובוס החל את הנסיעה בדרכו לירושלים, כשהיו עליו נוסעים; ראוי היה לקבל את פרטיו של הנוסע שישב בשורה הראשונה על מנת לזמנו ליתן עדות ולבחון האם הוא ראה את מהלך התאונה. אין די בטענה כללית לפיה "הנוסעים ישבו ולא שמו לב" (עמ' 2, ש' 25). הימנעות הנתבעים מלזמן את אחד הנוסעים שישב בשורה הראשונה נזקפת לחובתם.

על כן, התביעה מתקבלת, בכל הקשור לנזקים הישירים. אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום סך כולל של 4,377 ₪ (נזק בהתאם לחוות דעת שמאי; שכ"ט שמאי), בצירוף אגרת משפט ע"ס 50 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 600 ₪.

לא הונחה תשתית עובדתית לביסוס נזק לא ממוני על כן אינו פוסק פיצוי בגין נזקים נטענים כאמור.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, א' סיון תשע"ג, 10 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: