שמיר נ' שטרן ואח'

פסק דין

בתיק זה הוגשה תביעה לפינוי מושכר.

התביעה הוגשה ביום 1.9.09. בכתב ההגנה טען הנתבע כי סוכם שישאר בנכס עד ליום 30/10/09 ובמועד זה בכוונתו לפנות את המושכר.

התובע הכחיש טענות אלה של הנתבע, טענות שהנתבע טען עוד במכתב ששלח לתובע לפני הגשת התביעה, וטען כי מעולם לא ניתנה הסכמה כזו וכי השיק שאותו נתן הנתבע לתשלום דמי השכירות לשנה שהחלה ביום 1/8/09, חזר "בלתי נפרע" ובכך הפר הנתבע את ההסכם ויש לפנותו לאלתר.

בסופו של דבר ועד שנקבע התיק לדיון ראשון, דיון שנקבע ליום 25/11/09, כבר פונה הנכס על ידי הנתבע שפינה אותו ביום 30/10/09 כפי שהתחייב לעשות עוד בכתב הגנה שהגיש.

לכאורה ניתן היה לאור זאת לסיים את הדיון בתיק זה ואולם התובע עמד על פסיקת הוצאות לטובתו בגין הגשת התובענה.

לפיכך, לא היה מנוס מלקבוע מועד לדיון שבו אכריע אם מלכתחילה היה אכן מקום להגיש את התביעה, שאז זכאי התובע להוצאות, או שמא צודק הנתבע ומלכתחילה כלל לא היה מקום להגיש את התובענה.

שמעתי לכן היום את התובע ואת הנתבע.

הנתבעת הגיעה גם היא לבית המשפט אך לא העידה וגם לא ביקשה לומר דבר במהלך הדיון.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים, אני מאמינה לתובע.

אינני מאמינה לנתבע ולעדותו לפיה המכתב מיום 30.7.09 נשלח לתובע לאחר סיכום שנעשה בע"פ.

למעשה, אינני מאמינה לנתבע ולכך שהמכתב משקף סיכום שבאמת נעשה בין הצדדים.

אני מעדיפה את גירסת התובע לפיה מעולם לא היה סיכום כזה והמכתב יצא מאת הנתבע על מנת ליצור מצג כאילו היה סיכום, בעוד שכלל לא היה כזה.

תמיכה לכך אני רואה בעובדה שמייד עם קבלת המכתב, וכבר ביום 5.8.09, הוציא התובע מכתב הכחשה חריף שנשלח באמצעות ב"כ התובע.

לא רק שעדותו של הנתבע הותירה רושם שלילי ביותר, הרושם הזה נתמך גם בעובדה שהסתבר כי דברים שכתב הנתבע בכתב ההגנה ובתצהירו כלל אינם נכונים ויש לכך חיזוק לכך שהנתבע אינו מהסס להעלות על הכתב שאין בינם ובין המציאות ולא כלום.

כך למשל בעוד שבכתב ההגנה ובתצהיר הכחיש הנתבע קיומה של פגישה כמתואר בסעיף 9 לכתב התביעה, התברר בדיון היום כי ההכחשה אינה נכונה, ובמילים אחרות, פגישה אכן התקיימה ותוכנה היה ממש כפי שטען התובע בסעיף 9 לתביעה.

לפיכך גם הודה הנתבע, בדיון היום, כי אכן שלח לתובע את השיק ע"ס 50,000 ₪, שיק שבוטל על ידו טרם מועד פרעונו.

נסיונו של הנתבע לתרץ את חוסר ההתאמה בין התצהיר וכתב ההגנה לעובדות הנכונות, אינו יכול להתקבל. הנתבע ניסה לטעון כי בכתב ההגנה ובתצהיר יש טעויות ניסוח שמקורן בחוסר נסיונו ובהעדר רקע משפטי.

אינני מאמינה לדברים אלה.

לא רק שכתב ההגנה והתצהיר מנוסחים באופן משפטי ביותר ומעידים או על רקע משפטי והשכלה משפטית או על קבלת ייעוץ משפטי, גם מכתביו של הנתבע, ובכלל זה מכתבו מיום 12/8/09 שצורף לתביעה, מלמדים על כושר ניסוח, התבטאות רהוטה וגם על ידע משפטי.