שמיר נ' צבי וציפורה

פסק דין

1.ביום 7.5.10, בשעה 22:15 הותקפה כלבתו של התובע ע"י כלבתם של הנתבעים.

לטענת התובע, הוא טייל עם כלבתו שהיתה קשורה ברצועה, וכאשר חזר מהטיול, הגיע מול ביתם של הנתבעים, ולפתע כלבתם של הנתבעים יצאה מחצר הנתבעים והתנפלה על הכלבה של התובע.

לטענת התובע, הכלבה נאלצה לעבור טיפולים רפואיים משמעותיים על מנת להתאושש מהפציעה, והיתה מאושפזת מס' ימים בבי"ח וטרינרי של האוניברסיטה בירושלים, כאשר הוגש לו חשבון ע"ס 1,774 ₪.

בנוסף, עותר התובע לפיצוי בגין הוצאות אובדן ימי עבודה, נסיעות וכדומה, וגם בגין כאב וסבל שלו ושל הכלבה, כך שסה"כ הוא עותר לסך של 5,000 ₪.

2.יאמר מיד, כי הנתבעים אינם מתכחשים לאחריותם בגין האירוע. ברור לנתבעים שברגע שכלבתם יוצאת ללא רצועה וללא מחסום על פיה לשטח ציבורי, הרי הם אחראים על כל נזק שהיא תגרום.

אולם, בפיהם של הנתבעים, מספר טענות בקשר לגובה סכום הנזק:

א.לטענתם, התובע תרם חלקו באירוע, משום שכלבתו היתה ללא רצועה בעת התאונה, התקרבה לחצרם של הנתבעים, דבר שבאופן טבעי עורר תוקפנות של כלבתם. בתמיכה לטענתם, הציגו הנתבעים בפני ביהמ"ש מספר תמונות, שלפיהן רואים את התובע מטייל עם כלבתו ללא רצועה, וגם תמונות של הכלבה לבדה ברחוב צמוד לביתו של התובע.

ב.אין מחלוקת על כך ששלושה ימים לפני האירוע כלבת התובע עברה טיפול וטרינרי מורכב ומסובך . לפיכך, כאשר התובע החזיר אותה לאחר האירוע נשוא התביעה לביה"ח הוטרינרי, צוות הוטרינרים ראו לנכון לבצע מס' פעולות שאינן קשורות כלל לאירוע נשוא הדיון אלא במצב הבריאותי הירוד של הכלבה עוד טרם קרות האירוע. משום שכך, הציעו הנתבעים לתובע תשלום של 500 ₪ לכיסוי אותו חלק מהטיפול הרפואי השייך לאירוע נשוא כתב התביעה. במהלך הדיון, הציע הנתבע עוד 250 ₪ לפיצוי סופי של התובע.

3.התובע מצידו מתכחש שהוא נוהג לטייל עם הכלבה ללא רצועה, אלא טוען שהוא משחרר אותה רק כאשר הוא מגיע לשטח פתוח. כמו כן, גם אם הוטרינרים ראו לנכון לבצע פעולות נוספות לכלבה בעת שהוא הביא אותה לביה"ח, הרי, אלמלא ההתקפה נשוא הדיון, לא היתה לו סיבה להביא את הכלבה כלל לביה"ח. כלומר, יש קשר בין האירוע לבין ההוצאה הכספית הכוללת.

4.לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן נימוקיי לכך:

א.בכל הנוגע לאחריות עבור האירוע, אני סבור שבניגוד לטענת התובע, כלבתו היתה ללא רצועה בעת האירוע, הסתובבה בקרבת חצרם של הנתבעים, ובכך התגרתה בכלבת הנתבעים. לפיכך, יש לחלק את האחריות לאירוע על שני הצדדים באופן שווה.

ב.באשר לעניין הנזק, מקובלת עלי עמדת התובע, שאלמלא האירוע לא היתה לו סיבה לקחת את הכלבה לטיפול בביה"ח, ולכן יש לפצות אותו על כל הוצאות הטיפול.

אני דוחה את כל יתר תביעותיו של התובע.

5.אשר על כן, על הנתבעים לשלם לתובע מחצית מסכום 1,774 ₪, ובסה"כ סך של 887 ₪ ועוד 350 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום היום, ואם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: