שמיר נ' פרג ואח'

החלטה

בפני התנגדותם של המבקשים לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדם המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בגין שטר חוב על הסך של 10,000 ₪ שניתן במסגרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע על נספחיה, בהתנגדות ובתצהיר המבקש מס' 2, בחקירתו בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התנגדותם של המבקשים נמצאת בתחום האפור שבין הגנת בדים להגנה שסיכוייה קלושים ולפיכך יש להתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה רק כנגד הפקדת הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית.

טענתם של המבקשים, כי המשיב המנוח הוא זה אשר הפר את הסכם השכירות כאשר פרץ למושכר והחליף את המנעול, כמעט והתמוטטה כליל בחקירה הנגדית של המבקש מס' 2.

ראשית, בתצהירו של המבקש מס' 2 הוא טען כי מעולם לא השתמש במושכר ואינו יודע היכן נמצא המושכר. לפיכך, ההגיון אומר כי המבקש מס' 1 הוא שניסה לעשות שימוש במפתח שמסר המשיב למבקשים והדבר לא עלה בידו. אלא שבחקירה הנגדית הכחיש המבקש מס' 2 כי המבקש מס' 1 הגיע לנכס לאחר ההחלפה הנטענת של המנעול, וטען, בניגוד לתצהירו כי הוא הגיע למושכר ובדק את המפתח. דא עקא כי לא היה לו כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא פנה, אם כן, למשיב, וביקש ממנו את המפתח הנכון, ואף לא היה לו הסבר לאמירה הסותרת בתצהירו.

שנית, טענתו החדשה של המבקש מס' 2, לפיה לא חתם כלל על שטר החוב, לא הועלתה בתצהיר ההתנגדות. הטענה כי המבקש מס' 2 לא ראה כלל את השטר או לא שם ליבו לכך, היא טענה תמוהה, בלשון המעטה.

לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי כמעט רשאי הייתי לסרב לבקשתם של המבקשים כי תינתן להם הרשות להתגונן בפני התביעה.

ההלכה בעניין זה היא כי: "... בית המשפט רשאי לתלות את מתן הרשות להתגונן בתנאי, שהנתבע יפקיד את סכום התביעה בבית המשפט, או שימציא ערובה. אך אם יורה כך, הרי נתבע חסר-אמצעים לא יוכל להתגונן, ורק נתבע שיש בידו למלא אחרי התנאי שהוטל יוכל להתגונן, ויזכה אולי, בסופו של דבר, גם במשפט גופו.

לכך הורו בתי המשפט, כי לא ישתמשו בכוח לתלות מתן רשות להתגונן בתנאי כזה. אלא, לכל היותר, באותם המקרים בהם היה "כמעט" בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט, היינו, כאשר "כמעט" רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (מתוך ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 689 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקשים להתגונן בפני התביעה וזאת בתנאי שיפקידו, בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו, את הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית.

אם יופקד הסכום האמור, במלואו ובמועדו, תינתן למבקשים הרשות להתגונן בפני התביעה.

או אז, התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו על ידי בית המשפט, בתום הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: