שמחי נ' שעיבי

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 15.1.14 (כב' השופטת איילה גזית), לפיה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו .

המבקש ייצג את המשיב בהליך אותו ניהל בנק לאומי למשכנתאות כנגד המשיב. סוכם כי שכר הטרחה של המבקש בגובה 15% ייגזר מסך החוב של המשיב לבנק.

ביום 13.1.14 הגיש המבקש בקשה לתיקון סכום התביעה היות ולטענתו התברר לו כי סך חובו של המשיב לבנק עומד על כ- 1.4 מיליון ₪ ולא 450,000 ₪ כפי שסבר עת החתימה על הסכם שכר הטרחה.

בהחלטה נושא הבר"ע דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה בנימוק כי "מעיון בכתב התביעה עולה כי החלופות לחיוב הנתבע בשכר טרחה, פורטו בצורה מפורטת בכתב התביעה, והתובע בחר בחלופה בהתאם לסכום התביעה. ככל שעמדו החלופות לקביעת שכר הטרחה בפני התובע, חלופות אשר הוא עצמו ציין בכתב תביעתו, והתובע בחר את החלופה בהתאם לסכום התביעה, אין מקום להתיר בחירת חלופה אחרת לפי סכום ההפטר, אשר לא נבחרה מלכתחילה על ידי התובע, למרות שהיה מודע לחלופה אפשרית זו".

עוד קבע בית משפט קמא כי התרשם מטיעוני הצדדים לפיהם מטרת הבקשה היא להוות משקל נגד לתביעה שכנגד.

מצאתי לדון בבר'ע כבערעור ולקבלו.

"סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי." (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) עמ' 152).

"ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש." (ראו: רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)).

בעניינינו, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה טרם קיומו של דיון קדם המשפט הראשון. שלב זה הינו שלב מקדמי ביותר בו נמצא ההליך בחיתוליו. המבקש לא השתהה והבקשה הוגשה מיד לאחר שגילה המבקש כי סכום התביעה אמור להיות גבוה יותר מהמצוין בכתב התביעה.

ברי כי לא תישלל מהמשיב טענת הגנה כלשהי כתוצאה מתיקון הסכום בכתב התביעה.

אין אפוא פגם בהתנהלותו של המבקש קודם להגשת הבקשה ומקובלת עלי טענתו כי התיקון המבוקש הינו תולדה ישירה של מידע חדש שהגיע לידיו ולא ניסיון לנגח את הצד שכנגד.

על כל אלה, ההחלטה אם תישאר על כנה עלולה לגרום למבקש נזק בלתי הפיך בעוד את המשיב ניתן יהיה לפצות בהוצאות הולמות אם יהיה להן מקום.

לכן, ההחלטה נושא הערעור מבוטלת והמבקש רשאי לתקן כתב התביעה במועדים שתקבע ערכאה קמא.

המשיב ישא בהוצאות ההליך לטובת המבקש בסך 10.000 שח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: