שמואלוב נ' מ.ר. לרום ייזום ועשייה בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין משא ומתן להסכם השכירות – משא ומתן שלא צלח.

לגירסת התובעת, היא בקשה לשכור מהנתבע חנות שבבעלותו, על מנת להפעיל בחנות עסק של הלבשה עם שירותים נלווים.

לטענתה, היא ניהלה עם הנתבע משא ומתן, שבשל התנהלותו של הנתבע, נגרר על פני כחודש. יומיים לפני שעמדו להפגש, הנתבע שלח לה טיוטת הסכם לחתימה, אבל כשנפגשו, כאמור יומיים מאוחר יותר, הופתעה לשמוע מהנתבע שהחנות כבר הושכרה לאחר.

על פי גרסת הנתבע, אכן נוהל משה ומתן, אלא שהוא נוהל עם אבי התובעת. התמשכותו של המשא ומתן גרמה לו, בסופוו של דבר, להעדיף "לסגור" את השכרת החנות עם שוכר אחר.

לטעמו, שיגור טיוטת החוזה בפקס, נועדה לאפשר שכלול הסכם שכירות ביחס לחנות אחרת באותו מיתחם שאף היא בבעלותו.

החופש במשא ומתן מאפשר ניהולו של משא ומתן במקביל עם צדדים אחרים, אבל, לכלל המאפשר ניהול משא ומתן במקביל, יש לצרף את ההלכה, המגבילה פרישה ממשא ומתן ככל שאופיו מתקדם וככל שמתגברות ציפיותיו של צד בדבר כריתתו של חוזה. כאשר צד למשא ומתן פורש ממנו כאשר הוא יודע, או צריך לדעת, שלצד האחר כבר נוצרה מערכת של ציפיות – יתכן שפרישה כזו תחשב כביטוי של העדר תום לב. ראו: ד. פרידמן ונילי כהן: חוזים, כרך א', עמ' 591.

במקרה דנא, שיגור טיוטת החוזה בפקס לקראת פגישה שהצדדים קבעו, ובמקביל, חתימת הסכם שכירות עם גורם אחר – היא אכן התנהגות שלא בתום לב. שיגור טיוטת החוזה, אחרי משא ומתן ממושך, יצרה אצל התובעת מערכת ציפיות לגיטימית. ככל שהנתבע חשש ממצב שיצא קירח מיחסיו עם התובעת וגם מיחסים מקבילים עם שוכר אחר – היה לו ליידע את התובעת ולעמוד על קבלת תגובתה לאלתר. כאמור לעיל, פרישתו של הנתבע מהמשא ומתן עם התובעת והצבתה בפני עובדה מוגמרת – אינה תקינה.

התובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק קונקרטי. לפיכך, אני פוסק שהנתבע יפצה את התובעת בפיצוי סמלי של 1,500 ₪ בלבד.

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ב, 16 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: