שמואל שביט נ' אי.טי.אי.אס שרותי טכנולוגיה לתעשיה בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשת המבקשת לעכב ביצועו של פסק דין שניתן ביום 18.5.11, עד להכרעה בערעור שהוגש על-ידה לבית הדין הארצי לעבודה.

2.טענות המבקשת, בתמצית, הינן כדלקמן:

א.סיכויי הערעור שהגישה נגד פסק הדין טובים, שכן בית הדין שגה ברבות מקביעותיו, פסק בניגוד להלכות בית הדין הארצי, והתעלם מטענות רבות שהעלתה המבקשת.

ב.למבקשת ייגרם נזק כלכלי כבד אם לא יעוכב פסק הדין שכן מצבו הכלכלי של המשיב אינו טוב, הוא סובל ממחלה קשה ואין בבעלותו נכסים זמינים מהם ניתן יהיה להיפרע בעת הצורך, כך שבנסיבות אלה לא תוכל המבקשת להיפרע מהמשיב אם תשלם לו כעת את הסכום שנפסק לחובתה בפסק הדין, ולאחר מכן יתקבל ערעורה.

לתמיכה בטענתה זו הגישה המבקשת דו"ח חקירה כלכלית שהוזמן על-ידה, לגבי מצבו הכלכלי של המשיב.

ג.מצבה הכלכלי של המבקשת טוב ויציב, כך שתוכל לשלם למשיב את כספי פסק הדין אם יידחה ערעורה.

3.המשיב ביקש לדחות את בקשתה של המבקשת ולחייבה לשלם לו את כספי פסק הדין לאלתר, לאור הנימוקים הבאים:

א.המשיב זכה בתביעתו בדין, בפסק דין מפורט ומנומק היטב, אשר סיכויי הערעור שהגישה לגביו המבקשת להתקבל – קלושים. הכלל הוא כי יש לאפשר לו ליהנות מפירות זכייתו. המבקשת ממשיכה להתעמר במשיב בבקשתה לעכב גם בשלב זה את תשלום הכספים להם זכאי המשיב.

ב.המבקשת לא הוכיחה כי אם תזכה בערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. אין די בחשש גרידא למצבו הכלכלי של הזוכה כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק דין, בייחוד כשמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי. מדו"ח החקירה שערכה המבקשת לא ניתן להסיק דבר באשר למצבו הכלכלי של המשיב, והמשיב גם פירט בתגובתו לבקשה כי יש בבעלותו דירה, יש לו עבודה והכנסה חודשית קבועה, וגם מחלת הסרטן ממנה הוא סובל מצויה בנסיגה, ומצבו הבריאותי אינו בכי רע.

ג.המבקשת הודתה כי מצבה הכלכלי טוב, כך שלא ייגרם לה כל נזק באם תבצע את פסק הדין באופן מיידי. מבחינת מאזן הנוחות עולה כי הנזק שייגרם למשיב מעיכוב פסק הדין יעלה על הנזק שייגרם למבקשת אם תחויב בביצוע מיידי של פסק הדין.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

5.הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי מי שזכה בדין זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, וטעם מיוחד לעיכוב הביצוע יימצא בשני גורמים מצטברים: האחד הוא כי הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מהנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע, והשני - סיכויי הערעור (ע"ע 4878-06-11 זייפר בע"מ נ' יצחק חברוני, מיום 10.7.11).

עוד נפסק, כי כשפסק דין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק, אלא אם יוכיח המבקש כי לא יוכל לגבות את הכסף אם יזכה בערעור.

6.כאמור, לאחר שבחנתי את נסיבות העניין, ובכלל זה את מאזן הנוחות ואת הנזקים שעלולים להיגרם לכל אחד מהצדדים כתוצאה מההחלטה, החלטתי לדחות את בקשת עיכוב הביצוע.

7.המבקשת פירטה בבקשתה באריכות את כל הנימוקים שתמכו בערעור שהגישה על פסק הדין, ונימוקים אלה יישמעו ע"י ערכאת הערעור, שתכריע בו.

עם זאת, גם אם לא ניתן לקבוע אם ערעורה של המבקשת משולל יסוד, ממילא סבורה אני כי הנזק שייגרם למשיב מעיכובו של פסק הדין יהא גדול מהנזק שייגרם למבקשת אם תבצע את פסק הדין לאלתר:

המשיב סיים עבודתו עבור המבקשת ביום 30.4.06, ולאחר התפטרותו קיבל מהמבקשת חלק מזכויותיו, אולם היא לא הכירה בחלקן האחר, ועל רקע זה הגיש המשיב תביעתו לבית הדין. תביעתו של המשיב התקבלה, ובית הדין חייב את המבקשת לשלם לו זכויות הנובעות מיחסי העבודה שהתקיימו ביניהם, אשר המשיב המתין לפרעונן עוד משנת 2006. עיכוב תשלום הזכויות הללו גם לאחר שנקבע בפסק דין כי המבקשת חייבת בהן, יסב נזק כלכלי נוסף למשיב.

המבקשת, מצידה, אמנם טענה טענות מטענות שונות באשר למצבו הכלכלי של המשיב, אשר יקשה עליה, לטענתה, להיפרע ממנו אם יתקבל ערעורה, אולם טענות אלה לא הוכחו על-ידה, ובוודאי שלא הוכח כי היא לא תוכל לגבות כספה כלל מן המשיב, אם יתקבל ערעורה בעתיד. המבקשת אמנם הציגה דו"ח חקירה המתיימר להוכיח את מצבו הכלכלי הנוכחי של המשיב, אולם המשיב השיב לכל אחת מטענותיה של הנתבעת בעניין זה בתגובה לבקשתו.

8.סיכומו של דבר, משהוטל על המבקשת חיוב כספי בפסק דין, ולא נמצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות כלשהן המצדיקות את עיכוב ביצוע התשלום הכספי בו חויבה – הבקשה לעיכוב הביצוע נדחית.