שמואל נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

1.לאחר שהתברר כי התובעת קיבלה את כל שהגיעה לה וכי טענותיה לענין בסיס השכר הרלוונטי להפעלת תוכנית "אופק חדש", שגויות (ענין אשר בשלו נשמט הבסיס מתחת לחלק ניכר משאר רכיבי תביעתה) וכן לאחר שהתברר כי טענותיה לענין פיצויי הגנת שכר אינן תואמות את סעיף 17א לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1985, ובהמשך להחלטות שניתנו על ידי בית הדין בתאריכים 19/8/13, 30/8/13, ניתנה, ביום 1/9/13 החלטת בית הדין אשר התייחסה להודעת התובעת לפיה "כל דעותיה בעניין פיצויי הלנת שכר מבוססות על ההגיון והשכל הישר..". בהחלטה מיום 1/9/13 נקבע כי:

"אין בטיעון של "הגיון ושכל ישר" כדי לבסס טענה לזכאות חוקית ומשפטית לקבלת פיצויי הלנת שכר ולכן אין מקום לפסוק לתובעת פיצויים שכאלה.

לפיכך ובשים לב להודעת התובעת מיום 18/8/13 , נראה כי הנושא היחידי שעל בית הדין להכריע בו הוא נושא ההוצאות ושכר טרחת עו"ד אך בטרם תינתן לנתבעים

האפשרות להתייחס לסוגיה זו, ניתנת לתובעת שהות, עד ליום 8/9/13 , להודיע כל שתרצה.

למעקב ביום 9/9/13".

התובעת פעלה בהתאם להחלטה הנ"ל, עת הודיעה כי "תכבד את החלטת ביה"ד הנכבד להכריע בעניין ההוצאות ושכ"ט עו"ד".

בעקבות ההודעה הנ"ל קצב בית הדין לנתבעים מועדים להביע עמדתם בשאלת ההוצאות ושכ"ט עו"ד. לאחר שהם הודיעו עמדתם כאמור (נתבע מס' 2 בהודעתו מיום 16/9/13 ונתבעת מס' 1 בהודעתה המפורטת מיום 16/9/13) ניתנה לתובעת הזדמנות להתייחס להודעות נ"ל והיא עשתה כן - ביום 2/10/13.

2.לפיכך ולנוכח האמור בפרוטוקול הדיון מיום 9/6/13 וכן בשים לב לכתבי ההגנה, הריני מורה על דחיית תביעתה של התובעת.

3.בכל הקשור לסוגיית הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד - לאחר שעיינתי בטענות כל אחד מהצדדים בענין זה ולאחר ששמתי ליבי גם לבקשת נתבע מס' 2 לחייב דוקא את התובעת בהוצאות ובשל הטעם הרב שמצאתי בעמדת נתבעת מס' 1 וחרף טענות התובעת, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות כך שכל צד יישא בהוצאותיו.

החלטתי הנ"ל נובעת גם מהפער שבין טענות התובעת בכתב תביעתה (אשר לא היו מבוססות וחייבו את הנתבעים לבדיקות ולהשקעת זמן ומאמץ) לבין הסעד שהיה מוצדק שתקבל ואשר התברר כי אכן שולם לה.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ד, (06 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

יעקבס אורית, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: