שם-טוב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

המערער, מר דוד שם טוב, הגיש ערעור זה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.3.13, על פיה נקבעו לו 43% נכות משוקללת.

הערעור מכוון נגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר הכירה למערער בנכות נפשית ב-20% לפי סעיף 34(א)(3) לסעיפי הליקויים.

לטענת המערער, היועץ הפסיכיאטרי לוועדה הרפואית לעררים המליץ להכיר ב-20% נכות נפשית, למרות שחוות דעתו מתארת מצב נפשי של המערער המתאים ל-50% נכות נפשית. הואיל והוועדה הרפואית לעררים אימצה את חוות הדעת של היועץ הפסיכיאטרי, "טעותו" של היועץ הפסיכיאטרי מצאה דרכה לתוך החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

לא שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים. היועץ הפסיכיאטרי קבע כי בבדיקתו לא אובחנו אצל המערער סימנים פסיכוטיים ולא אובחן דיכאון מג'ורי. המומחה קבע כי "ברור שקיימת תחלואה נפשית ואישיותית ארוכת טווח. מטופלת בשלבים מסוים בתרופות מעצבות את מצב הרוח ותרופות אנטי דיכאוניות. ברור שעקב הפרעות הללו לא הסתגל למסגרת כלשהי ולא הצליח לתפקד בצורה יציבה ולעבוד תקופה ממשוכת בשוק החופשי".

לא ניתן לומר כי תיאור זה אינו מתאים לסעיף 33(א)(3) למבחני הנכות המעניק עד 25% נכות ל"מצב פוסט פסיכוטי עם סימנים שארתיים קבועים או ירידה קוגניטיבית קלה... קיימת הגבלה בינונית על בעבודה הדורשת כישורים קוגניטיביים מורכבים, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי". מכל מקום, אחוזי נכות בשיעור 50% מוענקים לפי סעיף 34(א)(5) למצב של "סימנים פסיכוטיים או ירידה קוגנטיבית ניכרת וקבועה, הגבלה ניכרת של כושר העבודה, הגבלה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי". כאמור לעיל, המומחה הפסיכיאטרי לא איתר אצל המערער סימנים פסיכוטיים.

נראה כי אכן צודק המערער כי תיאור המגבלה התעסוקתית והחברתית שבחוות דעתו של היועץ הרפואי בתחום הפסיכיאטרי, מתאימה להערכה מחמירה מזו הקבועה בסעיף 34(א)(3) של סעיפי הליקוי, ואולם כנגד מסקנה זו עומדת העובדה שהיועץ הרפואי לא מצא אצל המערער סימנים פסיכוטיים, ובנסיבות אלה, ובהתחשב ב"הערה" שהוספה לתקנות לפיה "לצורך קביעת אחוזי הנכות ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה, התפקוד הנפשי והחברתי, כושר העבודה – נראה כי ענייננו נופל לגדר ההלכה לפיה קביעת סעיף הליקוי המתאים לתיאור מצב רפואי מסוים היא עניין רפואי מקצועי שבית הדין אינו מתערב בו. לעניין זה אציין כי גם נכות לפי סעיף 34(א)(3) למבחנים מתיישבת עם "תחלואה נפשית ואישיותית ארוכת טווח".

לאור המסקנה אליה הגעתי, לא ראיתי צורך להכריע בטענת ההתיישנות שהעלה המשיב בהליך זה.

הערעור נדחה, ללא צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ד, (08 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: