שלילת זכות דיוניות וסמכות מקומית

ערעור על החלטת כב' הרשם חוראני מיום 23/11/06 בה דחה את בקשת המערער, הוא המבקש וגם הנתבע בהליך דלמטה, בדבר חוסר סמכותו המקומית של בית המשפט השלום בעכו לדון בתובענה. עוד מלין המערער על כך כי הרשם שלל ממנו זכות דיונית שמגיעה לו על פי דין.

השתלשלות האירועים :

1.         ראשיתם של ההליכים בין הצדדים בתביעה כספית שהוגשה ביום 02/04/06 כנגד המערער ונתבעת נוספת, היא החברה בה הוא מכהן כמנהל יחיד (להלן: "הנתבעת הנוספת").

2.         המשיבה הינה חברה בע"מ העוסקת ביבוא ושיווק אביזרי אלקטרוניקה וחשמל. לטענתה, היא סיפקה לנתבעת הנוספת סחורות ושירותים שונים, שבגינם נותרה יתרת חוב - הוא הסכום הנתבע בכתב התביעה.

3.         עילת התביעה כנגד המערער נסמכת על טענות בדבר התנהגות בחוסר תום לב, מרמה וגרם הפרת חוזה, נוכח התנהגותו ודרך ניהולה של הנתבעת  הנוספת.

לטענת המשיבה יש להרים את מסך ההתאגדות של האחרונה ולהטיל אחריות אישית על המערער.

4.         מקום מושבו של המערער הוא בתל אביב. כתובתה של הנתבעת הנוספת היא בפתח- תקווה.

5.         בסעיף  26 לכתב התביעה  טענה המשיבה כי:

   "לבית המשפט הנכבד סמכות מקומית לדון בתביעה וזאת בהתאם למקום יצירת    ההתחייבות ו/או למקום שנועד לקיום ההתחייבות".

6.         בכתב ההגנה שהוגש מטעם המערער הוכחש רוב הנטען בכתב התביעה. בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית המשפט,  טען המערער כי הסמכות מסורה לבית המשפט השלום בתל אביב בהתאם לתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות") מאחר ומקום מגוריו הוא בתל אביב ומקום עסקה של הנתבעת הנוספת הוא בפתח-תקווה.

הנתבעת הנוספת לא התגוננה מפני התביעה וניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה.

ביום 26/9/06 הוגש כתב תשובה מטעם המשיבה בו פירטה בהרחבה כי יש לפעול בהתאם לדין המהותי, לפיו יש לקיים חוב במקום מגוריו הקבוע של הנושה בהסתמך על סעיף 44  לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן - "חוק החוזים") וסעיף 21 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

7.         ביום 16/10/06 ניתנה החלטת הרשם לפיה:

"נוכח המחדלים של המשיבים בעניין הגשת בקשה נפרדת באשר לסמכות המקומית, אני דוחה את הבקשה להעברת הדיון."

ביום 22.10.06 הגיש המערער בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל אשר ניתנה במעמד צד אחד, בצירוף בקשה נפרדת למחיקת התביעה מחוסר סמכות מקומית ולחלופין, להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל - אביב.

ביום 13.11.06 ניתנה החלטת הרשם לפיה:

"ב"כ המשיבה יגיב לטענה בעניין הסמכות המקומית.  מעדיף אני להגיע למהות תחת אשר להשקיע מאמץ וזמן בביטול החלטה ושמיעת הטענות בעניין הסמכות המקומית שוב. התגובה תומצא תוך 10 מקבלת החלטה זו".

בהתאם להחלטה הנ"ל הגישה המשיבה את תגובתה ביום 27.11.06 לעניין הסמכות המקומית, בה פירטה באופן נרחב את טענותיה, כפי שעלו בכתב התשובה לכתב ההגנה.

לאחר הגשת התגובה מטעם המשיבה, דחה הרשם ביום 23/11/06 את בקשת המערער  בדבר העברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב מחמת חוסר סמכות מקומית, בקובעו כהאי לישנא: