שלי נ' פנסוניק

פסק דין

1.ענייננו בטלוויזיה שנרכשה על ידי התובע מהנתבעת בחודש 5/2010 בעלות של 2,200 ₪, ונתגלתה בה תקלה בחודש 1/2012. הטלוויזיה נלקחה לתיקון אצל הנתבעת, ולאחר תקופה הודיעה לו הנתבעת כי המסך לא ניתן לתיקון, הציעו לו טלוויזיה חלופית משומשת והתובע לא הסכים וביקש טלוויזיה חדשה.

2.הנתבעת טוענת, כי היא ניסתה לרצות את התובע בכל דרך שהיא, והציעה לו מספר הצעות משפרות, אך הוא סירב לכולן, וכי על פי כתב האחריות אין היא מחויבת לספק לו טלוויזיה חלופית חדשה. הנתבעת טוענת כי על מנת להימנע מלהגיע למשפט, אף הציעו לו טלוויזיה בגודל 42 אינץ ללא עלות כספית נוספת, והתובע סירב להצעה על אף שהטלוויזיה המקורית שלו הייתה בגודל 32 אינץ בלבד.

3.היום התקיים בדיון בתיק בו נשמעו עדות התובע, עדות בעל החנות ממנו הוא רכש את הטלוויזיה, וכן עדות נציג הנתבעת.

4.אין מחלוקת שעברה שנה וחצי מאז רכישת הטלוויזיה ועד התקלה. אין עוד מחלוקת שהתקלה הייתה בלתי ניתנת לתיקון. המחלוקת היא בשאלה לאיזה סעד התובע זכאי בגין המצב שנוצר.

5.התובע לא הוכיח חובה של הנתבעת לספק לו טלוויזיה חדשה במקום זו שהתקלקלה. הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהטלוויזיה שהתקלקלה הייתה בשימושו שלו ושל סבו במשך שנה וחצי עד התקלה, כך שבעת התקלה לא היה מדובר בטלוויזיה חדשה, אלא משומשת לכל דבר ועניין, ולכן התובע לא הוכיח שהוא זכאי לשיפור מצבו בעקבות אותה תקלה. כתב האחריות גם לא מראה חובה מטעם הנתבעת לספק לתובע טלוויזיה חדשה בעקבות תקלה בלתי ניתנת לתיקון.

6.גם עלה ספק באשר לתוקף האחריות שניתנה לטלוויזיה בעת הרכישה. בעל החנות העיד כי הייתה אחריות לשלוש שנים, אך בכתב האחריות שהגיש צוין מפורשות כי תקופת האחריות היא לשנה. טענת בעל החנות שהיה מבצע באותו מועד של הרכישה המעניק 3 שנות אחריות למסכים נותרה בגדר טענה לא מוכחת.

7.בהתחשב בכל האמור לעיל, וכן בהתחשב בניסיונות הנתבעת לרצות את התובע כפי שעולה מהעדויות והמסמכים, אני קובעת כי יש בסכום של 2,700 ₪ כדי להוות פיצוי הולם וראוי בנסיבות העניין.

7.לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20/1/12 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ג, 15 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: