שלומי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו נהיגה ברכב בעודו שיכור כהגדרתו בחוק.

שכרותו של המבקש נובעת מחזקה שהקים סירוב לכאורי של המבקש לתת דגימה לבדיקת אלכוהול בכך שלכאורה הכשיל את בדיקתו.

כתוצאה ממצב השכרות בזמן הנהיגה גם נתפס רכבו של המבקש ל-30 יום, כך שבקשה זו מאוחדת גם לנושא השבת הרכב.

המבקש טען כי אין ראיות לכך שסרב לתת דגימה. לדבריו הוא נשף פעם אחר פעם למכשיר אך בשל הקור העז, ככל הנראה לא הצליח לבצע את הבדיקה כנדרש. לשיטתו לא היה שיכור כלל ולכן אין הצדקה להליך המנהלי כלפי רשיונו או כלפי רכבו.

המבקש בבקשתו הסביר את נחיצות הרכב למשפחתו וביקש כי הצוים המנהליים כלפיו יבוטלו.

ב"כ המדינה טענה כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש . חומר הראיות הוגש לעיוני.

ביחס למסוכנותו של המבקש טען ב"כ המדינה כי למבקש עבר תעבורתי הכולל 5 הרשעות קודמות אך מסוכנותו נלמדת מנסיבות המקרה ובמיוחד מדוח המאפיינים שבוצע לו.

דיון –

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"

מעיון בראיות שהוגשו לעיוני ניכר כי קיימות יותר מראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת ע"י המבקש:

דוח המאפיינים מצביע על ריח אלכוהול חזק מאד הנודף מפי המבקש, צורת דיבורו של המבקש נתפסה ע"י השוטר כלא רציונאלית (ביקש כי יעצרו אותו), עמידתו של המבקש הייתה מתנדנדת, הוא כשל במבחן הבאת אצבע לאף והתרשמותו הכללית של השוטר הייתה כי המבקש תחת השפעת אלכוהול בינונית.

מחומר הראיות עולה אינדיקציה ברורה לאפשרות של הכשלת הבדיקה ע"י המבקש.

המבקש עצמו השיב לשאלת בית המשפט כי אין הוא סובל מכל מחלת ריאות, ובכל זאת כשל פעם אחר פעם לבצע הוראה פשוטה של נשיפה ממושכת.

מאחר ואין כל סיבה ממשית אשר עשויה להניב כישלון בדיקה פשוטה מסוג זה, נותר כרגע רק פתרון ההכשלה כמתקבל על הדעת.

בנסיבות אלה, יש ראיות טובות לכאורה כנגד המבקש.