שלום נ' פסנייב ואח'

החלטה

בפני 2 בקשות לבטול פס"ד שניתן כנגד הנתבעים בהעדר הופעה ועקב אי הגשת כתב הגנה, לא במועד החוקי ולא בכלל.

פסה"ד ניתן ביום 11.10.09 ובו חויבו הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע – המשיב את מלוא סכום התביעה.

אדון בכל בקשה בנפרד.

נתבע 1

נתבע זה אינו מכחיש את העובדה כי פגע ברכבו ברכב התובע שחנה לצד הכביש במקום מותר.

טענת הנתבע כי התובע החנה את רכבו בזווית למדרכה ולא במקביל, ומכאן שיש לייחס לו אחריות תורמת.

המשיב מתנגד לכך וטוען כי חנה כדין. העובדה כי אולי חנה בזוית מסוימת לא מצדיקה פגיעה בו.

במחלוקת זו דעתי כדעתו של המשיב.

נקודה נוספת בפיו של המבקש כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו ונפח את סכום תביעתו, בעיקר כשהוא מייחס לו ירידת ערך כאשר המדובר ברכב בן 9 שנים.

לעניין כפול זה טוען המשיב – התובע כי מסר את רכבו לבדיקת שמאי רכב, והוא זה שהעריך את הנזק ללא מעורבות מצידו.

במחלוקת זו דעתי כדעת שני הצדדים למרבה האבסורד.

אני מקבל את דעתו של הנתבע לפיה רכב בן 9 שנים אינו זכאי לפיצוי בגין ירידת ערך ומכאן שיש להפחית רכיב זה מפסה"ד.

באשר לנזק עצמו, הנתבע לא מצרף בדל ראיה שיהיה בה כדי להצביע על כך שהנזק מנופח.

לפיכך, יש להותיר על כנו את פסה"ד למעט רכיב ירידת הערך.

על הנתבע לשלם לתובע סך של 3,437 ₪ בלווית ריבית והצמדה מיום 19.4.09 ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 150 ₪ בלווית ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"ד 11.10.09 ועד ליום התשלום בפועל.

נתבעת 2

המבקשת טוענת כי עקב תקלה במחשב לא הגישה כתב הגנה, אף כי היא מודה בקבלת כתבי בי-דין במועד.

לעיצומו של ענין, טוענת הנתבעת כי עפ"י הוראות הפוליסה סכום הנזק הנתבע בתביעה זו (וקל וחומר לאחר הפחתת רכיב ירידת הערך) לא מגיע לסכום העולה על סכום השתתפותו העצמית של המבוטח. הנתבעת צרפה העתק הפוליסה הרלבנטית.