שלג נ' רענן

החלטה

1. התובע ביקש להגיש ארבע ראיות-הזמה שיפורטו להלן.

ב"כ הנתבעים טוענת כי מהותן של אותן ראיות אינה "הזמה", אלא "מקצה שיפורים" לראיות התובע, שנועד להשלמת חוסרים בהן אשר קיומם הסתבר לתובע מתוך החקירה הנגדית שנחקר. על כן ביקשה ב"כ הנתבעים לדחות את הבקשה וביקשה אף לחייב את התובע בהוצאות לדוגמה, בשל ריבוי הבקשות שהוא מגיש, שגורמות לנתבעים הוצאות מיותרות.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ובדקתי את הפניותיו של התובע לקטעים הרלבנטיים בפרטוקול, ולמוצגים שהוגשו, אני מקבלת את טענתה האמורה של ב"כ הנתבעים.

התובע ביקש להגיש את הראיות, שהגדיר כראיות-הזמה, בטענה כי הופתע מהדברים שהציגה לו ב"כ הנתבעים בשאלותיה, בחקירה הנגדית שערכה לו.

בטענה זו, כשלעצמה, אין רבותא, כיוון שייעודה של חקירה נגדית הוא לעמת את בעל הדין עם הטענות הנוגדות של בעל הדין שכנגד ואף עם פירכות או חוסרים בראיותיו.

ההצדקה להתיר הבאתה של ראיית-הזמה קמה כאשר הועלתה במהלך שמיעת הראיות טענה עובדתית חדשה ומפתיעה, שלא היתה ידועה לבעל הדין קודם לכן, ועל כן לא יכול היה להפריכה במסגרת הבאת ראיותיו מלכתחילה. כמו כן, צריך שיהא מדובר בעובדה מהותית לעניין שבמחלוקת, עובדה שיכולה להשפיע על תוצאות ההליך; שאם לא כן אין ההבאה של ראיות נוספות וחדשות, על כל הכרוך בה, שקולה כנגד השיבוש בסדר ההליך, אם ממילא אין מדובר בעניין בעל חשיבות של ממש לגבי תוצאותיו.

הראיות שהתובע ביקש כעת להגיש, כראיות-הזמה, אינן עונות על התבחינים הללו.

הסייג היחיד לכך הוא המסמכים בדבר חיבורו של בית התובע לרשת החשמל, כפי שיפורט להלן, אך גם בעניין זה אין מדובר בראיית-הזמה.

3.קבוצת הראיות הראשונה, שהתובע ביקש להוסיף, כוללת קלטת אודיו-וידיאו של שיחה בין התובע לבין הנתבעים, שנערכה לדברי התובע בפברואר 2009, בצירוף תמליל ותצהיר של עורך התמליל.

התובע ביקש להביא כראיית-הזמה דברים שאמר באותה שיחה הנתבע 1: כי התובע התנתק משותפיו לנכס (הנתבעים) לפני הקמת הגדר.

בדבריו של הנתבע באותו מקום, כפי שתומללו, אין הנתבע מציין באיזו גדר מדובר (המערבית או המזרחית).

התובע טוען כי מדובר בגדר המערבית, שהוקמה בדצמבר 2007. התובע מבקש להגיש את הקלטת כראייה לכך, שהוא התנתק מהנתבעים לפני דצמבר 2007; וזאת בניגוד ל"מועד-הניתוק" שהציגה לו ב"כ הנתבעים בחקירתו הנגדית (בעמ' 25 לפר'), אשר לטענתה היה רק בפברואר 2008.

4.על פי האמור בכתב התביעה הנגדית, שהגישו הנתבעים כנגד התובע (10-06-7910), ואף בתצהיר העדות הראשית של מר נוח בוקריס בתביעה זו - טוענים הנתבעים כי המחלוקת בינם לבין התובע התעוררה כבר בחודש אוגוסט 2007. אף התובע טוען כי "התנתק" מהנתבעים באוגוסט 2007.

בין אם תכונה המחלוקת שפרצה בין הצדדים "ניתוק" ובין אם לאו - הרי מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מחלוקת זו פרצה באוגוסט 2007.

הצגת הדברים בשאלתה האמורה של ב"כ הנתבעים: כי ה"ניתוק" אירע בפברואר 2008 (בעקבות תפיסתם של עובדים בלתי מורשים באתר הבנייה) - אין בה כדי לשנות לעניין זה.

ככל שהיה חשוב לתובע להביא כראייה את דבריו של הנתבע 1 (מר בוקריס) באותה שיחה מפברואר 2009 - היה עליו לעשות כן במסגרת הבאת ראיותיו.

כאמור, על פני הדברים, על פי כתבי הטענות, אין מחלוקת כי הקרע בין הצדדים החל באוגוסט 2007. ניסוחה של השאלה בחקירה הנגדית, כפי שנוסחה, אין בו כדי להעמיד עובדה מהותית, חדשה ומפתיעה, ואת טיעוניו כנגד הצגת הדברים בשאלה זו שנשאל יוכל התובע להעלות בסיכומיו.

לסיכום, אין מדובר בעובדה מהותית ומכריעה, שמקימה בסיס להזמה. "מועד הניתוק", כפי שהוצג באותה שאלה בחקירה הנגדית הוא בהפרש של כחודשיים-שלושה מהמועד של: לפני דצמבר 2007, שלגביו ביקש התובע להגיש כעת את הקלטת, ואין בכך כדי להכריע לענייננו.

על כן אני דוחה את בקשת התובע לגבי קבוצת הראיות הראשונה.