השופט ג' קרא:

           ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא (בדימ') ד"ר ע' מודריק) בת"פ 43665-11-11 מיום 2.11.2015 ועל גזר הדין, מיום 7.12.2015.

רקע

1. עיקרה של הפרשה בהלוואות בריבית קצוצה שנתן המערער ובשימוש שעשו המערער ואדם נוסף (להלן: פלוני או עד המדינה) בעוסקים שונים על מנת להסוות את מתן ההלוואות ואת כספי הריבית שהתקבלו בגינן ולהתחמק מתשלום מס הכנסה ומס ערך מוסף. בתמצית, כחלק מעסקאות ההלוואה, קיבלו הלווים חשבוניות של העוסקים השונים בהן נרשם בכזב כי בוצעו עסקאות אמת (להלן: חשבוניות פיקטיביות), וסכום המע"מ שנרשם בחשבוניות גילם את סכום הריבית ששולם בעבור ההלוואה, או חלק ממנו. זאת, על מנת שהלווים יקזזו את סכומי המע"מ שגולמו בחשבוניות הפיקטיביות בספריהם, כך שתשלום הריבית עבור ההלוואות, או חלקו, נעשה למעשה מקופת המדינה.

           בשל כך הורשע המערער בשורה של עבירות מס, הלבנת הון, איומים ושיבוש מהלכי משפט ונדון ל-8 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך מיליון ש"ח או 18 חודשי מאסר תמורתו. מכאן הערעור, המופנה נגד ההרשעה ולחלופין נגד חומרת העונש.

כתב האישום

2. כתב האישום שהוגש נגד המערער מחזיק שישה אישומים. האישום הראשון עוסק במתן הלוואות לשבעה לווים, ובגדרו מיוחסות למערער עבירות שונות שעיקרן קשירת קשר, רישום כוזב ועבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ) ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה). האישום השני עוסק בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) בגין עבירות המס נושא האישום הראשון המהוות עבירות מקור. האישום השלישי, הרביעי והחמישי עוסקים בעבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). האישום השישי עוסק בעבירת שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, והכל כפי שיפורט להלן. יצוין כבר עתה, כי בבית המשפט קמא הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו במסגרת כלל האישומים, מלבד האישום החמישי, ממנו זוכה.

3. על פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום, בשלהי שנת 2010 ובשנת 2011 עסק המערער, יחד עם פלוני, באמצעות עוסקים שונים, במתן הלוואות בריבית קצוצה ללווים שונים, וביצע עבירות במטרה להסתיר את מתן ההלוואות ולהתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ בגין הריביות אותן גבה, ועל מנת להלבין רכוש שמקורו בעבירות.

4. האישום הראשון ייחס למערער מתן הלוואות לשבעה לווים שונים במהלך התקופה הרלוונטית. לפי עובדות כתב האישום, על אף שעסק במתן הלוואות בריבית, לא נרשם המערער כעוסק לצרכי מס ולא דיווח או שילם מס בעבור עסקאות ההלוואה. על פי המתואר, פעלו המערער ופלוני באופן הבא: הלווים זומנו לביתו של המערער יחד עם פלוני, שם אישר אותם המערער כמקבלי ההלוואה. במעמד זה הוסברו ללווים, על ידי המערער או בנוכחותו, תנאי ההלוואה, לרבות תשלומי הריבית, ונמסר להם כי במסגרת ההלוואה יקבלו חשבוניות פיקטיביות שסכום המע"מ הגלום בהן שווה לסכום הריבית על ההלוואה או חלקו.