שירביט חברה לביטוח בע"מ - ח.פ.512904608 נ' אינצי ואח'

החלטה

התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבע 1 והנתבעת 2, מבטחת הרכב, בגין תשלומים ששילמה למבוטחה בשל תאונת דרכים מיום 28/10/10.

הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו הכחישו האחריות לתאונה וגובה הנזק.

לדיון בפני התייצבו ב"כ הצדדים. הנתבע 1 לא התייצב לדיון.

ב"כ התובעת עתר לקבלת התביעה בשל מעשה בית דין.

ב"כ התובעת הפנה לפסק דין שניתן ביום 15/12/2011 בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים,

בת"ק 41586-02-11, שם תבעה הגב', אתל כרמל, המבוטחת של התובעת כאן, את הנתבע 1 בגין נזקיה העקיפים, עלות ההשתתפות העצמית, וזאת לאחר שחברת הביטוח, התובעת כאן, שילמה לה הפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה בהליך בבית משפט לתביעות קטנות, ואולם, לא התייצב לדיון.

בהעדר התייצבותו, ולאחר שבית המשפט שמע את עדות התובעת ועדיה, קבע בית המשפט בפסק הדין כי "בית המשפט שמע את התובעת ועדיה, נחה דעתי שהתובעת הוכיחה את תביעתה" וקיבל את מלוא תביעת התובעת, המבוטחת.

ב"כ התובעת כאן טען כי פסק הדין חלוט. לא נטען אחרת על ידי ב"כ הנתבעים.

בדיון בפני טענה ב"כ הנתבעים כי אין תחולה, בענייננו, לכלל של מעשה בית דין מהטעם כי בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות רק הנתבע 1 היה צד להליך ואילו הנתבעת 2, המבטחת, לא היתה צד להליך ועל כן יש ליתן לה את יומה בבית המשפט.

דיון והכרעה:

האם בנסיבות שפורטו לעיל, יש תחולה לכלל של מעשה בית דין? סבורני כי התשובה לכך חיובית.

ככלל, פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות יכול, בהתקיים התנאים המתאימים, שיפורטו להלן, לשמש מעשה בית דין או הקביעות שבו, השתק פלוגתא.

בפסק דין עא 450/82 מ"י נ' חירם לנדאו (פורסם בנבו) נקבע כי על בית המשפט לשאול עצמו שלוש שאלות, לצורך הקביעה האם ההכרעה הקודמת מהווה מעשה בית דין ואם לאו;

1. האם המחלוקת שהוכרעה בהליך הקודם זהה לזו העומדת לדיון בהליך המאוחר ?

2. האם היה בהליך הקודם הכרעה סופית לגוף השאלה האמורה ?

3. כלום היה האדם שנגדו מועלית הטענה, שהכרעה קודמת תופסת, בעל דין או במצב של צדדיות לבעל דין בהליך הקודם.

שאלות אלו של מעשה בית דין בגדר השתק עילה או השתק פלוגתא מתעוררות גם כאשר המבוטח, או חברת הביטוח היו, כל אחד מהם – לבדו – צד בהליך הראשון, ובהליך השני, הצד שלא היה צד להליך הראשון (המבוטח או המבטח) טוענים כי התביעה באותו הליך ראשון לגבי אותו אירוע אינם מהווים מעשה בית דין, מאחר שהם לא היו צד להליך הראשון.

הפלוגתא העיקרית שעמדה במחלוקת בהליך התביעות הקטנות, קרי שאלת האחריות של הנתבע לנזקיה של המבוטחת, הינה גם הפלוגתא העיקרית במחלוקת בהליך שבפני.