שיקולים להצמדת הכתובה,לפסיקת פיצוי ולאיזון משאבים בלתי־שוויוני

הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין האזורי הקובעת את איזון הנכסים שבין הצדדים. מוקד הדיון הוא בשלוש נקודות עיקריות:

א.הערכת האקטואר את שווי העסק של האיש.

ב. מאחר שהכתובה נמוכה ביותר (סך 20,000 ש"ח) עומדת לפנינו בקשה לקבל פיצוי גירושין.

ג.טענה כי באיזון נדרשה הפעלת סעיף 8(2) בחוק יחסי ממון המאפשר חלוקה לא שוויונית באיזון הנכסים בנסיבות מיוחדות. 

טענות המערערת (האישה)

טענת האישה כאמור היא בכמה מישורים:

א.לא ייתכן שעסק פועל שמכניס אלפי שקלים לחודש – השווי האקטוארי שלו הוא רק 14,000 ש"ח.

ב.כמו כן טוענת האישה שמציאות החיים שבה חיו בני הזוג הייתה שהיא גם נשאה בעול הפרנסה בעוד האיש היה 'עובד יום אחד ונח יומיים עם חברים בבתי קפה'. גם עול החזקת הבית היה מוטל עליה, ולא זו בלבד שהעול היה מוטל על כתפיה אלא שהיא נאלצה להקטין את משרתה לשלושת־רבעי המשרה כדי להיות בבית עם הילדים ובכך נפגעה הכנסתה השוטפת, נפגעה התקדמותה ב[...], היא לא יצאה כמעט לקורסים והשתלמויות מכיוון שלא הייתה לה עזרה בבית, ובכך למעשה גם גובה הפנסיה שלה נפגע מאחר שהיא עבדה רק שלושת־רבעי משרה.

האישה צירפה מסמכים רבים המוכיחים שעקב כך שעבדה רק שלושת־רבעי משרה לא יכלה להתקדם בעבודתה. מנגד האיש – גם לא עזר בבית וגם לא 'התאמץ יותר מדי' כדי להביא פרנסה לבית.

ג.כמו כן דורשת האישה פיצוי גירושין: מאחר שהאיש בגד בה וסכום הכתובה הוא נמוך ביותר, 20,000 ש"ח, והאיש מקבל מזכויות הפנסיה שלה 750,000 ש"ח – 'זה המקום לפיצוי'. 

טענות המשיב (האיש)

האיש טוען כי הוא עשה כמיטב יכולתו לפרנסת המשפחה וכי הוא היה בבית עם הילדים בשעה שהאישה עבדה והשתלמה, ולכן צדק בית הדין קמא בקביעה כי לא נמצאה התרשלות של מי מהצדדים – בית הדין קמא התרשם שכל אחד מן הצדדים תרם את כישרונותיו ויכולותיו לקיום התא המשפחתי ולכן הכריע כאמור. 

באשר לכתובה ולפיצוי – טענה זו לא התבססה על ראיות ועובדות מלבד טענות סרק ל'בגידה וירטואלית'.

באשר לפיצוי מאמץ האיש גם את עמדת בית הדין קמא שכתב:

גם אם ישנם בתי דין שנוהגים לפסוק פיצוי, הדבר נעשה רק במקום שהאישה יוצאת מן הנישואין לאחר השקעה מרובה ללא נכסים משמעותיים, ובמקרה שבפנינו צברה האישה זכויות בשווי 1,500,000 ש"ח וכן דירה מרווחת ב[...]

לכן דחה בית הדין קמא את עניין פיצוי הגירושין.

דיון והכרעה

אין צורך במחקר מדעי מקיף כדי לומר: הניסיון המצטבר, מציאות גובה השכר והתעסוקה בשוק העבודה של גברים ונשים מביאים למצב שבו ברובם של התיקים האישה היא ה'מרוויחה' מחוק יחסי ממון המחלק את הרכוש שנצבר בין בני הזוג במהלך הנישואין. (אגב כך בית הדין מבקש להעיר את הערתו על אודות חוסר השוויון בין גברים לנשים גם כשאלו ואלו עובדים אותו מספר שעות, אך הנשים משתכרות באחוזים רבים פחות מן הגברים. דבר תימה הוא בוודאי שבנושא זה לא נשמע דיו קולן של אלו שרוממות שוויון הנשים בגרונן.)