תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה בראשון לציון
|
15030-02
28/09/2006
|
בפני השופט:
חני שירה
|
- נגד - |
התובע:
1. א.מ 2. א.ש
עו"ד רוזנשיין יעקב
|
הנתבע:
ש.ש עו"ד פרנקו ראובן
|
החלטה |
הרקע
1. לפני הצורך ליתן החלטה בנוגע לשינוי במשמורת של הקטינה ל.ש החיה כיום יחד אביה מר ש. ש, אשתו ר.ש ושלושת הילדים הקטנים אשר נולדו להם, בנתניה ולהעבירה לבית סבתה וסבה מ.א וש.א בנס ציונה.
2. צורך זה התעורר מפניות הסבתא והסבא לבית המשפט וכתוצאה מהמלצות תסקיר לשכת הרווחה אשר בעירית נתניה ומהמלצות צוות מומחי היחידה לבדיקת מסוגלות הורית אשר במרכז הרפואי סוראסקי אשר נתמנו כמומחים על ידי בית המשפט על פי בקשת אבי הקטינה. כפי שעולה מההמלצות יש בכך ביטוי לרצונה של ל.ש החוזר ומובע באופן עיקבי מספר שנים, רצונה לעבור לחיות עם סביה.
העובדות:
3. תחילתו של תיק זה עוד בשנת 2002 עת הקטינה היתה בת 9 בלבד, מאז חלפו כ- 4 שנים. ל.ש ילידת 1993, כיום כבר למעלה מגיל 13.
4. סיפורה הטראגי של ל.ש מתחיל במות אימה כאשר היתה ל.ש בת 8 חודשים בלבד. שנתיים לאחר שהוריה נישאו.
5. המשכו במהלך 8 שנים בהם טופלה ל.ש במשותף על ידי אביה וסביה משפ' א', כאשר התגוררה רוב הזמן בבית משפחת א' בנס ציונה. אביה עבר להתגורר בראשל"צ, בסמוך אליהם.
6. כעבור כ- 8 שנים נישא האב לר.ש , עבר להתגורר עימה בנתניה ולקח עימו את ל.ש.
7. בשלב זה עקב נישואיו והמעבר של ל.ש עימו החל קונפליקט קשה בין משפחת א' למשפ' ש' החדשה, קונפליקט אשר גרם ברבות הזמן לניתוק הקשר בין ל.ש לסביה.
8. הקשר חודש לאחר פניית הסבים לבית המשפט. התחלתו בתהליך טיפולי לצדדים. תחילתו של הקשר המחודש בפיקוח גורמי הרווחה. בהמשך הזמן הפך לקשר ישיר ועצמאי של הסדרי ראייה קבועים ומסודרים בין ל.ש לסביה.
9. חידושו של הקשר הוביל לגילוי של תלונות קשות מצד ל.ש כלפי ר.ש, יחס מעליב ופגיעות ממשיות בה, כך לטענתה ואף להגשת תלונות במשטרה מצידה בגין טענות להכאתה על ידי ר.ש. ל.ש החלה לפנות ולבקש מעבר לבית סביה. היא עשתה זאת אצל גורמי הרווחה, בפניות למטפליה ואף בפניות ישירות באמצעות מכתבים לבית המשפט.
10. לאור הקונפליקט המתמשך בין משפ' ש' למשפחת א' והמצוקה אליה נקלעה ל.ש בגין מאבק זה, נעשו במהלך התקופה בדיקות חוזרות ונשנות על ידי גורמי הרווחה. הצדדים כולם הוכנסו לתהליכים טיפוליים, כל אחד במקום מגוריו. המטפלים השונים היו בקשר על מנת לשמור על תיאום בין כל המעורבים. התכנסו מספר וועדות להערכות חוזרות כאשר כל הוועדות והתסקירים עד זו של 16/05 המליצו על השארת ל.ש אצל אביה, למרות שלאורך כל הדרך כך חוזר ועולה מהדיווחים השונים, כי ל.ש שבה והביעה רצון לעבור להתגורר בבית סביה. הן האב והן הסבתא והסבא לא היו ואינם לדעתי עד היום ערים למצוקה הנוראה אשר נגרמה והנגרמת לל.ש בגין המאבק ביניהם, מאבק שמצא מקום בכל ענין הקשור לל.ש וגרם שוב ושוב צורך לפנות לבית המשפט בגין כל ארוע שהיה קשור לל.ש.
11. כעולה מחוות הדעת נקלעה ל.ש לקונפליקט נאמנות חמור באשר הצדדים לא הפסיקו להשמיץ האחד את משפחת האחר ולרבות בישיבה האחרונה לפני, שוב מבלי שהם עדיין מבינים את הנזק שהם גרמו וגורמים לל.ש ולמרות שכל אחד טוען בלהט כי רק טובת ל.ש לנגד עיניו. לצערי התרשמתי כי למרות ההצהרות, המאבק ביניהם הוא העיקר.
12. התסקיר מיום 16/10/2005 היה הראשון אשר המליץ על העברתה של ל.ש לסביה. זאת גם לאחר של.ש נפגשה עם כב' השופט שוהם ואף בפניו הביעה רצון לעבור לבית סביה. במהלך התקופה אף העבירה ל.ש מכתבים אישיים לבית המשפט מכתבים אשר הביעו מצוקה רבה ורצון חוזר ונשנה לעבור לבית סביה.
13. לאחר של.ש החלה לבטא תחושות מצוקה קשות ונמצא כי במשפחת האב לא נעשו די נסיונות להיטיב עימה ואף הפסיק השיתוף עם הגורמים הטיפוליים. התקבל בחודש ספטמבר 2005 דו"ח מהמרפאה לטיפול ילדים ונוער שליד אוניברסיטת תל אביב שם טופלו ל.ש ומשפחת ש' שנתיים ימים. המטפלים מצאו כי משפחת ש' לא הצליחה לאורך 4 וחצי שנים ליצור עבור ל.ש מקום אוהב ובטוח ול.ש חשה לא אהובה, דחויה ומקופחת והנסיונות להיטיב עימה בבית זה היו מינוריים מדי ונתונים לקונפליקט תמידי בין ש.ש ש' לאשתו. לצד זה היווה בית סביה מקום בו חשה אהובה, מוגנת ובטוחה והיא חזרה שוב ושוב על בקשתה לעבור לחיות שם.
14. המלצת המטפלים היתה להעביר את ל.ש לבית הסבים תוך התנייה טיפולית לה ולהם ושמירת הקשר שלה עם אביה ומשפחתו-משפחתה.
15. גורמי הטיפול והרווחה אמנם מצאו כי שתי המשפחות תרמו את חלקן הבלתי מבוטל להליך אשר גרם למצוקתה של ל.ש, אולם ל.ש חשה מוגנת בטוחה ואהובה יותר בבית סביה.
16. בעקבות חוות הדעת של המטפלים ניתנה חוות הדעת של גורמי הרווחה מאוקטובר 2005. בהמשך התקיימה ישיבה בבית המשפט ביום 02/01/06. האב התנגד נמרצות להמלצות. האב יצא שוב נגד הסבתא וטען להיותה מניפולטיבית כוחנית ושלילית.
17. האב תבע נחרצות כי מומחים חיצוניים יבדקו את רצון הקטינה ויקבעו אם יש לסבתא מסוגלות הורית בכלל. לטענת האב ל.ש אינה מבטאת רצון חופשי שלה, אלא כולו בהשפעת סבתה.
18. הסבים תבעו את העברת ל.ש אליהם במיידית לאור ההמלצות ואמרו שאין צורך בעוד בדיקות ואף אין להם את המשאבים הכלכליים לכך.