שילמן נ' שכטר ואח'

פסק דין

תביעה על סך 7,900 ₪ בגין נזקים שנגרמו לאופנועו של התובע בתאונה מיום 20.5.12 בה היה מעורב רכב הנתבעת 2 , נהוג על ידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 3.

התובע העיד כי נסע על כביש אבא הלל בלוד שהוא רחוב חד סטרי דו נתיבי, בנתיב השמאלי, תוך כדי שמירת מרחק מהמכוניות שלפניו במהירות של כ-40 קמ"ש. ממש לפני הפנייה שמאלה לרחוב מבצע יונתן, הנתבע נסע בנתיב הימני לפנוי והחליט לבצע פנייה בחיתוך נתיב הנסיעה של התובע וכתוצאה מכך חסם לתובע את הנתיב. התובע בלם בלימת חירום כדי למנוע את התאונה, הבלימה הביאה להחלקת האופנוע על הרצפה שנגמרה בבלימה על הגלגל האחורי שמאלי של רכב הנתבע. לדבריו הפנייה, של הנתבע הייתה ללא איתות, חדה ולא צפויה ובניגוד לחוקי התנועה מאחר ומדובר בכביש חד סטרי.

הנתבע העיד כי נסע בנתיב הימני בכביש דו סטרי, בו הוא מרבה לנסוע. הוא ביצע פנייה חוקית שמאלה לרחוב מבצע יונתן, במהלך הפנייה הרגיש פגיעה בחלק האחורי של הרכב.

התובע הציג מפת הרחובות ובה מקום התאונה וכן אישור של עיריית לוד כי ביום התאונה היה הקטע בו נסעו הרכבים חד סטרי. מכאן שיש לדחות את גרסת הנתבעים בכתב ההגנה לפיה נסעו ברחוב דו סטרי וכי הנתבע המתין עד שהתנועה בכיוון הנגדי תחלוף בטרם יפנה שמאלה. כך גם יש לדחות את הטענה כי התובע נסע כביכול בנתיב שבו אמורים לנסוע רכבים הבאים מהכיוון הנגדי.

מעדותו של התובע שלא נסתרה גם בחקירה הנגדית עולה כי נסע במהירות סבירה ומותרת בנתיב הנסיעה השמאלי, שהיה מותר לנסיעה באותה העת כפי שעולה מדבריו ומאישור עיריית לוד. טענתו כי הנתבע ביצע פניה חדה ללא איתות לא נסתרה. גם בעדותו הראשית לא ציין הנתבע כי אותת אלא רק כי ביצע פניה חוקית. גם העד מטעמו, מר דוד דנינו לא ידע לומר אם הנתבע אותת אלא רק שהוא האט ופנה.

התובע הסביר כי הוא היה בנתיב השמאלי משום שכך יש לו שדה ראיה טוב יותר. יצוין כי בתמונות שצורפו לכתב ההגנה ושצולמו לאחר התאונה לא נראה סימון על הכביש, ועל כן לא ניתן לקבוע כי היה קו הפרדה ברור באופן שיש אבחנה ברורה היוצרת שני נתיבים. ואולם בחקירה הנגדית העיד התובע כי היו כלי רכב הן בנתיב הימני והן בשמאלי, כלומר, שהנוהגים בדרך נסעו בפועל בשני טורי נסיעה, גם אם אין סימון. בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי התובע יצר לו נתיב משל עצמו אלא שהוא נסע לפי תנאי התנועה והדרך באותה העת, ואין מדובר בעקיפה מצדו או בנסיעה בנתיב אסור. על כן, אני מעדיף את גרסת התובע ולפיה רכב הנתבעים ביצע פניה חדה לשמאל, ללא איתות, מהנתיב הימני באופן שהפתיע את התובע וקיצר את מרחק הבלימה שלו.

לאור כל זאת מצאתי כי יש מקום לקבל את התביעה ועל כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך 7,284 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.5.12, ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט בסך 79 ₪ והוצאות משפט בסך 450 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: