שילה נ' גילת ואח'

החלטה

בימ"ש סבור כי על פי המייל הראשון שנשלח ביום 18.11.09, על הנתבעים והתובע היה לשלם בחלקים שווים את ההוצאות בעין כמו הוצאות קונסטרוקטור וחשמלאי עבור הפרויקט. אני סבורה שהפרויקט סוכל לא באשמת אף אחד מהצדדים, אלא מחמת כוח עליון ומפאת העובדה כי המכסה הסתיימה בטרם צפו זאת הצדדים ובסמוך לאחר תחילת הפרויקט כחודש לאחר מכן.

לפיכך, כל צד צריך לשאת בהוצאותיו הוא למעט הוצאות קונסטרוקטור וחשמלאי שלגביהם הסכימו הצדדים לשאת במשותף ולא התנו הוצאה זו בתוצאות קבלת הרישיון. למרבה הצער, לא צורפו החשבוניות בפועל לכתב התביעה.

ביהמ"ש ימתין לפסה"ד עד השעה 13:00 בצהריים, אם יגיש לתיק ביהמ"ש באמצעות הפקס חשבוניות שיניחו את דעתי (לטענת מר יחיא מדובר ב-3,000 ₪ לקונסטרוקטור, ו-3,000 ₪ לחשמלאי) אתן את פסה"ד על בסיס חשבוניות אלה. ואם לא יגיעו החשבוניות עד שעה זו, אתן את פסה"ד בלעדיהם.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע התקשר בהסכם עם הנתבעים כפי שעולה מהודעת מייל מיום 18.11.09. על פי הסכם זה, על הנתבעים היה לשלם לתובע סכום של 56,000 ₪ בתוספת מע"מ עם קבלת שני היתרים להצבת שתי מערכות סלולאריות על גג מבנה בערד. ההתקשרות כאמור נעשתה באמצע חודש נוב', כשכבר באמצע חודש דצמבר 2009 הסתיימה המכסה של חב' החשמל, ובעצם ההתקשרות בין הצדדים פקעה.

התובע טוען בכתב תביעתו, כי הנתבעים ניתקו מגע עימו ולפיכך סיכלו את האפשרות להביא את ההסכם עד תום, ועל כן הוא תובע שכר ראוי על פי היקף עבודה של 30 שעות בעלות של 500 ₪ לשעה. לשאלת ביהמ"ש, השיב כי ביקש מהנתבעים לשאת בעלות מחצית שכר הקונסטרוקטור והחשמלאי כפי שסוכם בהסכם, והנתבעים לא השיבו לו ומאז ניתקו עימו מגע.

לטענת הנתבעים, ההסכם דיבר מפורשות על תשלום כנגד היתרים, ההיתרים לא סופקו עד היום והמכסה של 2010 איננה רלבנטית יותר כלפיהם. ההתקשרות נעשתה לצורך קבלת ההיתרים הנובעים מהמכסה הקודמת, ומשקראו בעיתון כי המכסה הסתיימה במחצית דצמבר 2009 "ירדו מהנושא", והבינו כי ההתקשרות לא תצא לפועל.

שמעתי את הצדדים, ואינני סבורה שהנתבעים הם אלה שגרמו לסיכול ההסכם ולאי מימושו. אני סבורה שסיום המכסה ע"י חב' החשמל במחצית דצמבר 2009 היא שהובילה להפסקת ההתקשרות בין הצדדים. אכן, הנתבעים החלו בעבודה והשקיעו שעות עבודה על מנת להכין תוכנית כי סברו שניתן יהיה להמציא את ההיתרים עוד בטרם תסתיים המכסה. הצדדים הסכימו שיש להמתין 68 יום בלבד מתאריך ההגשה לוועדה המחוזית, מועד זה איננו רלבנטי לענייננו שכן המכסה הסתיימה בטרם הספיק התובע להגיש את הבקשה לוועדה. כאמור, ההסכם בין הצדדים פקע לא מחמת מי מהצדדים, אלא מחמת הנסיבות ומחמת הפסקת המכסה בסמוך מאוד להתקשרות הצדדים.

אינני סבורה שעל הנתבעים לפצות את התובע בשכר כלשהו, שכן השכר הנתבע נובע משעות עבודה התחלתיות שהקדישו התובע ושותפו לנושא. יחד עם זאת, הצדדים התנו מפורשות, כי מלוא התשלום יינתן רק עם קבלת ההיתרים, וכאמור היתרים אלה לא התקבלו בסופו של יום.

בניגוד לשכר העבודה, הסכימו הצדדים כי התשלום לקונסטרוקטור ולחשמלאי ישולמו ע"י הצדדים מייד לפי דרישתם, והתשלום יבוצע במשותף על ידי התובע והנתבעים בחלקים שווים. במהלך הדיון ועל אף שהתובע ושותפו לא צרפו לכתב התביעה חשבוניות עבור הוצאות שהוצאו מכיסם בגין הטיפול בהסכם שבין הצדדים, לפנים משורת הדין התרתי לתובע לצרף חשבוניות עד השעה 13:00.

התובע אכן שלח שתי חשבוניות של מהנדס קונסטרוקטור ושל חב' S.S.E. SOLAR . מעיון בחשבוניות אלה, עולה כי חשבונית של המהנדס הקונסטרוקטור הוצאה ביום 20.11.09 מייד לאחר התקשרות הצדדים. כמו כן, החשבונית מפרטת כי מדובר על נסיעה לערד כולל ביקור בוועדת בניין ערים, וכולל חישובים מוקדמים. מחשבונית זו התרשמתי כי ההוצאה הכספית שייכת באופן ישיר לביצוע ההסכם שבין הצדדים. חשבונית זו הינה ע"ס 3,000 ₪, ולפיכך הנתבעים צריכים לשאת במחצית העלות שלה.

לא כך באשר לקבלה (ולא חשבונית) של חב' S.S.E. SOLAR , קבלה זו מצביעה על קבלת סך של 3,000 ₪, כשלא ברור אם הסכום ניתן עבור עבודה המתייחסת להסכם שבין הצדדים. יתרה מכך, תאריך הקבלה בניגוד לחשבונית האחרת איננו תואם את תקופת ההסכם שבין הצדדים, הקבלה הוצאה בתאריך 8.4.10 תאריך שאיננו רלבנטי להסכם שבין הצדדים, ולפיכך לא אוכל לקבל זאת כראיה על כספים שהוצאו כהוצאה ישירה ביחס להסכם שבין הצדדים.

סוף דבר:

אני מחייבת את הנתבעים 1,2 ביחד ולחוד להשיב לתובע סך של 1,500 ₪ בלבד.

נוכח הנסיבות ואי צירוף הראיות במועד הגשת התביעה, והגשת התביעה בסכום גבוה בפער ניכר מתוצאות פסה"ד, אינני מוצאת מקום להורות על פסיקת הוצאות וקובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת