שיינר נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ח.פ 570003152

פסק דין

1.פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") ולאחר שהצדדים הסכימו לפסיקה כאמור.

2.עסקינן בתאונת דרכים מיום 28.12.06 שארעה לתובעת בדרך ההגנה בחיפה, עת עצרה את רכבה ברמזור אדום ורכב אחר התנגש בה "בעוצמה רבה" מאחור.

3.התובעת הינה ילידת 1953, "מומחית בעלת שם בתורת היוגה ומדריכת יוגה לפרנסתה" (לשון כתב התביעה). לטענתה, בעקבות התאונה נפגעה בחלקי גוף שונים לרבות בראש, באזור הצוואר והגב, היא פונתה באמבולנס לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם טופלה במיון ולאחר מכן במשך חודשים ארוכים, לטענתה, המשיכה לסבול מכאבי גב וכאבי ראש ונזקקה לטיפול רפואי לרבות טיפול תרופתי וטיפולים אלטרנטיביים, כולל פיזיותרפיה.

התובעת טוענת, כי מאז פגיעתה נערכו לה בדיקות שונות על מנת לעמוד על מקור סבלה וכי אובחנה אצלה פגיעה בחוליות עמוד השדרה, הן בבדיקתCT והן בבדיקת EMG.

4.התאונה הנ"ל היא תאונת עבודה שהוכרה על ידי המל"ל, שם נקבעו לתובעת נכויות זמניות של 20% (מיום התאונה ועד ליום 28/02/07) ו-10% (מיום 01/03/07 עד ליום 31/05/07). נכותה הצמיתה של התובעת הועמדה על שיעור 0%. ערעור שהגישה התובעת לבית הדין נמחק על ידה, ובקשה להבאת ראיות לסתור שהגישה בפניי נדחתה.

חרף האמור, טוענת התובעת כי נגרמו לה הפסדי השתכרות, שכן בהיותה מורה ליוגה "הגוף שלה הוא כלי העבודה שלה, יכולת התנועה והגמישות הם חיוניים לעבודתה , הרבה יותר מעבר לאדם הרגיל והממוצע". משכך, יש מקום לדידה, לפסוק לה פיצוי גלובלי בגין הפסד כושר השתכרות. עוד עותרת התובעת לראשי נזק של הוצאות ושל נזק לא ממוני.

5.הנתבעת טוענת, כי מדובר בתיק שנופח מעבר למימדיו, שעה שכבר בתעודה הרפואית הראשונה בבית החולים רמב"ם צוין כי התובעת ללא סימני חבלה, מניעה צוואר בחופשיות ואף לא ניתנה בעניינה המלצה טיפולית. לא זו אף זו, לתובעת אף לא ניתנו ימי מנוחה. משכך, אלמלא הקביעות של המל"ל, סבור ב"כ הנתבעת כי היה מדובר בתיק ללא נזקי גוף בכלל, שאינו חוסה בגדרי החוק.

לפי הנתבעת, התובעת שהתייצבה למחרת במקום עבודתה, לא נטלה ימי חופש, לא קיבלה דמי פגיעה וכי מרבית הטיפולים שביצעה והתלונות עליהן התלוננה, אינם קשורים לתאונה. אי לכך, מדובר בתיק של כאב וסבל "בגין תעודת חדר מיון ומספר טיפולי פיזיותרפיה" וכאשר הוצאותיה של התובעת מכוסות על ידי קופת החולים. ב"כ הנתבעת סבור כי נזקיה נעים סביב 6,000 ₪ בגין כאב וסבל, סכום ממנו יש לנכות את תקבולי המל"ל שערכם המשוערך הינו סך מעוגל של 5,700 ₪.

6.אין אפוא מחלוקת בדנן באשר לאירוע התאונה ובשאלת החבות, ויש להכריע בהתאם לסעיף 4 (ג) בשאלת הנזק, בשים לב לקביעתו של המל"ל, לטיעוני הצדדים, לתיעוד הרפואי שהונח בפניי וליתר ראיות הצדדים.

7.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו בפניי ובשים לב למהותו של ההליך הדיוני, שוכנעתי שיש להעמיד את נזקיה של התובעת על סך כולל של 17,500₪, בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים נכון להיום.

קביעתי זו הינה בשים לב לפיצוי משמעותי בגין כאב וסבל - נוכח הטיפולים הרבים להם נזקקה התובעת, האבחנות בעניינה ותלונותיה החוזרות ונשנות לגבי כאבים, רגישות, הגבלה וסחרחורות, בעקבותיהן נזקקה התובעת למעקב רפואי אינטנסיבי. בנוסף, גילמתי לתוך הסכום הנ"ל פיצוי מתון בגין הוצאות, מבלי שנעלמה מעיניי העובדה כי מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה וכי מדובר בתאונת עבודה. לעניין הפסד שכר ונוכח העדר נכות, לא שוכנעתי כי יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד. באשר לעבר, ונוכח הנכויות הזמניות מחד גיסא והעובדה שעסקינן בנזק מיוחד הטעון הוכחה שלא הובאו בגינו ראיות, מאידך גיסא, ראיתי לכלול פיצוי גלובלי קטן ביותר שאף הוא נכלל בגדר הסכום הנ"ל.

8.מהסכום הכולל של נזקי התובעת, יש לנכות את תגמולי המל"ל ששולמו לה בגין הנכויות הזמניות, בסך משוערך מעוגל של 5,700 ₪. כמו כן יש לנכות את סכום ההוצאות שהוטל על התובעת בהחלטתי מיום 24.2.13. לאחר הניכוי, יש להעמיד את הפיצוי המגיע לתובעת על סך של 10,300 ₪.

9.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 10,300 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ. כמו כן תחזיר הנתבעת לתובעת את האגרה ששילמה.

חיובים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בשים לב לאופיו ומהותו של ההליך, ניתן בזאת פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תשלח עותק החלטתי לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: