שיינפלד נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית, בגין עקיפה בדרך לא פנויה.

טענות הצדדים

ב"כ המבקש טענה נגד קיומה של תשתית ראייתית, טענה כי המבקש איננו מסוכן, וכן כי השימוע פגום משום שלא נבדקו הרשעותיו הקודמות של המבקש וכן משום שהשימוע נערך בזירת העבירה.

ב"כ המאשימה טענה כי קיימות ראיות לכאורה, כי מדובר בעבירה חמורה ומסוכנת כשלעצמה.

ראיות לכאורה

עיינתי בחומר החקירה ואני מוצאת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

השוטר חן סימון, אשר היה עד לביצוע העבירה, כתב מזכר מפורט באשר לנסיבות ביצועה, ושמר על קשר עין רצוף עם רכב המבקש בכל מהלך ביצוע העבירה ועד לעצירתו, לאחר אישורו, ע"י השוטר השני – רס"ר עופר קרן. האחרון ערך את הדוח, בהתאם לדיווח שקיבל מסימון.

מסוכנות

מעיון בגליון הרשעותיו הקודמות של המבקש עולה כי הוא נוהג משנת 1991 וכי צבר לחובתו 14 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות משנת 2010. עוד בעברו עבירות מהירות רבות ואי ציות לתמרורים שונים.

בהתחשב בותק הנהיגה, לא ניתן לאמר שמדובר בעבר מכביד מאד.

העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה חמורה המסכנת את המבקש עצמו ואת יתר המשתמשים בדרך, לא אחת נגרמות תאונות דרכים חזיתיות שתחילתן בעקיפה מסוג זה, ותוצאותיהן של תאונות כאלה הן, לא פעם, קטלניות.

גם בענייננו, עפ"י מזכרו של סימון, נמנעה תאונה חזיתית אך בזכות הנהג שבא ממול, שנאלץ לבלום ולסטות סטיה חדה לשול הימני מכיוון נסיעתו.

מכאן, שמסוכנותו של המבקש נלמדת, בענייננו מהעבירה מושא הבקשה.

השימוע

השימוע בוצע לאחר ביצוע העבירה ובסמוך למקום ביצועה.

לא אוכל לקבל את טענת ב"כ המבקש כי עובדה זו, כשלעצמה, מהווה פגם בשימוע. נהפוך הוא, יש בכך כדי לסייע לנהג בכך שנחסך ממנו הצורך להגיע לתחנת המשטרה לצורך השימוע. הקצין הפוסל התיר למבקש להמשיך ולנהוג באותו יום עד לשעה 19.00.

הקצין הפוסל פירט את העבירה המיוחסת למבקש, שמע ורשם את דבריו, לפיהם, הרכב הנעקף ירד לשוליים. הקצין נימק את החלטת הפסילה המנהלית בכך שמדובר בעבירה שיש בה סיכון ממשי.

משמצא הקצין הפוסל שהעבירה עצמה מקימה מסוכנות, קם הבסיס לפסילה המנהלית, גם לו היה עברו של המבקש נקי לחלוטין, וכאמור לעיל, אין זה המצב.

סיכום