שייטיי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57 ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 8/2/13, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה ממשטרת ימת"א שרון על השבתה מנהלית של רכב המבקשת למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות אותה ביצע בעלה של המבקשת.

ב"כ המבקשת הסכים לקיום ראיות לכאורה, לאחר שקיבלתי את תיק החקירה לעיוני ובחנתי אותו הריני קובע כי ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג שעבירת השכרות קיימות גם קיימות במקרה זה.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

אין ספק שהרכב נמסר לנהג ע"י המבקשת אשתו, ולא נטען שנעשה כל ניסיון מצידה למנוע את העבירה, כדרישת הסעיף. אשר על כן ההגנה כאמור לעיל אינה חלה.

שקלתי היטב את טעוני ב"כ המבקשת ואת טיעוני המבקשת עצמה כי יגרמו לה ולמשפחתה קשיים רבים בניהול אורח חייה, בעקבות השבתת הרכב. האזנתי לטיעונים שהינה בחודש שישי להריונה ונזקקת לרכב באופן מיוחד, בשעה שהיא ממשיכה בעבודתה. ולעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

הפגיעה במבקשת בהקשר זה, מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה ואין צורך להכביר מילים לעניין חומרת העבירה של הנהיגה בשכרות אשר בעלה של המבקשת שנהג ברכבה מואשם בה ואציין כי בעלה טען לשוטרים, כי את האלכוהול שתה בביתו.

עוד אציין, כי כיוון שהנהג בפועל הוא בעלה של המבקשת, הרי בהחלט יתכן שבמצב זה השבת הרכב לידי המבקשת משמעותה – השבת הרכב לקרבתו של עובר העבירה עצמו ובכך בבחינת שימת מכשול בפני מי שעלול להיכשל בו וכך שאציין מפורשות כי איני רואה בנסיבות שנטענו ובמסמכים שהוגשו סיבה לבטל או לקצר הפסילה.

המבקשת יכולה במשך תקופת הפסילה להשתמש בשירותי תחבורה ציבורית או אף לשקול השכרת רכב – ואיני נכנס לשיקולים כלכליים.

לאור האמור מצאתי החלטת הקצין סבירה.

מתוך תקווה שבעלה של המבקשת למד או ילמד את שיעורו, הריני דוחה את הבקשה.

חומר החקירה יוחזר לידי המשיבה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.