החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, אשר הוגשו ביחס לשיק על סך 16,250 ₪ ליום 02/08/98. כן לפניי תגובת המשיב לבקשות אלו.
המבקש הינו חייב מס' 2 בתיק ההוצל"פ, והנפרע בשיק. לטענת המבקש, אין ולא היה לו כל קשר למושכת השיק (יורטל מתכות בע"מ). לטענתו, הוא לא קיבל לידיו את השיק, לא כתב את שמו עליו כמוטב, ולא מסר אותו למשיב. המבקש מוסיף וטוען, כי לא חתם על גבו של השיק – לא כמסב ולא כערב.
מועד הגשת ההתנגדות חלף לכאורה לפני שנים רבות (בשנת 1998!). עם זאת, לטענת המבקש, מעולם לא קיבל לידיו את האזהרה, ונודע לו על התיק כאשר ביקש לצאת את הארץ, וגילה כי קיים צו לעיכוב יציאתו.
לטענת המשיב, המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר עוד בשנת 2001, ועל כן הטענה כי נודע לו על תיק זה רק לאחרונה – אינה אמת. המשיב צרף לתגובתו עותק של ההתנגדות שהוגשה כאמור, בצירוף תצהיר המבקש מיום 8.5.01. מעיון באלו עולה, כי גם בשנת 2001 טען המבקש, כי לא קיבל את האזהרה, וכי אין הוא חתום על השיק. על פי טענת המשיב, ההתנגדות נדחתה בזמנו, ועל כן אין המבקש רשאי כעת לשוב ולהגיש התנגדותו.
הואיל ולתגובת המשיב לא צורף פסק הדין הדוחה את ההתנגדות, או כל החלטה אחרת שניתנה על ידי ביהמ"ש, הוריתי למשיב לצרף מסמכים אלו, להשלמת התמונה. בתגובה החוזרת שהגיש המשיב ציין, כי החלטת ביהמ"ש אינה בידיו, וכי ניסה לשחזרה במזכירות ביהמ"ש, אך התיק כבר בוער.
לא ברור מה עלה בגורל ההתנגדות שהוגשה, האם נפתח תיק בביהמ"ש, האם ההתנגדות נדונה, התקבלה או נדחתה. אינני מוצאת מקום לצאת מנקודת הנחה, כי ההתנגדות נדחתה דווקא. היה על המשיב, המעוניין להמשיך לנקוט הליכים בהוצאה לפועל עד לגביית החוב כולו, לשמור תחת ידיו את ההחלטה המאפשרת לו לעשות כן, ומשלא נשמרה ההחלטה (או פסק הדין), לא ניתן לקבוע כי ביהמ"ש פסק לרעת המבקש דווקא.
על פני הדברים, בפי המבקש הגנה טובה לכאורה, ואין כל אינדיקציה לכך שהתנגדותו הוכרעה לגופה, לכאן או לכאן. לפיכך, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן, תוך הארכת המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה כעת.
יצוין, עם זאת, כי טענת המבקש לפיה לא נודע לו על תיק זה עד לאחרונה נמצאה, על פניה, כבלתי נכונה, לאחר שהוצג תצהיר התנגדות שהגיש המבקש לפני שנים רבות. המבקש התייחס בתשובתו לתגובת המשיב, וציין כי לא ידוע לו על הגשת ההתנגדות כאמור. טענה זו תמוהה, בשים לב לכך שצורף תצהיר המבקש, כשהוא חתום בפני עו"ד, שייצג אותו באותה עת.
בנסיבות אלו, אני רואה לנכון לחייב את המבקש בהוצאות המשיב בגין האיחור בהגשת הבקשות שלפניי, בסכום של 1,000 ₪, וזאת – ללא קשר להמשך ההליכים המשפטיים בתיק העיקרי.
ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.