שטרסר ואח' נ' עיריית נס ציונה ואח'

פסק דין

(משלים)

ביום 16/1/13 ניתן פסק דין חלקי בתובענה ייצוגית שעניינה שאלת חוקיות שיטת חישוב שטחי הנכסים הנהוגה בידי הנתבעת לעניין חיוב בארנונה, והמכונה על ידי התובעים כשיטת "עיגול שטחים". פסק הדין נתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים על פי סע' 18-19 לחוק תובענות יצוגיות, תשס"ו – 2006 שעיקריו כדלקמן:

החל ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, המשיבה תעבור לחישוב ארנונה על פי השטח המדויק של הנכס. הוראה זו תחול באופן מיידי עבור כל נכס חדש אשר יבנה בעיר וכן עבור כל נכס שתתבצע בו בעתיד מדידה חדשה במסגרת סקר מדידות עירוני.

המשיבה תזכה את חשבונות הארנונה של כל הנכסים בעיר, באופן חד פעמי, בסכום כספי השווה למכפלת שטח של 0.25 מ"ר בתעריף של כל נכס למשך תקופה של 36 חודשים שקדמו ליום מתן תוקף של פסק דין להסכם זה. לעניין זה, נקבע גם מהו התעריף הקובע.

במהלך תקופת הביניים, כל עוד לא עודכנו שטחי הנכסים כאמור בסעיף א', הארנונה אשר תושלם בגין כל נכס, החל מהתלוש העוקב לתלוש הארנונה האחרון שנשלח לתושבים, סמוך לאחר מועד תוקף של פסק דין להסדר זה, תופחת בשיעור השווה לתעריף הארנונה של 1 מ"ר מן הסיווג העיקרי שבו מחויב הנכס.

פסק דין זה משלים לעניין תשלום גמול לתובעים ושכ"ט בא כוחם לאחר שהצדדים, לבקשתם, סיכמו בכתב לעניין זה.

סעיפים 22 ו 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, מתווים את השיקולים בהם יתחשב בית המשפט, בין השאר, בעת פסיקת גמול ושכ"ט עו"ד.

בענייננו התביעה הייצוגית הוגשה על סך של 3,922,791 ₪, אולם בסיכומיהם מבקשים התובעים להתחשב בסכומים העצומים שחסכו לחברי הקבוצה שעומדים לדידם על סך של 9.5 מיליון ₪ ומסכום זה לגזור את שכר טרחת עוה"ד בהתאם למתווה שנקבע בע"א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ. דן רייכרט (23/5/2012) הקובע שכ"ט בסך של 25% על סכום שנגבה בפועל עד 5 מיליון ₪ 20% על סכום שנגבה בין 5-10 מיליון ₪. מכאן על פי חישוב התובעים יש לפסוק לבא כוחם שכ"ט בסך של 2,150,000 ₪. כמו כן מבקשים התובעים לפסוק להם גמול בסך של 30,000 ₪ לכל אחד. תחשיב החיסכון לחברי הקבוצה שהועמד בסיכומים דנא, ע"י התובעים, על סך של 9.5 מיליון ₪ מבוסס לטענתם על האמור חוו"ד המומחה מטעמם שצורפה לתובענה הייצוגית, אלא שעל פיה, זכאים חברי הקבוצה להשבה בסך של 3,922,791 ₪ "בלבד", כגובה סכום התביעה ואין כל התייחסות לסכום חיסכון עתידי. ברי כי אין התובעים רשאים לחרוג בשלב הסיכומים מסכום התביעה.

המשיבים מאידך טוענים, כי חוות הדעת מטעם התובעים מוטעית ומבוססת על נתונים שגויים שניתן היה לקבלם לתקנם בנקל. לדידם, סכום ההשבה והחיסכון לחברי הקבוצה עומד על סך 560,683 ₪ בגין החזר חד פעמי וסך של 747,578 ₪ שווי ההפחתה השנתית. עוד טוענים המשיבים כי התובעים המיצגים אינם מתאימים לייצג את הקבוצה באשר כולם, למעט תובע 4, בנו בנכסיהם תוך חריגת בנייה, עליה לא דיווחו לאורך שנים וגם לא שילמו ארנונה בגין תוספת הבניה.

אין חולק על התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ומידת חשיבתה הציבורית. מאידך, לא מצאתי שהושקעה טרחה מיוחדת או סיכון שנטלו על עצמם התובעים המייצגים, מקל וחומר בענייננו, עת לא נדרשו הצדדים לקיים דיון מהותי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אלא, התנהלו שני דיונים בלבד, במהלכם נערך ניסיון להביא את הצדדים להסכמה, ניסיון אשר צלח והביא לפשרה אשר קיבלה כאמור תוקף של פסק דין. בנסיבות אלו, הבקשה לאמץ במקרה דנא את המתווה לעניין אחוזי שכר הטרחה שנקבע בע"א 2046/10 הנ"ל (שם התנהל התיק משך 16 שנה ובנסיבות שונות לחלוטין) תלוש מן המציאות ומוטב היה אילולא התבקש ע"י התובעים. מאידך, כן יש להתחשב באמור באותו ע"א 2046/10– הקובע כי יש להתחשב בעובדה כי פסה"ד התקבל בפשרה ובשלב בו התקבלה הפשרה; ובענייננו, כאמור הפשרה התקבלה אחרי שתי ישיבות מבלי שהתקיים דיון מהותי בבקשה לאישור. עוד יש להתחשב בכך, כי יש לנהוג בזהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכ"ט ע"י הרשות הציבורית, כמו גם בעובדה כי התובעים לא טרחו לפנות אל המשיב בפנייה מוקדמת בטרם הגשת התובענה.

בנסיבות העניין ועל יסוד השיקולים דלעיל, נמצא לנכון לחייב את המשיב בהוצאות ושכ"ט ב"כ התובעים בסך של 93,6000 ש"ח וגמול לכל אחד מהתובעים בסך של 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ג, 02 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: