שטרנברג נ' מנורה - חברה לביטוח ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת, בתאונה בה היה מעורב רכב המבוטח על ידי הנתבעת 1, נהוג על ידי הנתבעת 2, בתאריך 24.6.12.

לטענת התובעת, נגרמה התאונה בשל רשלנותה הבלעדית של הנתבעת, משום שנכנסה אל הצומת כאשר האור ברמזור היה אדום, בעוד שנהג רכב התובעת נסע במהירות נמוכה, ונכנס אל הצומת כשהאור ברמזור היה ירוק, ולפיכך לא יכול היה למנוע את התאונה.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבה של התובעת נזק ישיר בסך 17,592 ₪ ושכר טרחת שמאי בסך 900 ₪ (הרכב הוכרז כאובדן מוחלט, וזהו סכום הנזק בניכוי שווי שרידים).

הנתבעת 1 שילמה לתובעת סך של 10,087 ₪ לאחר שהפחיתה מסכום הנזק הכולל 45% בגין רשלנות תורמת, לטענתה.

לטענת התובעת, מששילמה הנתבעת 1 סך של 10,087 ₪ הכירה למעשה ברשלנותה של הנתבעת 2 ובאחריותה לקרות התאונה, ולפיכך יש לחייבה לשלם לתובעת את יתרת נזקיה.

לטענת הנתבעות, נגרמה התאונה בשל רשלנותו של נהג התובעת, או לכל הפחות בשל רשלנות תורמת שלו, עליה הן מבקשות ללמוד ממקום המפגש בין כלי הרכב בתוך הצומת, ומאופי הפגיעה בכל אחד מכלי הרכב. שניהם מלמדים, לטענת הנתבעות, על כך שרכב התובעת פגע ברכבה של הנתבעת 2 מיד עם כניסתו לצומת, כאשר היא כבר כמעט השלימה את הפניה, ולפיכך ברור כי לא נכנס אל הצומת כאשר הרמזור היה ירוק. הנתבעת 2 העידה כי נכנסה אל הצומת לאחר שהרמזור שבו עמדה התחלף לירוק, וכך גם כתבה בטופס ההודעה לחברת הביטוח.

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ולאחר שעיינתי בחוות הדעת, החלטתי לדחות את התביעה.

התובעת לא הוכיחה כי התאונה נגרמה בשל רשלנותה הבלעדית של הנתבעת ואף לא בשל רשלנותה המכרעת.

מיקום הפגיעות של שני כלי הרכב, מתיישב יותר עם גרסת הנתבעת מאשר עם גרסת נהג התובעת. למרות זאת, פיצתה הנתבעת 1 את התובעת בשיעור של 55% מנזקיה.

משכך, אני סבורה כי אין מקום לחייבה בתשלום נוסף.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: