שטרית נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 14/1/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חל שינוי במצבו של המערער ("ההחלטה").

2.ביום 14/1/13 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לפסיכיאטריה ומומחה לרפואת אף אוזן גרון. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ולדברי בא כוחו שהתלווה אליו. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שעמד בפניה, התייחסה לבדיקות שמיעה מיום 3/7/11 ומיום 9/2/12, וקבעה כי מאחר שיש הבדל משמעותי בין שתי בדיקות השמיעה, מתבקשת בדיקת ברה. ביום 14/1/13 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בבדיקת ברה מיום 9/9/12, קבעה כי נכותו של המערער נותרה בשיעור 10%, ומכאן שלא חלה החמרה במצבו והערר נדחה.

3.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה אינה רשאית לקבוע נכות רפואית בהסתמך על בדיקת ברה, כיון שבבדיקה זו חסרה התייחסות לירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ, כדרישת פריט ליקוי 72(1) לרשימת הליקויים.

4.לטענת המשיב, הוועדה הסבירה מדוע, מבחינה רפואית, היא מסתמכת על בדיקת ברה ולא נדרש לה ממצא של ירידה בשמיעה בתדר 500 הרץ לאור הממצאים שנמצאו בתדרים הגבוהים, ולכן לא נפל פגם בהחלטת הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

הוועדה הסתמכה בבדיקתה על שתי בדיקות השמיעה שנערכו למערער, וציינה כי ממצאיהן דומים ומצביעים על אסימטריה לרעת צד שמאל, אך הוסיפה שקיים שוני משמעותי בין שתי הבדיקות לגבי ממוצע השמיעה בתדירויות הדיבור. על כן, ביקשה הוועדה להפנות את המערער לבדיקת ברה. לאחר שקיבלה את ממצאי בדיקת הברה, התכנסה הוועדה בשנית ביום 14/1/13, פירטה את ממצאי הבדיקה וציינה כי התגובה שהתקבלה בתדרי הדיבור היא 25 דציבל בשתי האוזניים בתדר 1,000 הרץ, ובתדר 2,000 הרץ, 40 דציבל מימין ו- 50 דציבל משמאל. הוועדה הסבירה, כי משמדובר בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, הליקוי בתדר 500 הרץ בהכרח אינו גרוע מזה שבתדר 1,000 הרץ, ולכן סף התגובה לתדר 1,000 הרץ מייצג גם את תדר 500 הרץ. לא זו בלבד שהוועדה הסבירה מדוע היא מסתמכת על בדיקת ברה רק לגבי תדירויות 1,000 ו- 2,000 הרץ ולא לגבי 500 הרץ, אלא שהיא מבססת מסקנתה גם על ממצאי בדיקות השמיעה ולא על בדיקת ברה לבדה.

מדובר בתחום המומחיות הרפואית של הוועדה. בעניין זה אין סמכות לבית הדין להתערב, שכן מדובר בסמכותה הבלעדית של הוועדה בתחום הרפואי. לפיכך, דין טענות המערער להידחות.

6.בהעדר פגם משפטי בהחלטה, הערעור נדחה.

7.אין צו להוצאות.

8.לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ג, (05 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: