שטנגל נ' מדינת ישראל

פסק דין

ביום 04.09.09 רשמה השוטרת לורטה סבאג דו"ח תנועה בעבירה חמורה יחסית של אי-ציות להוראת שוטר לפי תקנה 23 (א) (1) לת"ת נגד רוכב קטנוע שמספרו, עפ"י רישומה, הינו 11-533-70. בדו"ח פנימי שכתבה, ציינה שמדובר בקטנוע שלו ארגז שחור, הנהג חבש כובע מצחייה בצבע כתום, לבד חולצה לבנה ומכנס קצר, היא הייתה מולו במרחק של כשני מטרים, זאת למדים מכך שהיה ביניהם קשר עין, כאשר הוא נוהג באופנוע ללא קסדה בניגוד לתמרור האוסר כניסה (ב/1). משסימנה לו ואף צעקה לו לעצור, לא נעתר לה ועזב את המקום.

את מספר האופנוע, עפ"י דבריה בדו"ח ובעדותה בבית המשפט, רשמה על יד ימינה. לא ברור היכן בדיוק, לא ברור גם מתי העבירה את הרישום הזה לרישום בדו"ח, שהשעה בו לא מצוינת.

מספר האופנוע הזה, על כך אין מחלוקת, המערער מודה בכך, הוא של הקטנוע שלו.

בית משפט קמא שמע את עדותה של עורכת הדו"ח, שמע את עדותו של הנאשם, קיבל אמרה בכתב שנגבתה ממנו ביום 15.10.09, בה אישר שהוא נוסע בקטנועו, שזה מספרו, באזור, שיכול להיות שהוא נכנס באין-כניסה, שיכול להיות שהוריד לצרכים מסוימים במקום את הקסדה, אך הכחיש בתוקף, בשני המעמדים, את האפשרות שלא ציית להוראות שוטרת ושכלל התרחש המעמד המתואר על ידה.

בית משפט קמא האמין לשוטרת ללא סייג, והוא אמר במאמר מוסגר "גם אני משוכנע באמינות דבריה של העדה".

בית משפט קמא, בהכרעת דינו, לא בחן אפשרות של טעות, ואני סובר שטעות אפשרית, לפחות קיים ספק סביר של ממש, שמא נפלה טעות.

כל זאת הנני למד בעיקר, הן מתשובותיו הכנות והלא מתחמקות של המערער בפני החוקרת באמרה ת/4, והן בפני בית משפט קמא. יחד עם העובדה שהמערער, מבלי שהוכח שידע לצורך מה זומן למשטרה, הציג שאופנועו איננו עונה לתיאור שתיארה אותו השוטרת, כלומר, אין באחורי האופנוע ארגז שחור אלא ארגז מיוחד מאלומיניום עם מדבקות בולטות "למכירה: כל סוגי המטקות והפריזבי".

עניין הארגז השחור הועלה לראשונה בחקירת המערער, ת/4, ע"י השוטרת אשר שאלה אותו בשורה 31 ל-ת/4 "האם לאופנוע שלך יש מאחורה ארגז שחור?" ואז אמר לה "לא, מהיום שקניתי את האופנוע יש לי ארגז כסוף..." משיצאו השניים לחצר המשטרה לראות את האופנוע, התברר כי העולה בצילום נ/1 שאכן, כך הוא האופנוע.

בלי קשר לאמינות השוטרת, שהנני, כאמור, מסכים מאוד שהיא אמינה ביותר, המערער היה בוודאי אמין באותה מידה, והאפשרות לטעות בנסיבות של רישום המספר והעברת הרישום ממסמך למסמך, כשהרישום המקורי, מטבע הדברים, לא נשמר, ואופן תשובותיו של המערער באשר למעשיו האפשריים במקום ושאלת הארגז הנכון של האופנוע, כל אלה, כאמור, מראים אפשרות סבירה מאוד לטעות, כלומר, לטעות ברישום מספר האופנוע, ולכן, מחמת הספק, הנני מזכה את המערער מכל אשמה.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"א, 14/07/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: