שחרור ממעצר בתנאים לנאשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה ומסחר ברכב גנוב

1. מונחת בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי להורות על מעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. החלטת המעצר ניתנה בהסכמה הואיל ובאותו שלב ריצה המבקש עונש מאסר בפועל בתיק אחר שהיה אמור להסתיים תוך מספר חודשים. צויין בפרוטוקול כי המבקש שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר והמדינה הודיעה כי לא תתנגד לקיומו של דיון לגופו של עניין ללא צורך להצביע על קיומן של נסיבות חדשות.

כתב האישום מייחס למבקש ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, מסחר ברכב גנוב ומסירת הודעה כוזבת על ביצוע פשע. על פי הנטען בכתב האישום, שניים (שמעיה וקרלוס) קשרו קשר לביצוע פשע עם המבקש כפי שיובהר והוגש נגדם כתב אישום בנפרד. השניים עבדו בחברה בבאר-שבע. במסגרת עבודתו של קרלוס בחברה, היה ברשותו רכב בשווי של כ- 280,000 ש"ח שנרכש ע"י בעלי החברה. קרלוס ושמעיה החליטו לגנוב את הרכב ולהעבירו לתחומי הרשות הפלסטינאית למכירה. שמעיה פנה למבקש אשר נעתר לבקשתו להצטרף לקשר. סוכם כי המבקש ידאג להעברת הרכב לרשות הפלסטינאית למכירתו ולהחזרת מפתחות הרכב לקרלוס אשר יגיש תלונה במשטרה על גניבת הרכב וכי שלושת הקושרים יתחלקו בסכום מכירת הרכב הגנוב. שלושת המעורבים הוציאו את התכנית לפועל. במהלך הקשר ולשם קידומו, נמכר הרכב הגנוב לאדם אחר תמורת 13,000 ש"ח. מסכום זה קיבל המבקש 3,000 ש"ח, קרלוס קיבל 5,900 ש"ח ושמעיה קיבל 3,100 ש"ח.

2. הסניגור הודיע כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה הגם שטען שלמבקש לא היתה כל ידיעה באשר למכירת הרכב בשטחים. במסגרת החלטה זו אין צורך לקבוע ממצא בנדון, מעבר לכך שהעניין הוכח לכאורה ולו על סמך עדותם של קרלוס ושמעיה.

הטענות העיקריות של ב"כ המבקש הינן שקרלוס ושמעיה השתחררו ממעצר בתחילת ההליך בהסכמת המדינה ועל כן קבלת בקשתה תיצור הפלייה וכי בכל מקרה, הוצעה חלופה ראוייה. התובעת הבהירה כי בניגוד למבקש, אין לקרלוס ושמעיה כל עבר פלילי. באשר לחלופה שהוצעה של מעצר בית מלא תחת פיקוח, סבורה התובעת כי לא ניתן לסמוך על המבקש, בין היתר, לאור האמור בתסקיר המעצר.

3. כבר נפסק כי טענת ההפלייה רב כחה עמה. מהצד האחר, הפלייה מלאכותית אינה עומדת במבחן הצדק יותר מהפלייה לא מוסברת. הגישה לפיה יש מקום לאבחן בין נאשם בעל עבר פלילי לבין נאשם שאין לו עבר פלילי, הינה עניינית. עם זאת, העמדה לפיה ניתן להורות על שחרור נאשם בעל עבר נקי ששותף לכאורה למבקש, מלמדת שהעבירה כשלעצמה אינה יוצרת מסוכנות שמחייבת מעצר עד לסיום ההליכים. מכאן יש להתמקד לא במעשה אלא בעושה.

למבקש 19 הרשעות קודמות. כמות זו ממשית. עם זאת, יש לבחון מהותן של העבירות ולא רק מספרן. רוב העבירות אשר ביצע המבקש בשנים האחרונות הינן כלפי הרכוש. ובנוסף לכך ישנן מספר עבירות של אלימות - בין היתר איומים.

תסקיר המעצר התייחס בפרוטרוט לנסיבות האישיות של המבקש. צויין כי הוא מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ ותסכול. עוד נכתב, כי "קיימת רמת סיכון בהמשך מעורבות פלילית הנובעת מהמורכבות הרבה של אישיותו". אך ברודף לכך כתוב, "כי במקרה זה החלופה המתאימה הינה חלופה בה יש גורם מפקח אינטנסיבי סמכותי אשר יש ביכולתו להציב גבולות להתנהגותו...". סבורני, כי התסקיר קלע למצבו של המבקש. אין ערובה לכך שלא יעבור עבירה פלילית זו או אחרת בטווח הרחוק. ברם, אין זו השאלה העומדת להכרעה בבקשה זו. השאלה הראוייה הינה האם החלופה המוצעת תשיג את המטרה. לאמור, האם המבקש יקפיד לשמור על תנאי השחרור לרבות מעצר בית, היה ויוטל עליו. שאלה זו הינה עניין של הערכה. מדובר בתחזית ולא בבירור עובדה מהעבר. בהקשר זה יש חשיבות לרמת המסוכנות של המבקש. עסקינן בעבירת רכוש שהמסוכנות העולה ממנה היה ויקפיד על תנאי שחרור, אינה גבוהה. אומנם מדובר בקשירת קשר אך עולה כי המבקש לא היה היוזם של הרעיון. אין לשכוח כי הרווח הכספי שלו נופל מהרווח הכספי של האחרים. ההחלטה לעצור עד לסיום ההליכים אם לאו, דורשת מבית המשפט לשקול את התמונה המצטיירת בכללותה. השילוב של חומרת המעשה יחד עם ההצעה למנגנון פיקוח יעיל מטה את הכף במקרה דנא בעד קבלת הבקשה. קצין מבחן הביע עמדתו שמפקח בעל סמכות לצד פיקוח שירות מבחן, יסייע למבקש להתמודד במצבי דחק אפשריים ויצמצם את רמת הסיכון להתנהגות פורצת גבולות ולהפרות. עמדה זו נראית לי בנסיבות העניין. החלופה המוצעת כוללת בחובה מרכיבים שמצביעים על היותה ראוייה. בל נשכח כי מצוות המחוקק היא לתור אחר חלופה ראוייה, בכל עבירה.

שמעתי את הערבים המוצעים. קצין מבחן התרשם לחיוב מהם ובעיקר מאחיו של המבקש אשר הציע שהמבקש ישהה אצלו. כן התרשמתי לחיוב מגיסתו של המבקש. התרשמתי שהשניים יתקשרו למשטרה היה והמבקש יפר את תנאי השחרור. התרשמות זו נובעת מאישיותם של השניים ונדמה כי אף המבקש מודע לסיכון שעלול להיווצר אם יפר את תנאי השחרור ויצא ממעצר הבית ללא אישור בית המשפט. בנוסף, הוצעה ערבה נוספת לגיבוי הערבים המוצעים האחרים והתרשמתי לחיוב ממנה וכך גם התרשם עורך התסקיר.

המבקש לכאורה עבר עבירה חמורה אך אין אנו בשלב של גזה"ד. בנסיבות העניין, כאמור דעתי הינה שהחלופה מתאימה וזאת בכפוף לקביעת ערבויות ראויות.

4. סוף דבר, הנני מורה על שחרור המבקש בתנאים הבאים:

א.         שהייה 24 שעות ביממה בביתו של אחיו, אברהם בוקובזה, ת"ז 056768161, מרחוב יעקב פיכמן 4/34 באר-שבע (מעצר בית מלא).

ב.         הפקדת מזומן בסך 15,000 ש"ח.

ג.          ערבות עצמית וצד ג' בסך 150,000 ש"ח.

ד.         מר אברהם בוקובזה, גב' רחל בוקובזה וגב' אתי זריהן, ת"ז 058010927ורחל בוקובזה ת"ז 068530690 ישמשו שלושתם כערבים צד ג'.

ה.         כל ערב יחתום על ערבות צד ג' בסך 150,000 ש"ח. 

על מי מהערבים צד ג' להיות נוכח בבית המתואר בסעיף א', 24 שעות ביממה. להסרת כל ספק יצויין כי על מר אברהם בוקובזה להיות נוכח בביתו, אלא אם כן נמצאת שם אחת מהערבות האחרות.

על הערבים לאפשר למשטרה להכנס לבית בכל עת, לבדיקת נוכחותו של המבקש.

היה ויוודע למי מהערבים כי המבקש הפר את תנאי השחרור עליו להודיע על כך באופן מיידי למשטרה. כמו כן, על הערבות להודיע מיד למר אברהם בוקובזה מספר פלאפון  050-8713484.

ו.                     המבקש יהא בפיקוח קצין מבחן לתקופה של שנה.