שחר יוסף נ' חב' אליאור הובלות 2001 ואח'

פסק דין

בפני ערעור על החלטת הרשם שמואל ברוך מיום 8/9/09 אשר החליט להעמיד את סכום הערבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור על סך של 10,000 ₪ בלבד, וזאת נוכח שכנועו כי מצבו הכלכלי של המערער הינו בכי רע.

המדובר בערעור על פסק דין חלקי שניתן על ידי בית משפט קמא באשר דחה את חבותה של המשיבה מס' 2 בעוד הדיון ממשיך ומתנהל נגד המשיבה מס' 1.

ב"כ המשיבה מס' 1 הודיע לביהמ"ש כי הוא תומך בערעור.

בהחלטתו קיבל הרשם את העמדה כי מצבו הכלכלי של המערער הינו רעוע אך באזנו את הצורך בהפקדת ערבון כדי להבטיח תשלום הוצאות לטובת המשיב במידה ויידחה הערעור לעומת זכות הגישה לערכאות, שהינה חוקתית ויש לכבדה, הרי שתוצאת איזון זה מחייבת אותו, בנסיבות העניין, שלא לפטור לחלוטין את המערער מהפקדת הערובה והוא מפחית את סכומה עד לסכום של 10,000 ₪ בלבד.

אכן, הלכה היא לפנינו כי אין בית משפט שלערעור מתערב בהחלטות דיוניות של בית משפט קמא אלא אם כן הן חורגות באורח קיצוני מן המקובל. אין גם ספק כי החלטה בדבר הפקדת עירבון הינה החלטה דיונית מובהקת.

דא עקא שסבורתני כי נפלה שגגה בפני הרשם. אסביר את דבריי:

היותה של זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, מחייבת ליתן לה משקל עדיף ועודף על זכותו של צד להבטחת תשלום הוצאותיו. בית המשפט העליון קבע כבר לא אחת בעניין זה, כי בשל כך יש לבדוק גם את סיכויי הערעור לצורך הקביעה אם לפטור את המערער מהפקדת ערבון, אם לאו. בבדיקת סיכויי הערעור יקבע ביהמ"ש לא אם יש סיכוי כלשהו לערעור, אפילו הוא קטן, אלא יחייב הוא בהפקדת ערובה רק אם נראה על פני הדברים כי אין כלל סיכוי לערעור ולשון אחר – כי מדובר בערעור סרק.

הרשם כלל לא בדק וכלל לא התייחס לסיכויי הערעור במקרה שבפנינו. עיינתי בפסק הדין של בית משפט קמא ולא אוכל לומר כי המדובר בערעור סרק.

בנסיבות אלה, גם כאשר לפי הצהרתו של ב"כ המערער אין בידי מרשו ליתן ערובה אחרת שלא במזומן, סבורתני כי האיזון פועל לטובתו ויש לפוטרו מהפקדת הערבון.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

שרה ברוש, שופטת

הוקלד על ידי: עידית סלמונוביץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: