שאלת סיווג תקבול כהכנסה הונית או הכנסה פירותית

המחלוקת בערעור זה מתמקדת בסוגיית סיווגו של תקבול שקיבל המערער ביום 2.9.2008 בסך של 400,000$ שהם שווה ערך לסך של 1,447,200 ₪ . בעוד שהמערער טוען כי מדובר ב-"הכנסה הונית" ממכירת נכס החייבת במס רווח הון כפי שקבע המחוקק, טוען המשיב כי מדובר ב-"הכנסה פירותית" החייבת במס בשיעור הנהוג בגין רווח פירותי.  

א.         הפרטים הדרושים לעניין

1. ביום 23.3.93 הוקמה חברת וקטור הנדסה וטכנולוגיות (1993) בע"מ (להלן: "חברת וקטור") העוסקת ביצור אריזה והפצה של תוכנות חברת מיקרוסופט, על פי הסכם התקשרות עם האחרונה.
2. המערער יחד עם חברה זרה הולנדית בשם Hallmark Chemicals B.V (שתיקרא להלן: "הולמרק") החזיקו 100% מהון המניות של חברת וקטור.
3. ביום 30.1.07 נכרת הסכם מכירה שבו מכרו המערער והולמרק את מניותיהם בחברת וקטור לחברה ציבורית בשם סי די אי (קומפקט דיסק אינטרנשיונאל) בע"מ, להלן: "CDI" ). על פי ההסכם יקבל כל אחד מהמוכרים עבור כל מניותיו סך של 450,000$.
4. ביום 6.3.07 נכרת הסכם נוסף בין חברת וקטור למערער שהוגדר הסכם ייעוץ (להלן: "הסכם ייעוץ"). על פי ההסכם, יועסק המערער על ידי חברת וקטור בניהול ויעוץ למשך 3 שנים תמורת 35,000 ש"ח לחודש. בנוסף, על פי סעיף 3(ד') לנספח, וקטור תשלם למערער בונוס מיוחד (להלן: "הבונוס") במידה והוא יצליח לגרום להארכת ההתקשרות של חברת וקטור עם חברת מיקרוסופט.
5. ביום 2.9.09 ולאחר השגת ההסכמה של מיקרוסופט להארכת ההתקשרות עם וקטור הוציא המערער חשבונית מס לחברת וקטור בסך של 1,447,200 ₪ (בצירוף מע"מ). בחשבונית נרשם שסכום זה הינו תשלום לפי סעיף 3(ד) לנספח מיום 6.3.07 המתייחס לבונוס.
6. ביום 30.12.09, שנה וארבעה חודשים לאחר הוצאת החשבונית, נערך הסכם נוסף בין CDI לבין המערער והולמרק שהוגדר התוספת השנייה להסכם מיום 30.01.07 (להלן: "התוספת השנייה"). בסעיף 1 לתוספת השנייה נרשם "הסכום של 400,000$ לשני [למערער א.ס.] לפי סעיף 3(ד) להסכם הייעוץ (הנספח) יחשב לכל דבר ועניין כתשלום נוסף עבור המניות שנמכרו הואיל ותשלום זה משקף שווי נוסף של מניות הנובע מהארכת הסכמי מיקרוסופט". בסעיף 2.1 לתוספת השנייה נכתב "... בנוסף משולם סכום של 400,000$ בגין התאמה במחיר המניות וזאת בשל הארכת ההסכמים עם מיקרוסופט עד יום 30/6/09. שני (המערער) קיבל סכום זה עבור המוכרים. המוכרים מאשרים את קבלת הסכום" (אין מחלוקת שהסך של 400,000$ שווה לסך של 1,447,200 ₪).   
7. ביום 31.12.09 יום לאחר החתימה על התוספת השנייה, הגיש המערער את הדו"ח על הכנסותיו לשנת המס שבערעור שבו הוא מצהיר על הכנסתו מהבונוס כרווח הון בסך של 1,447,200 ₪ החייב במס בשיעור של 20%.
8. המשיב טוען כי יש לסווג את הבונוס כהכנסה פירותית בידי המערער לפי סעיף 2(1) לפקודה כהכנסה ממשלח יד, או לחילופין כהכנסה מעסקת אקראי שטיבה מסחרי ולחילופי חילופין כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.
9. המערער טוען שהתקבול שקיבל בסך של 400,000$ הינו חלק שני למכירת זיכיונות מיקרוסופט בהמשך לעסקת מכירת מניות בחברת וקטור לחברת .CDI לפיכך מדובר בהכנסה הונית החייבת במס רווח הון לפי חלק ה' לפקודת מס הכנסה, כפי שדווח על ידי המערער.

ב.         טענות המשיב

1. הדרישה שתקבול יהווה "הכנסה" אינה מחייבת כי ההכנסה תחזור על עצמה בפועל, ועל כן גם הכנסה חד פעמית עשויה להיחשב בנסיבות המתאימות הכנסה החייבת במס.
2. עו"ד פולמן, שייצג בעסקה את המערער והעיד מטעמו, העיד כי ההנחה של הצדדים, טרם החתימה על הסכם הייעוץ, הייתה, כי יש צורך במערער עצמו באופן פרסונלי, על מנת להאריך את ההסכם מול מייקרוסופט.
3. המשיב סיווג ומיסה את העסקה בהתאם למתווה שנעשה בפועל על ידי הצדדים. המשיב מיסה את העסקה כפי שעולה מההסכמים שנחתמו על ידי המערער עצמו. המערער, מנגד, מנסה להתנער מן האמור מההסכמים עליהם חתם ומדרך הצגת הדברים בהסכמים שנחתמו על ידו בזמן אמת, תוך שהוא טוען כי מדובר ב"ניסוח אומלל".