פס"ד בבקשה לביטול שינוי שם קטין והחזרת שמו המקורי

לפני בקשה שהגישה האפוט' לדין בשמו של הקטין, לאחר שאמו שינתה את שמו מ - "ש" ל"***'" (שם של שחקן הודי אותה האם מעריצה).

הבקשה הינה לבטל את השינוי שנעשה ע"י האם ולהשיב לקטין את שמו המקורי.

העובדות הצריכות לעניין:

1. האם היא אם חד הורית לשני ילדים, בהם הקטין, מאבות שונים שזהותם אינה ידועה. הקטין נולד בחודש 07/20 ולאחר שנולד, נרשם שמו של הקטין "ש" על שם סבו.

2. האם והקטינים התגוררו בבית הוריה, אולם על רקע מחלוקות שהתגלעו בין האם להוריה בנוגע לדרך הטיפול בקטינים הומלץ על ידי גורמי הטיפול ברווחה על הוצאת האם והקטינים מבית הסבים ושילובם בבית שבתאי לוי. למרבה הצער, המעבר לבית שבתאי לוי לא צלח בעיקר בשל תפקודה הלקוי של האם.

3. ביום 19.10.22 הוכר הקטין כקטין נזקק ע"י בית המשפט לנוער (תנ"ז 43999-09-22) ,והחל מנובמבר 22' הוא מתגורר אצל הסבים במסגרת אומנת קרובים, ומקיים מפגשים עם אימו במרכז קשר.

4. ביום 10.9.25 הגישה האפוט' לדין בשמו של הקטין את הבקשה שבכותרת, על רקע הודעת האם במהלך וועדת תכנון וטיפול מיום 10.6.25 כי שינתה את שמו הפרטי של הקטין בתעודת הזהות מ"ש" ל"***", שינוי שלדעת כלל גורמי הטיפול בוועדה (בהם נציגת הפיקוח, פסיכולוגית, מנחת האומנה, ראש צוות עמותת האומנה ועוד) אינו עולה עם טובתו של הקטין, הגדל במשפחה המקיימת אורח חיים דתי-חרדי והשם שבחרה לו אמו אינו הולם את החיים המוכרים לו.

    

   עמדת אם הקטין:

5. הבקשה הומצאה לאם אשר לא הגישה כתב הגנה. בהתאם להחלטה מיום 29.1.26 נקבע כי ככל שהאם לא תגיש התנגדות יינתן פס"ד על סמך החומר הקיים בתיק וייקבע הגורם שיהיה מוסמך לשנות את שם הקטין במרשם האוכלוסין.

6. בהתאם להודעת עדכון מיום 26.2.26 , בשיחה שערכה העו"ס עם האם הוסבר לה כי במידה ולא תגיב תתקבל החלטה שלא בפניה והומלץ לה לפנות לקבלת ייצוג.

7. האם עמדה על סרובה לשינוי שמו של הקטין והוסיפה כי מבחינתה היא תיקרא לקטין "מוחמד" ושאף אחד לא יתערב.

8. יוטעם כי בהודעת העו"ס צויין כי לאחרונה ניכר שינוי במצבה הנפשי של האם והקשר עם הקטינים הצטמצם.

    

   הנימוקים העומדים בבסיס הבקשה – עמדת האפוט' לדין

9. השינוי שנעשה מנוגד לזיקה של הקטין למשפחתו, לרגשותיו, למסורתו ולתרבות אליה הוא משתייך. הקטין מזוהה כל חייו עם שם פרטי "ש" ואין כל מקום לעשות שינוי בעניין זה. בשל גילו הצעיר, הקטין אינו יכול להביע את דעתו ורצונו, ושומה היה על האם להימנע מהחלפה לשם שמנותק משרשרת חייו של בנה הקטין.

    

   עמדת מנחת האומנה:

10. מנחת האומנה ציינה כי הקטין "הינו ילד בוגר ונבון, ומודע לכך ששמו הוא ש', הוא יודע שזה גם שמו של הסב שמגדל אותו". עוד ציינה כי "בגיל זה השם אינו רק תווית אלא חלק בלתי נפרד מהזהות שלו ומהאופן שבו הילד תופס את עצמו ואת מקומו בעולם. שינוי חד ומהותי בשם עשוי לערער את תחושת היציבות והרציפות הנדרשת להתפתחות תקינה. שינוי השם עשוי לפגוע בתחושת השייכות של הילד לסביבתו וליצור בלבול וניכור".

11. הודגש כי הרקע להחלפת השם כחלק מהקונפליקט בין האם לבין הוריה-הסבים שמגדלים באומנה את שני ילדיה, עשוי להתערער האיזון העדין הקיים בין נאמנות הילד לאימו לצד נאמנותו לסבים מה שעשוי לפגוע בתחושת הבטחון של הקטין בעולם המבוגרים.

12. עוד צויין כי בסביבה החרדית בה גדל הקטין "שינוי השם לשם של שחקן הודי עשוי לגרום לו למבוכה וניכור בקרב חבריו לגן ולצוות החינוכי ולגורמים נוספים בקהילה". ובהקשר זה צויין כי כבר עכשיו צוות המרפאה בה הקטין מטופל, פונים אליו בשם '***' וזה גורם לו למבוכה.

13. עוד הודגש כי על רקע מורכבות הקשר של הקטין עם אמו ועם הסבים, הוא זקוק במיוחד לרציפות וליציבות בחייו עד כמה שניתן.

14. עו"ס האומנה סבורה כי החלפת השם לקטין עשויה לפגוע בו, ויש לפעול על מנת להשיב לקטין את שמו, תוך שינוי שמו במרשם.

     

    עמדת ב"כ היועמ"ש:

15. ב"כ היועמ"ש, הבהירה שאינה מתערבת בשינוי שם פרטי ומותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

     

    המלצות התסקיר:

16. מהתסקיר עולה כי הקטין, כיום בן 5.5 שנים ומתגורר כאמור אצל סביו, מנהל אורח חיים חרדי ומיום לידתו נשא את השם "של'" על שם סבו המגדל אותו ומהווה דמות מרכזית ומשמעותית בחייו.

17. בתסקיר צויין כי הודעת האם מיום 10.6.25 על שינוי השם נעשה באופן חד צדדי ללא כל התייעצות עם גורמי טיפול וללא בחינת השלכותיו על רווחתו הנפשית של הקטין כשלדבריה "השינוי נעשה מתוך תחושת כעס כלפי אביה, הסב המגדל את הקטין וכן מתוך הזדהות עם שחקן הודי אותו היא מעריצה".

18. עוד צויין בתסקיר כי האם אינה מעורבת באופן פעיל בגידולו של הקטין, המפגשים ביניהם מתקיימים במרכז קשר תחת פיקוח ובאופן לא עקבי וההחלטה לשנות את שם משפחתו של הקטין נעשתה ללא קשר למציאות חייו, לאורח החיים בבית הסב, ללא מחשבה על ההשלכות החברתיות ותוך התרסה כלפי הסב המטפל בקטין בפועל.

19. העו"ס ציינה כי התנהלות זו של האם, מעידה על חוסר הבנה והתחשבות בצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים של הקטין ואינה נובעת משיקולים הקשורים לטובתו, אלא משיקולים אישיים הנוגעים בכעס ובמתיחות ביחסים בינה לבין אביה כשהיא רואה בקטין אובייקט בקונפליקט מול הסב, תוך פגיעה בצרכיו הרגשיים ובתחושת הביטחון הבסיסית שלו.

20. העו"ס התרשמה כי שינוי שמו של הקטין אינו משרת את טובתו ואף עשוי להזיק להתפתחותו הרגשית והתפתחות זהותו האישית, והמליצה על השבת שמו ל"ש" המשמש אותו מאז לידתו ומשקף את זהותו שורשיו ותחושת השייכות לסביבתו.

     

    דיון והכרעה:

     

21. לאחר שעיינתי בבקשה, בהמלצות התסקיר, שוכנעתי כי טובתו של הקטין מחייבת היענות לבקשה.

     

    סעיף 13 לחוק השמות תשט"ו-1956 מסדיר את האופן בו ניתן לשנות שמו של קטין:

     

    "13.(א)הוריו של קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין עשר שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ולעניין הוספת שם על השם הקיים – אלא אם כן נתן את הסכמתו להוספה מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט.

    (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף לו שם על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב.

    (ג)קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

    (ד)הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו."

22. סעיף 14 לחוק עוסק בשינוי שם ע"י אפוטרופוס, ואף הוא נותן מעמד בכורה לעמדת הקטין, רצונו ורגשותיו בעניין, ובלבד ש"ניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של האדם, לפי העניין".

23. מהאמור לעיל עולה כי חוק השמות נותן משקל רב לרצונו של הקטין ולרגשותיו, ואף מעניק לקטין את הזכות לפנות לבית המשפט בתביעה לשינוי שמו.

24. חוק השמות, אמנם מאפשר להורה לשנות שם פרטי של קטין מתחת לגיל 10 ללא צורך באישור שיפוטי או בשמיעת עמדתו של הקטין, יחד עם זאת משההכרעה הובאה לפתחו של בית המשפט שומה עליו להכריע בבקשה בהתאם לטובתו של הקטין שהיא כידוע "עמוד האם ועמוד הענן".

25. כב' השופט אסף זגורי, בש"ש (משפחה נצרת) 53030-09-17כ. ס נ' י.א (4.10.2019) ציין כי "השם הפרטי שניתן לילדים על ידי ההורים סמוך ללידתם הוא פרי מקבץ של נימוקים, טעמים, אסוציאציות, אמונות, נסיבות, אסטרטגיות, נרטיבים ורעיונות. אלה קשורים לאישיות ההורים אך גם לחברה, למסורת ולדת אליה הם משתייכים". כב' השופט זגורי הפנה לעבודת תזה של אושרי זיגלבוים, "השתקפותה של הגלובליזציה בבחירת שמות פרטיים ליילודים יהודיים בישראל מתחילת המילניום" מאי 2014, אוניברסיטת חיפה, וציין כי בעבודת מחקר זו פורטה שורה ארוכה של נימוקים לבחירת שם פרטי המתקבצים להם ב-3 קבוצות של נימוקים:

    א. נימוקים פסיכולוגיים (ביטוי נרקסיסטי נורמלי, המשכיות שם משפחת אם בשם פרטי של היילוד, מילות שייכות בשם, מכנה משותף בין שם ההורים לשם היילוד, תיקון יחסי הורה-ילד); רגשות ההורים (רגשות שהשם מעורר, קונוטציות רגשיות כלפי השם, רגשות כלפי נושא השם, הנצחה של אדם קרוב, ביטוי משאלה עבור היילוד, רגשות ההורה כלפי שמו);

    ב.  נימוקים לשוניים (ריבוי אותיות לחיזוק השם, הימנעות מאותיות מסוימות, צליל נעים, חריזה, צליל גלובלי, קרבה פונטית לשם אחר, משמעות סמנטית ועוד);

    ג.   נימוקים סוציולוגיים ומושפעות חברתית;

26. עוד צויין בפסק הדין כי  "מחקרים מראים כי בחירה בשם פרטי ליילוד על פי שם של קרוב משפחה של אחד ההורים הינו מהלך נפוץ גם בחברה המערבית במשך עשורים רבים. אופיינה נטייה לקרוא ליילודים בעיקר על שם קרובי משפחה מצד האב (2/3 מהמקרים), כאשר בדרך כלל מדובר היה בבחירת שם מי מהורי האב או בחירה באח אהוב במיוחד. זאת ועוד, נמצא כי לעתים יש בכך כדי לקיים קרבה מיוחדת בין היילוד לבין קרוב המשפחה שעל שמו הוא נקרא, חרף פער בין-דורי ביניהם ( Alice S. Rossi "Naming children in the Middle-class Families" American Sociological Review vol. 30(4) 1965 499-513). שם פרטי שניתן ליילוד בעקבות סבתא מבסס מאוחר יותר את המקום של אותו ילד במשפחתו."

27. אף במקרה שלפני, לאחר שנולד, נבחר שמו של הקטין "ש" כשם סבו. כיום סבו של הקטין מהווה דמות מרכזית ומשמעותית בחייו.

28. במקרה זה בחרה האם, שאינה מגדלת את הקטין בפועל בשל קשיים משמעותיים בתפקודה, בשינוי שמו של הקטין תוך בחירת שם הזר לעולמו, שם שנבחר באופן אקראי לחלוטין מתוך עולמה הפנימי הנוכחי של האם, עולם המנוגד לאורח החיים בו הקטין גדל, לא מתוך ראיית טובתו של הקטין או חשיבה מינימאלית על טובתו, אלא כחלק ממאבק של אם הקטין בהוריה המגדלים את הקטין, כל זאת ללא הבנה של השלכות מהלך זה על הקטין במגוון תחומי חייו.

29. כפי שעולה מהתסקיר, הקטין מנהל אורח חיים חרדי. במשך שנות חייו, מזוהה הקטין בשם זה בסביבתו החברתית, המשפחתית והקהילתית, ושם זה הוא חלק בלתי נפרד מזהותו האישית.

30. מעבר לכך שהאם אינה מעורבת באופן פעיל בגידולו של הקטין (למעט מפגשים לא עקביים במרכז קשר), מהלך זה של האם מעיד כשלעצמו על חוסר הבנה והתחשבות בצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים של הקטין, אשר משמש ככלי במאבק של האם בהוריה.

31. כפי שציינה העו"ס בתסקיר, "בהתחשב בעברו המורכב של הקטין ובצורך שלו ביציבות, עקביות וביטחון רגשי, כל שינוי חיצוני בזהותו ובפרט בשמו עלול לגרום לערעור נוסף בתחושת היציבות והביטחון הבסיסיים שלו. שינוי שמו של הילד בשלב זה של התפתחותו עשוי לגרום לערעור בזהותו האישית, בלבול ביחס למקומו במשפחה ופגיעה בתחושת השייכות", לפיכך המליצה על השבת שמו של הקטין ל"ש".

32. אשר לרצונו של הקטין, כפי שעולה מדיווח מנחת האומנה הפנייה לקטין בשם *** גרמה לו למבוכה מול צוות המרפאה בה מטופל - דבר המשקף את עמדתו הברורה של הקטין.

33. מאחר ששוכנעתי כי הבקשה של האפוט' לדין והמלצות העו"ס, עולות בקנה אחד עם טובתו של הקטין, והכרחית להתפתחותו האישית התקינה של הקטין אני נעתרת לבקשה ומורה על שינוי שמו הפרטי של הקטין מ"***" ל"ש".

34. בהינתן חוסר שיתוף הפעולה מצד האם והתנהלותה עד כה, אני רואה לנכון להסמיך את סבו של הקטין לחתום על כל מסמך הדרוש לשם קיום הוראות פסק הדין ושינוי שם הקטין במרשם האוכלוסין.

35. למען הסר ספק מובהר כי אין צורך בנוכחות האם בלשכת רישום האוכלוסין או בחתימתה.

36. עוד אני מורה כי עד למתן החלטה אחרת, שינוי שמו הפרטי או שם המשפחה של הקטין במרשם האוכלוסין – ייעשה באישור שיפוטי בלבד.

     

37. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

     

    ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

    ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"ו, 16 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.