ש.י. כהן בע"מ ואח' נ' כחלון ואח'

פסק דין

תביעה זו הוגשה בגין חוב כספי אשר לטענת התובעת הנתבעים חייבים לה בגין רכישת ריהוט עליו לא שילמו את מלוא התמורה לה התחייבו.

במהלך המשפט נשמעו עדויותיהם של מנהל התובעת, של הנתבעים בעצמם ושל אמה של התובעת 2, הגב' אסתר חמאווי.

הצדדים אינם חלוקים ביחס לעובדות הבאות:

המדובר בהזמנת שני מזנונים שבוצעה ביום 24.11.12 בחתימתם של מנהל התובעת ושל הנתבע 1. [נספח 3 לתצהירו של מנהל התובעת]. הנתבע 1 הודה בחתימתו על המסמך.

עלות המזנונים כפי שהוסכם בהזמנה היתה 12,000 ₪.

הנתבעים שילמו עבור המזנונים 10,000 ₪ כאשר בפועל תשלום זה בוצע כמה חודשים קודם לכן במסגרת הזמנת ריהוט סלוני, הזמנה ממנה חזרו הנתבעים. סכום זה נזקף לזכותם בעת הזמנת המזנונים.

המזנונים סופקו והנתבעים עושים בהם שימוש עד היום.

התוספת בסך 2,000 ₪ עליה הוסכם בעת הזמנת המזנונים – לא שולמה.

הנתבעים אינם מתכחשים להתחייבויותם לשלם עבור המזנונים, אולם טוענים כי אינם חייבים לשלם את הסכומים הנ"ל לאור טענות שונות שיש להם ביחס לאיכות המוצר אשר סופק להם על ידי התובעת.

אם כך, הנטל להוכיח את הטענות בדבר איכות המזנונים שסופקו ואת הטענה כי אין עליהם חובה לשלם את שהתחייבו במסמך מיום 24.11.12 – מוטל על הנתבעים.

לנתבעים שתי טענות עיקריות ביחס לאיכות המוצר – הראשונה היא כי ציפוי המדפים הפנימיים והחלקים הפנימיים של המגירות [פורמייקה] שונה מהציפוי החיצוני של המזנון [צבע אפוקסי]. השניה היא כי קיימים מרווחים לא אחידים בין מגירות המזנון.

עיינתי בתמונות שצורפו מטעם הנתבעים להוכחת טענותיהם ולא התרשמתי כי המרווחים בין המגירות הם כאלה המצדיקים את טענות הנתבעים כי המזנונים יוצרו ברמה נמוכה עד כדי כך שיש לפטור אותם מתשלום יתרת החוב בגינם.

יתרה מכך, הנתבעים מודים כי טענותיהם לעניין המרווחים בין חלקי הארון טופלו שלוש פעמים על ידי נציגי התובעת וכי עניין המרווחים סודר [עמ' 6 שורות 20-21].

באשר לטענה בדבר ציפוי חלקי הפנים של המזנונים הרי שאף טענה זו נדחית וזאת משני טעמים. הטעם הראשון הוא כי המדובר בחלקים מוסתרים מן העין ואף הנתבע 1 הודה בעדותו כי כך הם פני הדברים [עמ' 6 שורות 18-21]. הטעם השני הוא כי ככל שהנתבעים היו סבורים כי המוצר שקיבלו אינו מתאים למוצר שהוזמן, היה עליהם לסרב לקבלו או לכל הפחות לבקש להחזירו במועד סמוך למועד האספקה.

העובדה שהנתבעים לא פעלו בשום דרך לביטול העסקה והחזרת המזנונים ועושים בהם שימוש עד היום מלמדת כי הם מתאימים לצורכיהם.

לפיכך, מסקנתי היא כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי אין עליהם חובה לשלם את הסכומים שהתחייבו לשלם בעת הזמנת המזנונים.

למעלה מן הצורך, אציין, כי הצדדים העלו זה כלפי זה טענות שונות בכל הנוגע למערכת היחסים ביניהם החל משלב הזמנת מערכת הישיבה הסלונית ועד למועד הזמנת המזנונים. לא מצאתי לנכון לדון באותן טענות הואיל ואין הן נדרשות לצורך הכרעה בתיק זה כמפורט לעיל.

לפיכך, התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעת 2,043 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.