ש. י. גיל פרויקטים בע"מ נ' פוליאקספורטן בע"מ ואח'

החלטה

זוהי בקשה לקבוע כי צו עיקול שניתן לבקשת המשיבה, מבקשת העיקול (להלן: המשיבה) פקע ולחלופין לבטלו.

כללי

המשיבה מנהלת תובענה כספית נגד המבקשת. במסגרת ההליכים בתובענה ביקשה המשיבה וקיבלה צו עיקול זמני על נכסי המבקשת. מתן הצו הזמני הותנה בין היתר בהפקדת מספר בטוחות כמו גם בהמצאת הבקשה למתן צו העיקול למבקשת.

עיקר טענות הצדדים

טענת המבקשת היא, כי המשיבה לא מילאה אחר הוראות תקנה 367 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: התקנות) באופן שיש בו להביא לבטלות צו עיקול. כך, נטען, כי הגם שצו העיקול ניתן ביום 11.7.11 הומצא עותק הצו רק ביום 21.7.11. המצאה זו לא הייתה המצאה "במסירה אישית" כפי שהורה בימ"ש אלא המצאה באמצעות הפקס. בהקשר זה נאמר כי גם אם ניתן לראות בהמצאה בפקס כמסירה אישית הרי שעל פי תקנה 497א (א) לתקנות יש למלא מספר תנאים מוקדמים לצורך כשרות ההמצאה ובהם כי מספר העומדים הנשלח לא יעלה על 10 (ובמקרה הנדון מדובר ב-18 עמודים). משכך, נטען כי לא ניתן לראות במסירה כמסירה אישית בכלל ובנסיבות העניין בפרט. עוד נאמר כי 18 עמודי הפקס שנשלחו אינם כוללים את נספחי הבקשה ועותק כתב הערבות ושאר הבטוחות שהופקדו וגם בכך חטאה המשיבה.

בתגובה נטען כי מסירת צו העיקול בוצעה לכתובת המבקשת ברשם החברות, רחוב הנס מולר 21, קריית- ביאליק. השליח, למרבה הצער, לא מצא במקום את משרדי המבקשת אלא מסעדה בשם "השחר". שליח המשיבה שוחח עם מנהל המשיבה וביקש לדעת היכן מצויים משרדי המשיבה. מנהל המסעדה ציין כי הוא מכיר את מנהל המבקשת ומסר לו את מס' הטלפון הנייד שלו. השליח צלצל למנהל המבקשת והודיעו כי בידו בקשה למתן צו עיקול זמני ועליו למסור לידיו את המסמכים. מנהל המבקשת הנחה את שליח המשיבה למסור את המסמכים לחברו של מנהל המבקשת, מנהל המסעדה וזה האחרון קיבל את המסמכים וחתם על אישורי המסירה. עוד טוענת המשיבה כי על פי החלטת בימ"ש, יש להפקיד תחילה את הבטוחות כתנאי לכניסתו של צו העיקול לתוקף. לטענתה, היא קיבלה את צווי העיקול לאחר הפקדת הבטוחות ביום 19.7.11 וביום 21.7.11 המציאה אותם כדין לידי המבקשת.

בטיעונו בע"פ הוסיף ב"כ המבקש כי לדידו צו העיקול ניתן כבר ביום 11.7.11 וממועד זה יש למנות 3 ימים להמצאת צו העיקול. השלמת הבטוחות בהתאם להחלטת בימ"ש אינם משנות ממהות הצו שניתן אלא רק מאפשרות המצאתו למחזיקים. לצורך ענייננו, כפי שיפורט להלן, אין צורך להכריע בטענה זו הגם שלדידי היא אינה נקייה מספקות.

להשלמת הדיון אציין כי השליח מטעם המשיבה הוזמן כדין להיחקר במסגרת הדיון בבקשת המבקשת אולם לא התייצב. לנפקותה של אי התייצבות זו אדרש בהמשך.

דיון והכרעה

לטעמי יש להיעתר לבקשה ולקבוע כי צו העיקול פקע. הטעמים לכך הם כי צו העיקול לא הומצא כדין משעה שהומצא.

כאמור לעיל, הומצא צו העיקול בצירוף מסמכים נוספים בשתי דרכים: האחת, המצאה לידי מנהל המסעדה בכתובת הידועה ככתובתה של המבקשת ברשם החברות. השנייה, המצאה באמצעות הפקס. לדידי, המצאת צו העיקול בשני הדרכים דלעיל לוקה בחסר ומביאה לבטלות צו העיקול.

לצורך הדיון נניח, מבלי לפסוק, כי המצאה באמצעות הפקס הייתה אפשרית בנסיבות העניין, נוכח הוראת בית המשפט על ביצוע "מסירה אישית". יחד עם זאת, לית מאן דפליג, כי לביצוע המצאת כתבי בי דין באמצעות פקס כללים שעליהם יש להקפיד בעת ביצוע ההמצאה. תקנה 497 א (א)(3) קובעת כי אחד התנאים לכשרות ההמצאה הוא כי "מספר העמודים של כתב בי-הדין אינו עולה על עשרה, ובסיום הכתוב בכל עמוד מופיעה חתימת השולח". במקרה שלפנינו לא שנוי במחלוקת כי נשלחו למבקשת 18 עמודים (לא כולל עותק מן הביטחונות שהופקדו ע"י המשיבה) כך שאין מדובר בהמצאה שבוצעה בהתאם לתקנות, מה עוד שלמבקשת לא הומצאו, לטענת המבקשת, עותק הבטחונות שהופקדו בהתאם להחלטת בית המשפט, כתנאי לכניסת צו העיקול לתוקף.

הדרך האחרת בה בוצעה המצאה היא במסירת המסמכים לידי בעל המסעדה המופעלת בכתובתה הרשומה של המבקשת אצל רשם החברות. אין צורך להכביר מלים על כך שאין מדובר בהמצאה כדין. תקנה 484 לתקנות מאפשרת המצאה לתאגיד בדרך של הנחת כתב בי דין במענו הרשום של התאגיד. ברם, מקום בו ברור לשליח המבצע את המסירה כי התאגיד אינו מנהל עסקים ואינו פועל באותה כתובת איזו תכלית עשויה להיות להנחת הכתב באותו מקום? יש לזכור לעניין זה שלפחות את מתכליותיה של ההמצאה היא ליידע את הנתבע או בעל הדין שכנגד אודות ההליכים הננקטים נגדו שיש בכוחם לפגוע בו. תכלית זו אינה מוגשמת באמצעות המצאה במען בו ידוע למוסר כי הנמען איננו קיים. דרכי המצאה אחרות הן המצאה למורשה של הצד שכנגד או המצאה למנהל הצד שכנגד. במקרה דנא, יש להניח כי המשיבה ביקשה לסמוך של שילוב דרכי ההמצאה: המצאה למורשה מאת מנהל המבקשת. לטעמי ניסיון זה לא יצלח ולו מן הטעם שהשליח מטעם המשיבה אשר מסר גרסה מטעמה בעניין נסיבות ביצוע המסירה לא התייצב להיחקר על תצהירו הגם שהוזמן ומכאן שגרסה זו אינה יכולה לשמש ראיה לנכונותה בהליך שלפניי. בנפול גרסת שליח המשיבה אין עוד כל בסיס לקבוע כי במסירה חוקית של הבקשה לצו העיקול עסקינן. משכך, אין מנוס מלקבוע כי צו העיקול בטל הואיל ולא קוימו בנסיבות העניין הוראות תקנה 376 (ב) לתקנות.

אם יטען הטוען כי הקביעה לפיה דינו של צו העיקול בטלות מחמת אי הקפדה פרוצדוראלית על דקדוקיה של המצאה מחמירה עם המשיבה יתר על המידה הרי שהתשובה לטענה זו מצויה בדברי בית המשפט העליון בבע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט (3) 132 (2004) שם אומר בית המשפט: "נקודה שראוי לדעתי להטעימה גם מעבר לתיק זה היא כי עסקינן בהליך זמני המתנהל במעמד צד אחד, שעה שלצד שכנגד אין כל אפשרות לעקוב מיוזמתו אחרי החלטותיו של בית-המשפט, והוא תלוי לחלוטין במגיש הבקשה לסעד הזמני. לפיכך אם נפלו בהליך כזה פגמים, יש לדקדק בהם אף מעבר לרגיל, ואף אם אינם יורדים לשורשו של ההליך. דבר זה מייחד את ההליך שבמעמד צד אחד מהליכים אחרים, וכאן נודעת חשיבות רבה במיוחד להקפדה הפורמאלית. .. (הדגשה הוספה). דברים אלה יפים גם להליך שלפניי.

אשר על כן אני קובע כי צו העיקול פקע. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות ההליך בסך 1500 ₪.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: