פס"ד בשאלת היכולת של אלמנה לשנות צוואה הדדית

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא (כב' השופטת ענבל וקנין-הרנשטיין) במסגרת ת"ע 19060-05-25 מיום 20.12.25 בה קבע בית המשפט כי (להלן: "ההחלטה") כי המנוחה יכולה הייתה לשנות את הצוואה ההדדית שערכה עם המנוח, ועל כן אין מקום לדון בצוואה המוקדמת אלא רק בצוואתה המאוחרת.

הצדדים להליך: המבקשים והמשיבים הינם ילדי המנוחים.

המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 21.12.2024. המנוחה הותירה אחריה מספר צוואות שערכה:

צוואתה האחרונה מיום 20.9.2007, שאותה עותר המשיב לקיים.

צוואה מיום 12.9.2004, שהינה צוואה שערכה המנוחה עם בעלה המנוח, ואותה עותרים המבקשים לקיים.

בין לבין ערכה המנוחה צוואה נוספת ביום 17.4.2007.

בעלה של המנוחה הלך לבית עולמו לפניה ביום 16.12.2005. לאחר פטירתו ניתן צו לקיום צוואתו, שהיא הצוואה המשותפת עם המנוחה, ביום 16.3.2006.

במסגרת צוואות המנוחים נקבעו ההוראות הבאות, שהן במוקד המחלוקת הנוכחית בין הצדדים:

12. אנו מצווים כי מאחר וצוואה זו מורכבת משיקולים שונים, והיא נעשית בהבנה בין שנינו, הצוואה תשונה רק ע״י שנינו.