פשה נ' זוכאים

פסק דין

המבקש הגיש התנגדות לביצוע עשר המחאות ע"ס של 3,000 ₪ כל המחאה שזמני פרעונן במועדים שונים בשנת 2003 ובינואר 2004.

השיקים סורבו על ידי הבנק הנמשך בצרוף ההערה "חשבון מוגבל"!

המבקש הגיש התנגדות לביצוע המחאות, ביום 20.5.10. נוכחתי כי ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר.

בפועל הצהיר המבקש כי כתובתו למסירת כתבי בית דין היא בדירה שם מתגוררת אמו ברחוב ארלוזורוב 25/5 בת ים.

נוכחתי כי האזהרה נמסרה בכתובת זו ב- 11.12.09 לאמו אלא שזו סרבה לחתום.

המועד להגשת התנגדות נקוב בדין – 20 ימים מיום מסירת האזהרה לאמור; המועד החוקי להגשת התנגדות עד 3.1.10.

בפועל, הוגשה התנגדות כאמור באיחור של 4 חודשים תמימים.

המבקש לא הניח תשתית עובדתית לקיומו של טעם מיוחד ולו בדל של טעם להגשת התנגדות באיחור כה ניכר.

על פי תקנה 526 לתקנות סד"א, שומה על מי שמבקש הארכת מועד להגשת התנגדות לשכנע את בית המשפט בקיומו של טעם מיוחד להארכת המועד המבוקשת. במקרה דנן, התעלם המבקש לחלוטין מהעבודה שהגיש בקשתו באיחור ולא נתן כל הסבר להארכת המועד המבוקשת הגם שבדף הבקשה נרשם "בקשה להארכת מועד".

על פי תקנה 526 לתקנות סד"א, אין בית המשפט רשאי לדון בבקשה גופה, למקרה ולא שוכנע בקיומו של טעם מיוחד להגשת ההתנגדות באיחור.

למעלה מן הדרוש אסביר כי לא מצאתי סיכויי הגנה לכאורה ולו קלושים בטיעוני המבקש.

לשיטתו; קרסו עסקיו בתחילת שנת 2004 לאחר שרכש סחורה מאת המשיבה.

בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות, טען ששילם חלק מהחוב.

כאשר נשאל ישירות מה היה סכום חובו, כמה שילם וכמה נותר, התעלם כללית ולמעשה "לא ידע". משכך; גם אין בהתנגדות שהגיש סיכויי הגנה לכאורה ולפיכך, דינה דחייה.

התוצאה היא שדוחה ההתנגדות הן מהסיבה שהוגשה באיחור ובהעדר טעם מיוחד והן מהסיבה שאינה מגלה סיכויי הגנה לכאורה.

מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בגין הדיון היום בסך של 3,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק, ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד, עד לתשלום בפועל.

הליכי הוצל"פ בתיק הוצל"פ המקושר – 2005963092, ימשכו כסדרם בלוויית ההוצאות שנפסקו היום.

ניתן והודע היום א' אב תש"ע, 12/07/2010 במעמד הנוכחים.

כוכבה לוי, שופטת