בוזגלו נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

מבוא

1.זוהי בקשה למתן הפטר לשני החייבים בתיקים המאוחדים. מדובר בחייבים שהם בעל ואשה. בעניינו של החייב מנוהל הליך לבקשת החייב מאז שנת 2006. ביום 31/3/2011 הוכרז החייב פושט רגל. זאת לאחר דיון שהתקיים בעניינו, ולאחר שבעלי התפקיד הסירו התנגדותם להכרזתו פושט רגל. על החייב הושת חיוב חודשי בסך 1,500 ₪ ועו"ד בן ארצי התמנה כנאמן בעניינו.

אשת החייב הגישה בקשה למתן צו כינוס בעניינה רק בשנת 2013 וזאת בתיק 45277-07-13. צו כינוס בעניינה של אשת החייב (להלן: "החייבת") הוצא ביום 8/8/2013 והושת עליה צו תשלומים חודשי בסך 500 ₪. החייבת הוכרזה פושטת רגל ביום 19/10/2015 . זאת לאחר שהצעת הסדר שהגישה נדחתה. ההצעה התבססה על כונה לממש זכויותיה של החייבת בנכס מקרקעין המשמש כחנות (להלן: "החנות"), והזכויות בה רשומות על שמה ועל שם החייב. גם בהליך של החייבת עו"ד בן ארצי מונה כבעל תפקיד.

יצויין כי הליך חדלות הפירעון שניהלה החייבת קשור גם להליך חדלות פירעון שניהלה אחותה גב' טורג'מן ציפורה בתיק 41986-05-14. זאת מכיוון שנטען על-ידי החייב והחייבת כי הזכויות בחנות שייכות בפועל לגב' טורג'מן למרות רישום הזכויות ע"ש החייב והחייבת. בפועל הליך זה הסתיים לאחר שהצעת הסדר שהציעה גב' טורג'מן לנושיה אושרה ביום 19/10/2015, ולחייבת זו ניתן בו ביום הפטר מותנה.

2.ביום 11/7/2013 נדונה בפני כב' השופטת טאובר בקשת החייב למתן הפטר מותנה לפיה היה והחייב יפקיד בקופת הכינוס סך נוסף של 50,000 ₪ בתוך עד 120 יום הוא יופטר מחובותיו.

לדיון לא התייצבו נושים. במהלך הדיון נידון מידע לפיו החייב מנהל עסק של חניון ואולם לאחר שהנאמן דווח כי מדובר בעסק שהכנסותיו נמוכות וכי לאור זאת שוכנעו נושים לא להתייצב לדיון, נענתה בקשת החייב וניתן לו הפטר מותנה.

ביום 23/7/2014 לאחר שהחייב השלים המוטל עליו, ניתן לו הפטר מלא מחובותיו.

3.ביום 15/9/2016 הגישה נושה משותפת של החייב והחייבת גב' שמואלוב ציפורה בקשה לביטול צו ההפטר שניתן לחייב ביום 23/7/2014. זאת בטענה כי צו זה ניתן בהסתמך על מצגי שווא שהציג החייב בהסתירו כי הוא בעל הזכויות בשני נכסי מקרקעין - חנות ודירת מגורים. נטען כי לחייב זכויות במחצית הזכויות בכל אחד מהנכסים.

לא התבקש בבקשה ביטול ההליך בעניינו של החייב כליל, מחמת חוסר תום לב בהגשתו או בניהולו.

4.ביום 27/11/2016 ניתנה החלטה מפורטת בבקשת הנושה שתוארה לעיל. בהחלטה פורטו כל העובדות הרלוונטיות להליכים השונים של החייב, החייבת, ואחות החייבת (להלן: "החלטת ביטול ההפטר").

בהחלטה התקבלה בקשת הנושה לביטול ההפטר שניתן לחייב. זאת בהתבסס על הקביעות העובדתיות כדלקמן:

Iלחייב מחצית מזכויות רשומות בחנות, לגביה לא היה כל מידע לבית-המשפט שעה שניתן צו הפטר חלוט לחייב.

IIלחייב מחצית מהזכויות בדירת המגורים בה הוא מתגורר עם החייבת. בשל אי פירעון הלוואה מובטחת במשכנתא, הבנק, הנושה המובטח, נקט בהליכים למימוש הבטוחה. נטען כי מכיוון שבהליכים אלו לא עומדת לחייבים הגנת דיור חלוף, עסקינן בנכס שערכו על סמך חוות דעת שמאית מעל למליון ₪. משכך יש לקחת שווי זכויות החייב בנכס זה לצורך מתן הפטר חלוט לחייב בסכום גבוה יותר ממה שחושב בפועל והכל בהנחה שהנכס ימומש על-ידי הנושה המובטח.

נקבע בהחלטה כי זכויותיו של החייב בחנות הוסתרו מבית-המשפט שעה שניתן הפטר חלוט לחייב ודי בכך כדי להיעתר לבקשה ולבטל ההפטר שניתן על סמך מידע חסר. עוד נקבע כי עובר למתן ההפטר לחייב נלקח בחשבון שווי נמוך יותר מהשווי הנכון של זכויות החייב בנכס המגורים בשל אפשרות מימושו על-ידי הבנק הנושה, וגם בכך יש לתרום ולהביא לקבלת הבקשה לביטול צו ההפטר שניתן לחייב.

5.לאחר מתן ההחלטה המבטלת ההפטר שניתן לחייב, אוחד בהחלטת נשיא בית משפט זה כב' השופט יוסף אלרון, מיום 27/12/2016, הדיון בבקשות החייב והחייבת. זאת חרף התנגדות ב"כ החייב אשר הבהיר כי הגיש לבית המשפט העליון השגה כנגד החלטת ביטול צו ההפטר שתוארה לעיל מיום 27/11/16. הערעור נדון בביהמ"ש העליון במסגרת ת.א 10013/16.

6.ביום 23/1/2017 התקיים דיון בתיקים המאוחדים.

בדיון זה הבהיר ב"כ הנושה לראשונה עמדתו כי מטרתו בהגשת בקשה לביטול צו ההפטר בתיקו של החייב היתה להביא לפתיחת ההליך מחדש. זאת כדי לאפשר במסגרתו מימוש נכסי החייב והחייבת ולאחר מכן עם תום מימושם לעתור לביטול ההליך כולו בשל טענת חוסר תום לב בהיווצרות החובות וחוסר תום לב בהצגת מידע מלא באשר לנכסי החייבים.

אין טענה לב"כ הנושה כי החייבים לא התנהלו כראוי בהליך.

יצויין כבר עתה כי ספק בעיני באם ניתן לאפשר מימוש כוונה זו של ב"כ הנושה. ספק בעיני אם אין עסקינן במקרה כזה בשימוש שלא בתום לב בזכויות דיונית. לעניין זה יש ממש לדעתי בעמדת ב"כ נושה אחר של החייב, עוד וולר, כפי שנשמעה בדיון ביום 23/1/2017.

7.במהלך הדיון ביום 23/1/2017 שקלו הצדדים הצעות שהועלו בדיון לא פורמלי שהתקיים בהסכמתם ולאחר שלא הושגה הסכמה ביקש ב"כ שני החייבים לדון בבקשתם המשותפת למתן הפטר מותנה לשני החייבים. הפטר מותנה בתנאי שהחייבת תשלם לקופת הכינוס סכום נוסף של 100,000 ₪ ב-50 תשלומים שווים ובנוסף זו תמחה זכויותיה בחנות לקופת הכינוס כשאלו יוערכו בשווי של 15% נטו מהסכום שיתקבל ממכירת זכויות אלו על-ידי הנאמן לצד שלישי. כן התבקש הפטר מותנה מחודש לחייב תמורת כל הסכומים שכבר הופקדו בקופת הכינוס שלו עובר למתן ההפטר החלוט שבוטל, ובנוסף החייב ישלם לקופה סך שישקף 15% נטו מסכום התמורה שתתקבל עבור מכירת הזכויות בחנות והכל בתוך 60 יום ממתן הודעה על שווי התמורה שהתקבלה עקב מכירת הזכויות בחנות. יובהר כי כל הנוכחים בדיון למעט ב"כ הנושה גב' שמואלוב נתנו הסכמתם לבקשת ב"כ החייבים למתן הפטר מותנה.

8.מאחר והבקשה למתן הפטר מותנה נידונה בדיון אליו לא זומנו נושים, נקבע מועד נוסף לדיון בבקשות למתן הפטר לשני החייבים ליום 6/3/2017. במועד זה לא התייצבו נושים, למעט ב"כ הנושה גב' שמואלוב וב"כ נושה נוסף קרויטר שגיא, ויש לראות כל הנושים שלא התייצבו כמסכימים לבקשה למתן הפטר לשני החייבים.

בדיון מיום 6/3/2017 ב"כ הנושה גב' שמואלוב הביע התנגדות למתן הפטר בתנאים שהוצעו על-ידי החייבים וטען כי יש להותיר ההליכים על כנם נגד שני החייבים, לממש נכסי החייב לרבות דירת המגורים של שני החייבים ולאחר מכן להורות על ביטול ההליכים בעניינם.

במהלך טיעוניו הודיע ב"כ הנושה כי החוב למרשתו של החייבים עומד על סך 30,000 ₪. ב"כ הנושה הנוסף שנכח באולם הצטרף להתנגדות זו של ב"כ הנושה גב' שמואלוב.

9.יש לציין כי ביום 20/12/2016, במסגרת בקשה חוזרת של ב"כ החייב לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 27/11/2016 (סעיף 7 ואילך לבקשה) הובהר כי החייבים הגיעו להסדר פריסת חובות לנושה המובטח (להלן: "הבנק הממשכן") ואין כל כוונה לבנק הממשכן לממש זכויות החייבים בדירת המגורים.

אישור על ההסדר שהושג עם הבנק הממשכן צורף לבקשה.

טענה זו לא נסתרה ויש לה חשיבות משום שהיא שומטת את הבסיס לטענה כי שווי זכויות החייבים בדירת מגוריהם גבוה יותר מהנטען על ידם לאור כוונת הבנק הממשכן למכור הזכויות בהליכי מימוש משכון ,במסגרתם לא עומדת לחייבים טענות לזכאות לדיור חלוף.

10.עמדה זו של ב"כ החייבים כי הבנק הממשכן אינו עתיד לנקוט בהליכי מימוש משכנתא אושרה ע"י ב"כ הנאמן בדיון ביום 23/1/2017. בשל כך גם נכון היה הנאמן באותו דיון להסכים מחדש למתן הפטר לשני החייבים בהנחה כי לחייבים אין נכסים נוספים פרט לחנות ולדירת המגורים וכי אם תמומש דירת המגורים במסגרת הליך הפש"ר ולא במסגרת הליכי הוצל"פ למימוש משכנתא. שווי הזכויות (לאור קיומה של הגנת דיור חלוף) יהיה נמוך יותר.

11.ביום 13/1/2017 הודיע הנאמן על מימוש זכויות החייבים בחנות וביקש אישור בית-המשפט להסכם מכירת הזכות בחנות למר דביר בשארי תמורת סך של 300,000 ₪. נטען כי סכום זה עולה על שווי הערכת הזכויות בחנות על-פי הערכת שמאי, שהתקבלה לפני פתיחת הליכי מימוש הזכויות בחנות.

אבהיר כי בהתאם להסכמות שהושגו 70% משווי התמורה שתתקבל עבור מכירת הזכויות בחנות תשולם לנושה המובטח, 15% משווי התמורה תועבר לקופת הכינוס של הגב' טורג'מן. 15% מהתמורה תופקד לתיק החייבת כאן, והחייב יפקיד לקופת הכינוס סכום נוסף המשקף 15% משווי תמורה זו.

ביום 5/2/2017 ניתנה החלטה המאשרת מכירת הזכות בחנות.

12.ביום 15/52/2017 ניתנה הודעה על המצאת פרוטוקול הדיון מיום 23/1/2017 לנושים הרלוונטים עד מועד הדיון בבקשת ההפטר ביום 6/3/2017, או עד מועד כתיבת החלטה זו לא התקבלו התנגדויות נושים למעט שתי התנגדויות שהושמעו בישיבת יום 6/3/2017 ע"י ב"כ הנושה שמואלוב ציפורה וב"כ הנושה קרויטר שגיא.

13.במהלך הדיון שהתקיים ביום 6/3/2017 הסכימו בעלי התפקיד כי בכפוף להוספת סכום נוסף לקופת הכינוס של החייב בסך 30,000 ₪ ובכפוף לאישור תשלום הוצאות לנושה שיזמה ביטול ההפטר הקודם של החייב (גב' שמואלוב ציפורה) בסך 10,000 ₪ יש להיעתר לבקשה למתן הפטר לשני החייבים. זאת בהתאם להסכמות שהושגו עם בעלי התפקיד בדיון מיום 23/1/2017.

14.ב"כ הגב' שמואלוב ציפורה נותר איתן בהתנגדותו למתן הפטר לשני החייבים. לדידו, לאחר מימוש זכויות החייבים בנכסי המקרקעין יש להביא לביטול ההליך בעניינם בשל חוסר תום לב ביצירת חובות וחוסר תום לב בגין אי גילוי מלא של נכסיהם בהליך.

ב"כ הנושה קרויטר שגיא הצטרף לעמדה זו אם כי היה נכון להותיר הליך זה על כנו אם תהיה תועלת לנושים. טענה זו נשמעה גם כשברור כי עסקינן בבקשות שמנוהלות לבקשת חייבים.

15.בדיון חזר ב"כ החייבים על בקשתו למתן הפטר לשני החייבים. ב"כ החייבים שב והבהיר כי טענות לגבי נכס המגורים של החייבים כבר נשמעו עובר למתן הפטר לחייב, נשקלו, ולמרות זאת ניתן הפטר.

עוד טען ב"כ החייבים כי גם שאלת ניהול עסק של חניון על-ידי החייב נדונה עובר למתן הפטר לחייב וזו לא מנעה מתן הפטר לחייב. נטען עוד כי גם ההחלטה לבטל הפטר זה לא נבעה מהסתרת מידע בנוגע לניהול עסק של חניון. עוד טען ב"כ החייבים כי הטענות בנוגע לחניון כלל אינן רלוונטיות לחייבת.

16.ב"כ החייבים טען כי סוגיית הסתרת המידע בנוגע לנכס החנות רוּפְּאָה בדרך של ביטול ההפטר בעניינו של החייב (הכרעה שאיננה חלוטה לאור קיומו של הדיון בבית-המשפט העליון), ונכונותו להוסיף סך נוסף לקופת הכינוס (בשווי 15% משווי התמורה שתתקבל ממכירת החנות), למרות שהחייב לא נהנה מפירות מכירת החנות.

דיון והכרעה

17.לאחר ששקלתי כל טענות הצדדים בפני אני סבורה כי במקרה דנן לאחר מתן ההחלטה על ביטול ההפטר הקודם שניתן לחייב, ושיפור התמורה שתשולם לנושים עקב כך בשני ההליכים יש להיעתר לבקשת שני החייבים לה נתנה הסכמת בעלי התפקיד.

18.לטעמי אין די בהתנגדויות הנושים, שהם אינם רוב הנושים בשני ההליכים, כדי למנוע סיומם של ההליכים בעניינם של החייב והחייבת בהפטר שעה שמדובר בבקשות חייבים.

אני סבורה כי טענות שהועלו בנוגע להעדר תום לב בגין אי מסירת מידע מלא על זכויות החייב בנכס החנות רוּפְּאוּ והביאו לשיפור התמורה שתחולק בין הנושים. טענות אחרות בנוגע לחוסר תום לב בשל ניהול עסק של חניון, נידונו בעניינו של החייב, ונדחו בדיונים קודמים ואינם רלוונטים בנוגע לחייבת.

19.לטעמי גם הטענה כי תהיה תועלת נוספת בהמשך ההליך לאור הסיכוי לממש זכויות החייבים בדירת המגורים בסכום גבוה יותר, וזאת במסגרת מימוש משכנתא ע"י הנושה הובטח אינה רלוונטית עוד כי הבנק הממשכן לא עתיד לנקוט בהליכים כאלה.

20.עוד אני סבורה כי אין לתת יד לכוונת הנושה להביא למימוש זכויות החייבים בהליך זה ולאחר מכן לדרוש ביטולו מחמת חוסר תום לב.

21.לטעמי טענות מסוג זה אינן תואמות את מטרת ההליך. חדלות הפירעון שננקט על ידי החייבים בהליכים כאן. זאת במיוחד לאור הרפורמה שהונהגה בהליכים אלו המחייבת כעת להעדיף את המטרה השניה של ההליכים והיא שיקום החייבים והחזרתם למעגל החיים היצרני.

22.זאת בוודאי גם כאשר כוונה זו של הנושים לא הושמעה כאשר נדונה בקשתם לביטול הפטר בלבד שניתן לחייבים ולא הוגשה על ידם בקשה לביטול ההליך כולו. איני סבורה כי התרופה לטענות שהועלו לעניין חוסר תום לב של החייב על-ידי ב"כ הנושה גב' שמואלוב ציפורה הינה ביטול ההליך, לאחר מימוש נכסי החייבים. דבר זה יחזיר החייבים למעגל החיים כשהם נטולי נכסים ושרויים עדיין בחובות ולא ישרת איש. לטעמי טענות לעניין חוסר תום לב של ה חייבים טופלו כראוי בהליך זה, הביאו לביטול הפטר שניתן בחוסר מידע מלא ולשיפור התמורה ששולמה לנושים.

23.אני סבורה כי דרישה נוספת לביטול ההליך לאחר מימוש נכסי החייבים והשאת התמורה שתחולק לנושים היא דרישה לא עניינית שאין מטרה סבירה בצידה.

זאת גם ביודעי כי תרופה לנזקי הנושה גב' שמואלוב ציפורה בשל ההליכים בהם נקטה עד כה שהביאו להשאת התמורה לנושים תמצא בדרך של פסיקת הוצאות לנושה עבור הליכים שיזמה.

24.אציין כי דחיית טענת הנושים נכונה גם לאור פסיקת בית-המשפט העליון לפיה אין לאפשר מצב בו נושה אחד, בוודאי שאינו נושה עיקרי, מונע בהתנגדותו ניהול הליכי חדלות פירעון וסיומם עבור נושים אחרים, ולפיכך יש צורך להביא למיפוי החובות של הנושים השונים כדי להעריך טענותיהם.

כך קבע כב' השופט סולברג קבע בסעיף 21 לפסק הדין ב-ע.א 3083/3 פלונית נ' יפית שיפמן, פס"ד מיום 11/1/2015 (להלן: "הלכת שיפמן"):

"בנסיבות אלה, קשה להלום כי חוב בשיעור 5.5% מן המכלול הוא זה אשר יקבע מה יעלה בגורלם של שאר החובות"

25.במקרה דנן לא הוכח כי הנושים המתנגדים מייצגים את רוב הנושים של החייבים. עוד אציין כי לא הוכח שהחובות נוצרו בחוסר תום לב כלפי נושים אלו ,אלא נטען כי התנהלות החייבים בהליך היתה בחוסר תום לב.

כאמור, דעת בעלי התפקיד שונה ולטעמי גם אם יש ממש בטענות לעניין התנהלות בחוסר תום לב, בגין הסתרת מידע, הרי דבר זה הובא לביטול הפטר שניתן לחייב בהחלטה מיום 27/11/2016. עדיין אין בכך כדי למנוע מתן הפטר לשני החייבים בנסיבות שנוצרו, ולאחר ששולמה תמורה נוספת לקופת הנשיה.

26.יש לזכור עוד כי גם ההחלטה מיום 27/11/2016 איננה החלטה חלוטה והסכמת החייב לקבלה ככזו לוותר על זכותו להשיג עליה, ולתרום לקופת הכינוס סכום נוסף ובכך לסיים כל ההליכים בעניין הינה שיקול נוסף התומך בעמדת בעלי התפקיד. מדובר בפעולת החייב המהווה תשובה נאותה לטענות לעניין התנהלותו בחוסר תום לב והופכת לסבירות את ההסכמות שהושגו עם בעלי התפקיד בעניינם של שני החייבים.

27.שאלת הנסיבות הנכונות למתן הפטר לחייב אשר יצר חובות בחוסר תום לב או התנהל בהליך בחוסר תום לב נסקרה בהרחבה בפסק דינו של כב' השופט איתן אורנשטיין (כתוארו דאז) בפש"ר 227/06 חימאווי שלמה נ' חימאווי שרה ואח', פסק-דין מיום 17/5/2015.

בפסק-הדין הנ"ל (להלן: "הלכת חימאווי") נדונה שאלת מתן הפטר לחייבת שחלק מחובותיה נוצרו בגין הרשעתה בפלילים.

בפסק-הדין הנ"ל ניתן הפטר לחייבת ללא סייגים למרות הרשעתה בפלילים וזאת לאור מועד היווצרות החובות, משך שהות החייבת בהליך, שווי הדיווידנד שיחולק, וההכרה כי מטרת הליך חדלות הפירעון היא בסופו של יום לתת הפטר לחייב ככל שאין טעם בהמשך ההליך מבחינת מיצוי יכולות החייב.

28.עקרונות אלו חלים במקרה דנן. אין לשכוח שהחייב מצוי שנים רבות בהליך וחובותיו ישנים. יש לזכור גם את גילם המתקדם של שני החייבים והעובדה כי הליכי חדלות הפירעון הביאו למיצוי נכסיהם, במיוחד לאחר השיפור בתמורה המשולמת לקופת הכינוס של החייבים.

לתמיכה בגישה זו ראה גם:

פש"ר (ת"א) 34561-12-09 יוסף מורד נ' כונס הנכסים הרשמי ת"א

פסק-דין מיום 28/5/2015.

פש"ר (חיפה) 26681-11-10אמיר נרדיה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה

פסק-דין מיום 23/12/2017.

29.אשוב ואזכיר כי כבר נאמר בפסק-דין חימאווי שאוזכר לעיל וצוטט בפסק-דין מורד שאוזכר לעיל כי אין כל תועלת במתן אפשרות לחייב להיכנס להליך חדלת פירעון ובהכרזתו פושט רגל אם בסופו של יום לא ינתן לו הפטר מחמת הטענה כי יצר חובות בתום לב תוך פגיעה מהותית בתקנות הציבור. נפסק שם כי אם זו התוצאה, עדיף שתיחסם אפשרותו שלחייב להיכנס להליך כבר בראשית הדרך.

משכך אין גם לאפשר מצב בו ניתנת לנושה אפשרות למצות מימוש נכסי החייב תוך קבלת ההטבות הגלומות בניהול הליך קיבוצי של פשיטת רגל ולאחר מיצויו למנוע מהחייב קבלת הפטר רק בשל טענות באשר לאופן יצירת החובות (ישנים ברובם) ואי גילוי מלא של נכסיו (אשר בפועל נתגלו והביאו להעשרת הקופה).

סיכום

30.לאור כל האמור לעיל ובכפוף להסכמות שהושגו בדיון מיום 23/1/2017 בעניינם של החייבת והחייב ובכפוף למילוי דרישות בעלי התפקיד הנוספות בנוגע לחייב כאמור בדיון מיום 6/3/2017, אני מורה על מתן הפטר מותנה לשני החייבים ללא סייגים נוספים.

31.משכך, היה ותפקיד החייבת סך נוסף של 100,000 ₪ בתוך עד 50 תשלומים חודשיים ממועד המצאת החלטה זו, ובנוסף תשולם לקופת הכינוס סך של 15% מהתמורה נטו שתתקבל ממכירת הזכויות בחנות, על-פי הסכם המכר שאושר בהחלטתי מיום 5/2/2017, החייבת תופטר מחובותיה.

28.משכך, היה ויפקיד החייב, בנוסף לכספים שהופקדו בקופת הכינוס, סך נוסף של 30,000 ₪ בתוך עד 30 חודשים מהיום וכן סך נוסף המשקף שווי 15% מהתמורה נטו שתתקבל ממכירת הזכות בחנות על-פי הסכם המכר שאושר בהחלטתי מיום 5/2/2017 יופטר החייב מחובותיו.

29.לאור השיפור בתמורה המשולמת לנושי החייב כתוצאה ממאמצי הנושה גב' שמואלוב ציפורה, אני מאשרת תשלום הוצאות מיוחד לנושה. זו, מעבר למגיע לה כדיווידנד בסך כולל של 10,000 ₪.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.