פש"ר 31782-04-13 שאלתיאל נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

פתח דבר

בקשת הנאמן על נכסי המשיב 1 (להלן – החייב) לביטול ההענקה במסגרתה העביר החייב לאחיו, המשיב 2 (להלן- האח), 75% מזכויותיו במשק 42 הנמצא בכפר יעבץ (להלן – המשק), מכוח הוראת סע' 96 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם - 1980 (להלן – הפקודה).

החייב ואחיו מתנגדים למבוקש וטוענים כי העברת הזכויות נעשתה כנגד תמורה בת ערך ובתום לב ומתוך שכך אין היא בגדר "הענקה" ברת ביטול, כמפורט בסע' 96 (ג) (2) לפקודה.

הנדרש לנדון

1.ביום 18.4.13 הגיש החייב בקשה לצו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. במסגרת בקשתו זו הצהיר החייב על חובות של למעלה מ 8 מליון ₪ לנושים שונים ובכללם בנק הפועלים בע"מ (להלן – הבנק) וחברת מפעלי מושבי הפועל המזרחי בע"מ (להלן – חברת הפועל המזרחי).

במסגרת בקשתו ציין החייב כי הוא זכאי לזכויות במשק וכי העביר לאחיו ללא תמורה 75% מזכויות אלה (נספח ו' לבקשה לצו כינוס).

2.ביום 10.6.13 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב וביום 12.12.13 הוא הוכרז כפושט רגל.

במהלך חודש מאי 2014 הוגשה בקשת הנאמן לביטול ההענקה הנזכרת. החייב ואחיו הגיבו למבוקש וכן התקבלה תשובת הנאמן. ביום 31.3.15 התקיים דיון בבקשה במסגרתו נשמעו עדויות החייב ואחיו וכן הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

3. קודם שנבוא לדון בגופם של דברים נקדים ונפרט מספר עניינים הקשורים במשק והנוגעים לנדון –

זכויות בר הרשות במשק היו שייכות לאימם המנוחה של החייב ואחיו, הגב' שרה שאלתיאל ז"ל, אשר הלכה לבית עולמה ביום 27.10.00 (להלן – המנוחה). ביום 20.1.09 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכ"ס, אשר קבע כי המנוחה התכוונה להעביר את זכויותיה במשק לחייב, באמצעות אשתו, הגב' נחמה שאלתיאל, וזאת בשל הסיוע והתמיכה שהעניק החייב לה ולבעלה המנוח, מתוך שכך נקבע בפסק הדין כי הזכויות במשק שייכות לחייב.

במהלך הדיון שלפני העידו החייב ואחיו כי המנוחה נתנה את המשק במתנה לחייב באמצעות אשתו בשל החובות שהיו לשכמו של החייב (ראו עדות החייב עמ' 44 ש' 22-23 לפר'; עדות האח עמ' 29 ש' 31 לפר').

4. מכל מקום, בשל חובות שרבצו על המשק ואשר הליכים לגבייתם נוהלו לפני המשקם ע"פ חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ד – 1992 (להלן – חוק גל) נמכרו הזכויות במשק ע"י הנאמן, אשר שימש אף ככונס נכסים לזכויות המנוחה במשק, כנגד סך של 2.1 מליון ₪, כאשר יתרת התמורה ככל שתיוותר לאחר כיסוי החובות למשקם אמורה לעבור לקופת הכינוס.

5. אלא מאי? בסמוך לאחר מתן פסק הדין הנזכר של בית המשפט לענייני משפחה, נחתם בין החייב לאחיו הסכם העברה ללא תמורה של 75% מהזכויות במשק מהחייב לאחיו (נספח ד1 לתגובת החייב, להלן – הסכם המתנה). האחים אף חתמו על תצהירי מתנה וקבלה (ראה נספחים ד2-ד3 לתגובת החייב).

הסכם המתנה לא דווח למינהל או למיסוי מקרקעין משך 5 שנים, ולמעשה הדיווח לרשויות המס נעשה אך ורק לאחר שהוגשה הבקשה שבנדון.

הסכם המתנה ומשמעותו מצויים בלב המחלוקת שבין הצדדים בנדון. בה בשעה שהנאמן טוען כי עסקינן בהענקה פסולה ובהברחת נכס בחוסר תום לב ובהעדר תמורה, טוענים החייב ואחיו כי עסקינן בעסקה כשרה ובהעברת זכויות מהחייב לאחיו כנגד חובות שונים שחב כלפיו וממילא הרי שניתנה תמורה בגינה של העברה הנזכרת. וביתר הרחבה –

טענות הנאמן

6. לטענת הנאמן, יש להורות על בטלות הענקה מכח סע' 96 (ב) לפקודת פשיטת הרגל שכן במועד עריכת הסכם המתנה היו לחייב שני חובות משמעותיים בשני תיקי הוצל"פ שנפתחו כנגדו בשיעור העולה על 5.5 מליון ₪ (ראו - תדפיסי הוצל"פ נספחים 9-10 לבקשה לצו כינוס) ולא הוכח כי במועד זה היו לו היכולת או הנכסים המאפשרים את פרעון החובות הנזכרים, זולת לזכויותיו במשק. יתר על כן, הזכויות במשק טרם עברו לאח (על אף שבין לבין הוכרז החייב כפושט רגל) והן עודן רשומות ע"ש אמם המנוחה של הצדדים, והאח ידע על חובותיו הנזכרים של החייב.

זאת ועוד, לטענת הנאמן החייב נהג בחוסר תום לב בכך שנוכח חובותיו פעל לכך שהזכויות במשק אשר קיבל מאמו המנוחה יועברו אליו בדרך של העברתן לאשתו ואחר שבית המשפט לענייני משפחה קבע בפסק דינו הנזכר מיום 20.1.09 כי הזכויות הן שלו, בחר להבריחן לידי אחיו, שוב על מנת שלא יגיעו לידי נושיו. האח ידע על חובות החייב כשם שידע שללא הזכויות במשק לא יוכל החייב לפרוע חובותיו לנושיו השונים ועל אף שכך הסכים להעברה של עיקר זכויות החייב במשק לידיו ללא כל תמורה הולמת.